מועדון האידיוטים
אדם מחליק על בננה לפחות פעם אחת בימי חייו. צרות ושטויות של אחרים הן החומר שממנו עשויה הקומדיה של ההתבוננות פנימה
והכי קל בעולם לצחוק על הרב בא גד. הרב בא גד. חה חה חה. מוקיון פרלמנטרי במיל', דאחקה פוליטית שאהבנו להשמיע לעצמנו בכל פעם ששיחת הסלון נקלעה למבוי סתום, בכל פעם שלא נמצאה הדרך המועילה "לשבור את הקרח". הרב בא גד. חה חה חה. הנה, עכשיו אנחנו מדברים.
והכי קל בעולם לצחוק על רוני רוזנטל. רוזי. חה חה חה. דוהר באגף הימני לקול מצהלות ה"דיו! דיו! " של האוהדים ביציע. חולף על פני מגן אחד, מסלק גם את השני והשלישי מדרכו, מטעה את השוער, נעמד על קו השער ובועט. ליציע. נו, ברור. רוני רוזנטל. חה חה חה. אומרים שהיה פה שמח וגו'.
כל אדם מחליק על בננה לפחות פעם אחת בחייו. כל אדם פולט שטות מטומבלת במיוחד, כשיש מישהו שמאזין. כל אדם מבצע את השגיאה הבלתי הפיכה ההיא, הבלתי נשכחת, שלאורך שנים אחר כך תרדוף אותו, תסמן אותו, תהיה כרטיס הכניסה שלו למועדון האידיוטים מועדון שבו אין אדם אחד לאורך ההיסטוריה האנושית שלא נכנס בשעריו לפחות פעם אחת. מרביתנו, אגב, מחזיקים בכרטיס חבר. מוזהב.
בית החרושת הגדול לטמטום
ובכל זאת - החברה מקפידה לחוש בוז גלוי ולבטא אותו בלגלוג קולני, כלפי כל פאלטה, כל החלקה, כל מעידה קטנה אל עברי פי הפחת של ה"על מה חשבתי, לעזאזל? " מה ואת מי זה משרת? אולי את מטוטלת המודעות העצמית שנעה בין שפל של חידלון ("אני אפס") לבין פסגות של היבריס ("מי יכול עליי?").
המטוטלת הזאת, שהופכת את חיינו לגיהנום מתמשך, זקוקה לזולת כדי להתייצב. הטמטום של אחר הוא ההוכחה לעליונות השכלית שלנו. שיבוש הדעת של הזולת הוא האסמכתא לתהליך קבלת ההחלטות הנכון שמנהל אותנו. החולשה של דמויות המראה שסובבות אותנו, עוזרת לנו להמשיך ולספר לעצמנו את סיפור גבורותינו. הוא אידיוט = אני לא אידיוט. שכן, איזה אידיוט יכול לזהות אידיוט
אבל העניין הוא שהעולם הוא בית החרושת לטמטום הגדול ביותר הידוע לאדם. ומבחינה זו, סיור בתוך המפעל הזה שאנחנו מעניקים לכם בגיליון הזה הוא לא ניסיון להעלות חיוך על פני הקורא, גם לא יומרה מתנשאת או מורמת המביטה אל העולם ממרומי פסגת ה"גיחי-גיחי" וה"חה חה חה". ה "חה חה חה" של המוסף הזה הוא "חה חה חה" רב-סיטרי: מהעולם אלינו, מאיתנו אל העולם, מאיתנו אליכם ומכם אל העולם ואלינו וחוזר חלילה בלולאה שטנית. אלה לא צרות של אחרים. זו נקודת תצפית נוספת, הוגנת לא פחות, גם אם קומית במקצת, על עצמנו.
עדכון אחרון : 12/10/2005 12:43
נא להמתין לטעינת התגובות
