לא יעלה על הדעת
בדיוק לפני שנתיים נבחר ז'קי לוי, בנו הבכור של ח"כ דוד לוי, לראשות העיר בית שאן. הוא הספיק בינתיים לחלק עשרות ג'ובים למקורבים בזמן שהעירייה קורסת
אבל,כפי שיתברר מיד,מי שרוכב על הסוס הוא לאו דווקא העיר אלא קומץ מקורבים של העומד בראשה. 18 אלף תושבים גרים בבית שאן. 27 אחוז מהילדים מוכרים לרשויות הרווחה לעומת 17 אחוז בממוצע הארצי,וחובות העירייה לספקים ולבנקים מגיעים ל-120 מיליון שקל. כל זה לא מפריע ללוי להעניק למקורביו הנחות, משרות והטבות שונות. ז'קי, בנו של דוד לוי, שבנה את הקריירה שלו על נאומים חברתיים נרגשים, פועל בנמרצות מאז נבחר לתפקידו, רק באוקטובר 2003, כפי שעולה מהממצאים הבאים.
מפעל סופריור שוכן באזור התעשייה של בית שאן. אשכול לוי, אחיו של ז'קי, הוא יושב ראש ועד העובדים שלו. בינואר 2004 ביקש יורם ברמן, מנהל חטיבת התקשורת במפעל, מראש העיר החדש "הנחה משמעותית בתשלום דמי הארנונה לשנת 2004". ברמן הסביר במכתב מפורט שההנחה המשמעותית תהיה "חלק מהמאמצים לעזור לשמר תעשייה במדינה בכלל ובבית שאן בפרט". לוי לא היסס. למרות שוועדת ההנחות של העירייה דחתה בעבר את בקשת המפעל להנחה משמעותית, דרש לוי מחברי מועצת העיר בחודש מאי שיאשרו הנחה גבוהה של 75% בשנת 2005, 50% בשנה שלאחר מכן ו25% בשנת 2007, היינו , כמה מאות אלפי שקלים בשלוש שנים. במהלך הדיון נלחם לוי והיה אחד משבעת התומכים בהחלטה להעניק הנחה משמעותית לסופריור.
מבקרת העירייה, יפה כהן, לא אהבה את ההנחה. במכתב חריף ללוי, ארבעה ימים אחרי ההצבעה, כתבה שההנחה אינה חוקית ותיארה איך ראש העיר ופעיליו ניסו להשתיק אותה כשהעזה להתנגד. ראש העיר, לדבריה, אמר לה שהיא יכולה לדבר רק אם פונים אליה ואיים שיסלק
לוי היה נחוש להעניק הנחה משמעותית למפעל. הוא התעלם מהנחיות מבקרת הפנים ולא ביקש אישור ממשרד הפנים. מפעל סופריור קיבל הנחה משמעותית. בחודש שעבר, אחרי פנייה של אחד מחברי מועצת העיר, הודיעה ללוי לאה ספיר, קצינת מחוז הצפון במשרד הפנים, כי עליו לבטל את ההנחה.
תגובת העירייה: "ההנחה ניתנה רק על כשישית מהיקף המפעל. כל מפעל נוסף שקיים בבית שאן, שיוכל להציג תנאים דומים של התרחבות וקליטת עובדים, יזכה להנחה בארנונה. ומכאן שלעובדת היותו של יושב ראש ועד העובדים אחיו של ראש העיר אין כל משקל".
מקורביו של לוי חוגגים בזמן שמצבה הכספי של העירייה קשה. על פי דוח מאוקטובר 2004 של רואה החשבון מוטי זרסקי, שמונה מטעם משרד הפנים לחשב מלווה לעירייה כחלק מתוכנית ההבראה, "המצב על הפנים. על העירייה לעשות מאמץ לצמצם הוצאות. . . אם לא יהיה פתרון דרסטי העירייה תהיה חדלת פירעון, ולו היתה פועלת כעסק בשוק הפרטי היתה פושטת רגל ".
עו"ד אבי גולדהמר, למשל. גולדהמר, המתמחה ברשויות מקומיות, מקורב למשפחת לוי שנים רבות. הוא ייצג בעבר גם את האב וגם את הבן בעניינים שונים. לוי לא שכח אותו. רק שלושה חודשים לאחר שנבחר בישיבת מועצת העיר ב-22 בינואר 2004, הוא הודיע שעורך הדין הקודם של המועצה, ישראל ליבוביץ (אין קשר משפחתי לח"מ), מסיים את תפקידו ובמקומו מתמנה עו"ד גולדהמר. "באותם תנאי שכר אך ללא מגבלת השעות שהיתה למשרד עוה"ד ליבוביץ".
משוחרר ממגבלת השעות קיבל גולדהמר מהעירייה עבור שירותיו הטובים בשנת 2004 כרבע מיליון שקל: 11,700 שקל תשלום קבוע ( "ריטיינר" ) מדי חודש, ו-57 אלף שקל עבור ייצוג העירייה בערכאות שיפוטיות. לטענת רו"ח זרסקי, היועץ המשפטי החיצוני מועסק בנוסף להעסקת יועצת משפטית במשרה מלאה. "על העירייה לפעול לצמצום ההוצאה", המליץ זרסקי.
תגובת העירייה: "הסכם העסקתו של עו"ד גולדהמר תואם את הסכם העסקתו של היועץ המשפטי הקודם. אם קיימים פערים, הדבר נובע מהיקף הפעילות שגדל לאין שיעור. בתקופתו של היועץ המשפטי החיצוני הקודם השתמשה העירייה בהיקף מצומצם יותר בשירותי היועץ. היקף העבודה של גולדהמר גדול יותר בשל משבר האמון בין העירייה ליועצת המשפטית המכהנת והליך איחוד התיקים של חובות העירייה בהוצאה לפועל. הסיבה היחידה להעסקתו של גולדהמר היא היותו שם דבר בתחום הייעוץ המשפטי לרשויות מוניציפליות".
צבי סלוצקי, מנכ"ל העירייה, מקורב לאבא דוד לוי שנים רבות. כשלוי היה שר השיכון הוא מינה את סלוצקי לתפקיד במשרד באזור הצפון ומאז נשארו בקשרים הדוקים. בינואר 2004 הודיע בנו ז' קי בישיבת מועצת העיר שהוא ממנה את סלוצקי לתפקיד מנכ"ל העירייה במשרה מלאה. סלוצקי, שהיה מנכ"ל רשות ניקוז הכנרת, הודיע שהוא נוטל חופשה ללא תשלום מהרשות וכי יקדיש את כל זמנו לעבודה בעירייה. עלות שכרו השנתי בעיריית בית שאן הגיעה ב-2004 ל-377 אלף שקל, 31 אלף שקל בחודש.
את המנכ"ל הקודם, דוד ארמה, מינה לוי למנהל אגף עירוני, תפקיד המקביל לתפקיד מנכ"ל. בדוח שלו למשרד הפנים קובע רו"ח זרסקי שלמעשה יש בעירייה שני מנכ"לים, מנכ"ל העירייה ומנהל אגף עירוני, ותבע לבטל את אחת המשרות וכך לחסוך 377 אלף שקל בשנה. ארמה עזב את העירייה בתחילת 2005.
חברי מועצה מהאופוזיציה כעסו על העסקתו של סלוצקי, לא רק מחמת כפל התפקידים אלא גם מפני שלטענתם סלוצקי המשיך לעבוד ברשות ניקוז הכנרת בזמן שעבד בעירייה. בידי "מעריב" מסמך המוכיח כי בדצמבר 2004 תיאמה פקידה מרשות ניקוז הכנרת פגישה בין סלוצקי למיקי הרן, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה. גם זרסקי קבע בדוח שלו למשרד הפנים שסלוצקי "למיטב ידיעתי עובד או יעבוד ברשות הניקוז ביום שישי פלוס עוד יום מימי השבוע. בעיריית בית שאן לא מנכים משכרו יום בשבוע. יש לנכות יום בשבוע משכרו ולהעסיקו ב-70% משכר מנכ"ל".
הסערה סביב ההעסקה של סלוצקי חלחלה בסופו של דבר לעירייה. בישיבת מועצה ב-26 במאי , כשנה וחצי אחרי שנכנס לתפקידו, הודיע סלוצקי שהוא מבקש לשנות את היקף המשרה שלו בעירייה כך שיוכל לעבוד גם ברשות ניקוז הכנרת. לוי היה נחוש. "יש לנו מנכ"ל איכותי ואין לי כוונה לוותר עליו", הודיע לחברי המועצה, וביקש להוריד את שכרו של סלוצקי בעירייה ב-20% כדי לאפשר לו לעבוד גם ברשות הניקוז. המועצה נעתרה לבקשתו של לוי והחליטה לאשר לסלוצקי לבחור בין הורדת השכר לבין עיסוק "בעבודה נוספת בימי שישי".
תגובת העירייה: "סלוצקי לא עבד אף לא יום אחד בשכר בשתי הרשויות במקביל. מעת לעת הוא מקדיש מזמנו לענייני רשות ניקוז הכנרת, בדרך כלל על חשבון זמנו הפנוי".
סלוצקי היה רק המתאבן. כ-20 עובדים , כולם מקורביו של ז'קי לוי או של אביו, נכנסו לעבודה בעירייה מאז שהבן נבחר לתפקיד ראש העיר, ביניהם ארבעה חברי מרכז ליכוד. למשל איתן טייב, לשעבר כדורגלן הפועל בית שאן שכיכב ב"פרשת השרוכים" הנודעת לשמצה, שהוא גם חבר מרכז הליכוד וגם אחיו של נהגו הוותיק של דוד לוי, שוקי טייב. איתן מונה לתפקיד מנהל הספא "מרכז דוד". המרכז עדיין לא נבנה, אבל טייב כבר מקבל משכורת.
חבר מרכז נוסף הוא יצחק ויצמן, שהיה פעיל במטה הבחירות של ז'קי לוי והתמנה למנהל מינהלת התיירות בעיר. שטף תיירים טרם פוקד את בית שאן, אבל לויצמן נבנתה לשכה במשרדי החברה הכלכלית של העיר הנמצאת בבעלות העירייה. חבר מרכז הליכוד יצחק כנפו, שהוא גם חבר אישי של ז'קי לוי, התמנה לתפקיד אחראי נכסים בחברה הכלכלית. חבר המרכז מוריס כהן נהנה מקרבה כפולה לשררה: הוא היה פעיל של ז'קי לוי בבחירות, ואביו, דוד כהן, חבר קרוב של דוד לוי. כהן הנ"ל זכה אף הוא לתפקיד נאה בעירייה, רכז טכני במוסדות החינוך בעיר.
תגובת העירייה: "חברי מרכז הליכוד אינם פסולים למלא תפקיד רק בשל היותם חברי מרכז. כל אחד מהארבעה הוא איש מקצוע בתחומו. מרכז הספא נמצא בהליכי בנייה סופיים והתהליך מחייב נוכחות של פרויקטור המבין בנושא. ויצמן עוסק כפרויקטור בנושא מיזמים תיירותיים ותעסוקתיים".
אבל לא רק חברי מרכז קודמו מעלה. "הדבר הראשון שאעשה כראש עיר יהיה לטפל בבעיות התעסוקה בעיר", הבטיח לוי לפני הבחירות ב-2003, והוא אכן מטפל (לפחות בבעיות התעסוקה של מקורביו). קחו נשימה ארוכה-ארוכה: שלמה בן-חיים, חבר ילדות של ז'קי ופעיל במטה הבחירות, התמנה לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית בית שאן. הלל קפלן, פעיל של לוי בבחירות, שהיה מאמן הפועל בית שאן, מונה למנהל השוק העירוני. אורן דרעי, פעיל נוסף, היום עובד עירייה. לימור בכר, פעילה מרכזית בבחירות, מנהלת לשכת התעסוקה בעירייה. גואל ישראלי, עוד חבר ילדות של ג'וניור, היה ראש מטה שכונות בבחירות והיום הוא מנהל לשכת ראש העיר. מיכל אביבי, מיודדת עם אשתו של ז'קי לוי, ציונה, ופעילה מרכזית בבחירות, יועצת ראש העיר לקשרי חוץ. לא ברור עד כמה נרחבים קשרי החוץ של בית שאן, אבל אביבי מועסקת בחוזה בכירים בשכר של כ-20 אלף שקל בחודש.
נגמר? איפה: משה כהן, פעיל מרכזי בבחירות, עובד בחברה הכלכלית. פרץ מזוז, רכז שכונות במערכת הבחירות, היום גנן באגף לאיכות הסביבה בעירייה. דוד רג'ואן, רכז שכונות בבחירות, היום נהג משאית באגף לאיכות הסביבה. משה אחיקם היה אחראי לתקשורת בבחירות והיום דובר. כוכבה גוזלן היתה פעילה של לוי, היום אחראית למנקות בבתי הספר. אהרון אילוק היה פעיל של לוי, היום מנהל בריכת השחייה העירונית. אריק עשור היה פעיל של לוי, היום הנהג שלו. שלמה לוי, פעיל מרכזי של לוי בבחירות, היום שרת בבית ספר. טלי צרויה היתה המזכירה של לוי בבחירות, היום מנהלת לשכת ראש העיר. המזכירה הקודמת שנאבקה בעירייה בבתי משפט נגד פיטוריה נשארה לעבוד בעירייה. צרויה לא באה במקומה אלא בנוסף עליה.
תגובת העירייה: "ראש העיר זכה לתמיכתם של כ-70% מתושבי בית שאן, ולכן ההגדרה'מקורב למשפחה' או'פעיל פוליטי' איננה מתקבלת על הדעת, שכן הרוב המוחץ תמך בלוי ואף פעל לבחירתו. העובדים נכנסו במקום עובדים שפרשו והם נבחרו על בסיס התאמתם לתפקיד. לעירייה התמנו שישה עובדים, לחברה הכלכלית התמנו שבעה עובדים. ההוצאות על שכר ירדו בכ-1.5 מיליון שקלים בשנת 2004 לעומת 2003". זרסקי , בדוח מאוגוסט השנה, מצא שאמנם חלה הפחתה בשכר אך רק ב-737 אלף שקל.
למקורב רוני חנני סידרה העירייה הטבה חריגה. באולם שלו, "סקיטופוליס", ערך לוי כמה כנסים. גם מסיבת האירוסים של בתו נערכה ב"שיפודי העיר", המסעדה של חנני, שאותה נוהגים לפקוד בכירי העירייה. במאי ביקש חנני מחבריו בקשה קטנה, להתחבר לרשת החשמל של העירייה. החברה הכלכלית ערכה עימו הסכם ולפיו חנני יתחבר לרשת החשמל של מבנה הסראיה, מבנה תיירותי הצמוד למסעדה, לתקופה של שישה חודשים. העירייה, על פי ההסכם, תתפקד כקבלן משנה עבור חברת החשמל, תשלח לחנני חשבונות ותגבה תשלום עבור השימוש בחשמל.
אולם חנני לא מיהר לשלם. כשהעירייה ביקשה את התשלום, הוא שלח לה חשבונית עבור האוכל שהכין עבורה. תגובת העירייה: "מסעדת'שיפודי העיר' חוברה לרשת החשמל של מבנה הסראיה מתוך כוונה לעודד יזמים להשקיע ולפתח את מתחם התיירות". רוני חנני טרק בפנינו את הטלפון, לאחר שהפטיר "עכשיו אני לא מחובר ".
לצד מינויים והטבות, גם פשרות כספיות למקורבי לוי הן חלק מהאג'נדה החברתית. קחו את אהרון אילוק. אילוק, פעיל במחנה לוי, חייב לעירייה ארנונה בסכום של כ-300 אלף שקל. באוקטובר 2003 קבע בית משפט השלום בעפולה שאילוק ישלם את החוב ויפנה את הנכס. אילוק לא שילם ולא פינה. באוגוסט הגיעה איתו העירייה להסכם פשרה נדיב, לפיו הוא ישלם את חובו בתשלומים של 2,000 שקל בחודש, למרות שאחד מעורכי הדין של העירייה קבע שהסכם תשלומים כזה פוגע בטובת העירייה. תגובת העירייה: "מדובר בחוב אבוד שלולא הסכם הפשרה היה גורר את העירייה למאבקים משפטיים מתמשכים בניסיון סרק להציל משהו מהחוב".
וגם אריה ליבוביץ, למשל. זה תורם לש"ס, החברה בקואליציה העירונית. חובו לעירייה הגיע לכמיליון שקל. בהסדר הפשרה עם ליבוביץ הסכימה העירייה לקבל רק כ-400 אלף שקל. גם הסכום הזה עדיין לא נגבה, למרות הדוח של זרסקי שקובע ש"על העירייה לפעול מיידית להעמקת הגבייה". בדוח מאוגוסט השנה מוסיף זרסקי כי העירייה "עושה מאמצי גבייה", אולם אינו יורד לפרטי החייבים או דרך הטיפול בהם. לדברי העירייה, "אין מדובר בהסכם נדיב אלא בהסכם ריאלי על פי המלצת בית המשפט. לגבי חלק גדול מהסכומים שנדרשו על ידי העירייה היתה מחלוקת משפטית מהותית והפשרה שהושגה נתנה ביטוי לסיכונים ולסיכויים שהיו לעירייה בתיק זה. קרבה פוליטית של נישום זה או אחר אינה מעלה כהוא זה מבחינת הליכי הגבייה".
למענק נדיב זכתה עמותת "נועם בית שאן", שבראשה עומד חיים פרץ, גיסו של ראש העיר. מכל עמותות הרווחה הפועלות בבית שאן דווקא עמותה זו נבחרה על ידי העירייה, כחלק מהסכם של העירייה עם קרן לידידות, להסיע חולי סרטן לטיפולים רפואיים. ב-2005 קיבלה העמותה מענק של מאה אלף שקל מהעירייה. תגובת העירייה: "התמיכה משמשת לכיסוי הוצאות דלק, פלאפון, ביטוחים, טיפולי רכב והשתתפות בשכרו של הנהג. העובדה שפרץ הוא גיסו של ראש העיר מוסיפה כבוד רב לראש העיר".
גם אביו של גואל ישראלי, ראש לשכת ראש העיר, נהנה מהטבה נאה. לפני כשנה הצליח לוי לגייס תרומה מיהודים צרפתים לרווחת ילדי בית שאן. מאה מילדי העיר קיבלו יום כיף בפארק מים בצפון ותלוש לרכישת בגדים. הילדים הופנו לחנותו של בנימין ישראלי, אביו של גואל, "אופנה ישראלית הוד והדר". מבקרת הפנים יפה כהן קובעת בטיוטת דוח שגואל ישראלי לא ביקש הצעות מחיר מספקים שונים והפנה את הילדים לחנותו של אביו. גואל ישראלי אמר למבקרת בתגובה שהוא לא ידע כלל על העסקה וכי לא הוא זה שהפנה את הילדים. המבקרת לא קיבלה את גרסתו וטענה שהיא כוזבת. על כך הגיש אחד מחברי המועצה תלונה במשטרה.
תגובת העירייה: "לעיריית בית שאן לא היה כל חלק בנושאי הארגון השונים למעט בחירתם של הילדים. נציג התורמים בחר את המקומות שבהם ייעשה שימוש בתווי הקנייה".
רו"ח זרסקי מצא באוקטובר 2004 שש משרות נוספות בעירייה. העלות השנתית של המשכורות הללו הגיעה למיליון שקל. בחברה הכלכלית נוספו 30 משרות חדשות מאז שלוי נכנס לתפקיד, גידול של שליש בכוח האדם. "לאור מצבה של העירייה", כתב בדוח שלו, "יש מקום לשיקול נוסף לגבי אישור ההעסקה".
לתוספת כוח האדם יש השלכה נוספת מלבד תשלום משכורות. משרדי העירייה נעשו צפופים עבור העובדים. העירייה, כתב זרסקי בדוח, מבקשת להרחיב את משרדיה ולשכור משרדים נוספים עקב מצוקת המקום. העלות הצפויה של שכירת המשרדים החדשים היא למעלה מרבע מיליון שקל בשנה הראשונה וכ-80 אלף שקל מדי שנה.
עבור ז'קי לוי, 44, ראשות העירייה היא חלום ארוך שנים. הוא נולד בבית שאן כבן הבכור ב-12 ילדיהם של דוד ורחל לוי, לפניו נולדה הבת אסתר. למד בבית הספר אורט, בצבא שירת בצנחנים וכשהשתחרר עבד במועצת רמת ישי אצל ראש המועצה דרור פוגל, איש מחנהו של דוד לוי בליכוד. ז' קי התחיל כמנהל מחלקת התברואה ודי במהירות קודם לתפקיד עוזר ראש העירייה.
ביוני87' נעצרו פוגל ולוי בחשד למרמה ולהפרת אמונים. המשטרה טענה שלוי הועסק במועצה באופן פיקטיבי וקיבל משכורת בלי שטרח להגיע לעבודה. גם לוי וגם פוגל אמרו בתגובה שעבודתו אינה מחייבת נוכחות קבועה במועצה. שבוע אחר כך נוקה לוי מהחשד, עת התברר שטעות מחשב עומדת בבסיס הדברים. שר המשטרה, חיים בר-לב, התנצל בפני דוד לוי. אולם דוח של משרד הפנים שפורסם בדצמבר88' הבהיר שלא היה עשן בלי אש. על פי הדוח נמצאו ליקויים מנהליים בבדיקת המועצה המקומית רמת ישי, קצתם בעניין "רישום נוכחות, דוחות אש"ל ושעות נוספות לגבי מר ז' קי לוי".
אחרי הניסיון הקצר ברמת ישי חזר לוי הביתה. ב-89' התמודד בבחירות בבית שאן בראש רשימה עצמאית, "לב", והפסיד לשלמה בן-לולו שעמד בראש רשימת הליכוד. ההפסד פתח מלחמת עולם בין משפחת לוי לבן-לולו. ראש העיר כינה את ז' קי לוי "ילד מפגר" ואת אבא דוד "מנציח הדלות הגדול". באפריל 92' הנצים התפייסו. אחרי שנה הצטרף לוי, שהכניס ארבעה מנדטים למועצה, לקואליציה של בן-לולו. "תראו איך העורב הולך לזרזיר", כתב תושב בית שאן בעיתון המקומי, "איך מושחתים ונסיכים מתעוררים וביחד את היושר קוברים".
ב-98' פרש בן-לולו מהמרוץ ולוי התמודד על ראשות העיר מול פיני קבלו, מועמד מפלגת העבודה. הפעם היה נראה שלוי הולך להגשים את חלומו. סקרים בעיתונות ניבאו לו ניצחון בהפרש של ארבעה אחוזים. מדגם הטלוויזיה קבע שלוי מנצח בהפרש זעיר של 0.6% . פעיליו פתחו בקבוקי שמפניה. לוי הלך לישון ראש עיר, אבל בבוקר התברר שקבלו ניצח בהפרש 24 קולות.
חמש שנים קשות עברו על לוי, אב לשישה ילדים, בן אחד וחמש בנות. הוא גר בבית שאן בבית גדול, נהג תמיד במכוניות מפוארות, עבד בעסקי נדל"ן עם אחיו שמעון, פתח סוכנות ביטוח עם אחיו אורי ועבד בסוכנות כוח אדם בעיר. בנובמבר 2002 נפצע בפיגוע בבית שאן, כששני מחבלים פתחו ביריות על הסניף המקומי של הליכוד. שישה נהרגו, עשרות נפצעו, ביניהם שלושת בניו של דוד לוי, שמעון שנפצע קשה, אורי וז'קי. מאז הסתובב ז'קי עם אקדח בכיס האחורי של המכנסיים, מה שהקנה לו לוק של שריף בעיירה קטנה.
האירועים לא מחקו את החלום. לוי עדיין רצה להיות ראש עיר. בבחירות המקומיות ב-2003 התגייסה המשפחה כדי לסייע לבן הבכור. מולו נאבק שוב פיני קבלו, אבל הפעם לא היה לו סיכוי. כל מי שיכול נרתם לעזור ללוי. אחיו שמעון, אורי ואשכול ליוו אותו לחוגי בית. דוד לוי התראיין לעיתונות המקומית ואמר שלבנו יש תכונות של מנהיג, "אני מעריץ אותו למרות שזה לא נשמע אובייקטיבי". תמונתו של האב נתלתה על קיר מטה הבחירות של ז' קי, וחלק מהקמפיין התנהל סביב השאלה מה עשה דוד לוי למען בית שאן. הפסד נוסף היה הבעת מחאה נגד תרומתו של האב לעיר.
גם הליכוד נרתם למשימה. "אתה ראש העיר הבא", הכריז אריאל שרון כשלוי ביקר בלשכתו בירושלים. בנימין נתניהו פגש את לוי פעמיים, בירושלים ובסיור מתוקשר בבית שאן. ח"כ מיכאל איתן הצטלם איתו והבטיח שהליכוד יעזור. ח"כ אברהם הירשזון ועוזי לנדאו ביקרו את לוי בבית שאן,ח"כ אלי אפללו השתתף בחוג בית ואהוד אולמרט השתתף בטקס הסיום של מערכת הבחירות.
פגשתי את ז'קי לוי כשלושה שבועות לפני הבחירות. אילו היה מפסיד פעם נוספת היה מתקבע כלוזר של העיירה. הוא היה נחוש לנצח ויהי מה. "אני מבקש למען העיר, לא למען עצמי", אמר לי בפאתוס. כששאלתי מה הקשר שלו למצוקה, אדם שאף פעם לא ידע מצוקה, שכבר שנים גר בבית ענק ונוסע במכוניות מהודרות, אמר שהוא רוצה להיות מודל לחיקוי. "אדרבה, שיראו שאפשר גם אחרת".
והפעם זה באמת היה אחרת. הארטילריה הכבדה עזרה. ז' קי לוי קיבל 62% מקולות התושבים, פיני קבלו הגיע למקום השני עם 37.8% . לוי מיד ניגש לעבודה.
"המצב הכספי של העירייה קשה", סיכם את הדוח שלו מאוקטובר 2004 רו"ח זרסקי. "העירייה על סף פשיטת רגל, ולמרות זאת ההרגשה היא של עסקים כרגיל". בדוח מאוגוסט 2005 הוא קובע כי מצב העירייה, הגם שהיא עומדת בתוכנית ההבראה, לא השתנה מהותית ו"מצב תזרים המזומנים קשה".
ובאותה שעה, ראש העיר ז' קי נוסע במכונית חדשה שנרכשה לפני כמה שבועות. במסגרת הסדר ההבראה של העירייה סירב לוי לקצץ עשרה אחוזים משכרו כפי שעשו רבים מהבכירים, אבל הסכים לוותר על הוצאות אש"ל ומתנות. אם ייאות להפחית את שכרו, כפי שהמליץ רואה חשבון מלווה מטעם משרד הפנים, "כדי להראות דוגמה לשאר העובדים", יחסוך לעירייה 50 אלף שקל בשנה. עיריית בית שאן מגיבה: "המכונית הישנה גרמה להוצאות ניכרות באחזקה שוטפת ובתיקונים. המכונית החדשה נרכשה בשיטת ליסינג תפעולי, עובדה החוסכת לעירייה כ-30 אלף שקל בשנה. באשר להפחתת השכר: זו אינה חלה על נבחרי ציבור. ראש העיר הפחית רכיבי שכר כדוגמת מתנות ועיתונים המהווים כ-12% משכרו".
ואם כל שצוין עד עכשיו לא מספיק, מתברר שבחודשים האחרונים רכשה החברה הכלכלית של בית שאן יינות משובחים ב-7,000 שקל . למה דווקא עכשיו? לדברי העירייה, "החברה רכשה יינות במסגרת אירועי תרבות ואירוח. בין השאר, אירוח משלחת נתניהו". אגב : אותה חברה, שנמצאת בבעלות העירייה, מעסיקה גם את מנקות העירייה בשכר ממוצע של 2,000 שקל בחודש. כדי לצמצם בהוצאות בחודשי הקיץ מפוטרות המנקות שאחראיות לנקיון בתי הספר ומוחזרות לעבודה עם תחילת שנת הלימודים. אפשר לחשב כמה מנקות היו ניצלות מחרפת פיטורים ואבטלה אם מישהו בעירייה לא היה כל כך צמא. ליין.
נא להמתין לטעינת התגובות
