שנתיים וחצי מאסר לבעלי "ורסאי"
בית המשפט גזר היום שנתיים וחצי מאסר בפועל על עדי אברהם ואפרים אדיב, בעלי אולם השמחות שהורשעו בהריגה ברשלנות של 23 בני אדם. עבודות שירות נגזרו על הנאשם ה-3, אורי ניסים. אם החתן: "דם המתים זועק"
הנאשם הרביעי בפרשה, דוד עדי, אחיו של אברהם, זוכה על-ידי בית המשפט. השופט קבע כי עדי עבד כשכיר במקום ולכן לא היה אחראי לאירוע שהתקיים בו. בית המשפט המחוזי בירושלים דן בימים אלה בעירור שהגישה הפרקליטות על זיכויו של עדי.
לאחר היציאה מבית המשפט אמר אפרים אדיב: "אנחנו הנאשמים קורבנות לא פחות מההרוגים. היה פה משפט ציבורי. שפטו אותנו במקום לשפוט את הצווארון הלבן".
משפחות ההרוגים שהגיעו לדיון, זעמו על הקראת גזר הדין ולטענתם העונש שנגזר על הנאשמים קל מידי. "הדם של המתים שלנו זועק", אמרה אליס דרור, אמו של החתן אסי.
אביה של חנית כהן, שנהרגה באסון אמר: "לכאורה מדובר בדגי רקק, אבל את השקע ברצפה ראו דרך כיוון אחד - של עשיית כספים. הם שיחקו את משל שלושת הקופים - לא ידענו לא ראינו לא שמענו".
השופט חיים לי-רן, השווה בין העונשים שהוטלו בזמנו על המעורבים באסון גשר המכבייה, שם העונשים של מכנני הפרוייקט היו קלים יותר. למרות זאת, כך אמר, בחר הפעם להחמיר "משום הצורך להוליך את קול ההרתעה דווקא לאוזניהם של מי שאינם בקיאים ברזיה של התופעה המבנית הנגלית לעיניהם ומחייבת התייעצות עם גורמים מקצועיים".
"כתובת האסון הייתה חקוקה באבן המרצפות ששקעו, אך הנאשמים לא קראו אותה כהלכה, ובחרו ללכת בדרך טיפול לא מקצועית, שלא יכולה הייתה להניח את דעתם כבעלי אולם שנחות מן היישוב, החייבים בשלומם ובביטחונים של המתארחים בצל קורתם", נכתב בגזר הדין.
"שוב גבו התייחסות בלתי רצינית והסתמכות על "ידע אישי" מחיר דמים כבד ומיותר, שוב נטלו אנשים קורבן ופתרונות מהירים וחסכוניים שניתנו
תובעת מטעם הפרקליטות, עו"ד עירית אבועלפיה, שדרשה להטיל על הנאשמים עונש מאסר ממושך, הייתה מרוצה מגזר הדין" "מדובר בעבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 3 שנים", אמרה. "ראינו באסון עבירה אחת של גרימת מוות ברשלנות, ולכן אנו חושבים כי העונש הוא ראוי".
המשפחות עוברות כאב נוראי", הוסיפה, "אבל צריך לזכור שמדובר בעבירת רשלנות ואין בה יסוד נפשי המחייב ענישה גבוהה יותר. אנחנו עדיין מנהלים את המשפט נגד ממציא שיטת הפלקל, שיואשם בעבירה של הריגה, עם כל המחשבה הפלילית הנלווית".
'אסון ורסאי' התרחש במאי 2001, כאשר במהלך חתונתם של אסי וקרן דרור, קרס החלק המערבי של רצפת האולם ומאות חוגגים נפלו יחד עימו. האסון גרם למותם של 23 בני-אדם, ביניהם סבו ודודו של החתן. 356 בני אדם נפצעו בהתמוטטות, ביניהם גם הכלה, קרן.
מיד לאחר האסון, ובמקביל להליך הפלילי, הוקמה ועדת זילר שחקרה את ליקויי הבניה. בדצמבר 2003 פרסמה הועדה את מסקנותיה והצביעה על ליקויים חמורים: "בכל רגע עלול להתמוטט בישראל בניין ולקבור תחתיו את יושביו", נכתב.
במרץ 2005 חתם שר הפנים אופיר פינס על תקנות תכנון ובניה חדשות שקובעות איסור על בנייה בשיטת ה"פל-קל". התקנות קובעות שמבנים שייבנו בשיטת הפל-קל יהרסו לאלתר ומי שיבנה בשיטה הזו עלול לעמוד לדין ואף צפוי לעונש מאסר בפועל אם יורשע.
במקביל, מתנהל בימים אלה משפטם של חמישה מעורבים נוספים בפרשה. בין הנאשמים ממציא שיטת ה"פל-קל", אלי רון, המואשם בהריגה ברשלנות, עוזרו אורי פסח והקבלן שבנה את הבניין, יעקב אדיב.
בית המשפט המחוזי בירושלים דן גם בתביעה אזרחית שהגישו נפגעי האסון נגד המדינה, עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מכון התקנים הישראלי, חברות הביטוח ומעורבים נוספים בפרשה. בתביעה דורשים הנפגעים פיצויים של יותר על-סך יותר מ-400 מיליון שקל.
בידיעה המקורית נפלה טעות ובשוגג פורסמה תמונתו של מר אבנר אסיף. יובהר כי למר אסיף אין קשר לידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
