מוחקים ונמחקים
על מדפי חנויות הספרים במערב אפשר למצוא הרבה ספרים שמוחקים את ישראל, וקשה מאוד למצוא ספר הסותר את טענותיהם. צריך לדעת כי לא מדובר בכתיבה נגד הכיבוש או ההתנחלויות אלא נגד עצם קיומה של מדינה יהודית.
הספר "הציונות - האויב האמיתי של היהודים", שכתב אלן האנט, כתב הבי-בי-סי לשעבר, תוקף ביותר מ-600 עמודים את עצם הרעיון הציוני. ספר זה נולד מתוך דיון ציבורי באסיפה שיזם העיתון "איבנינג סטנדרד". האסיפה החליטה שאכן הציונות היא היא אויבת היהודים. האנט רואה בהצבעה זו "אירוע היסטורי" והוא מנציח אותה בספר שכולו התקפה על בלפור, על הרצל ועל בן-גוריון.
בצד האנט יש עוד כמה "מוחקים": ספרה של ז'קלין רוז, "שאלת ציון", וספרו של ג'ורג' רוז, "מיתוסים ציוניים", הם התקפה פרימיטיבית על עצם קיומה של ישראל. גם אילן פפה מוחק את ישראל בהביעו, ב"אסנסייל" הצרפתי , תקווה ששיבת הפליטים הפלשתינים תוליד "מדינה אחת דמוקרטית וחילונית", שתבוא במקומה של ישראל על שטחה של פלשתין (שבה, כמובן, היהודים יהיו מיעוט ויחיו בשלווה במשטר של דמוקרטיה חילונית, שכידוע מצליחה מאוד במזרח התיכון).
גם מוזיאון מדאם טוסו בלונדון, כך נמסר לי על ידי אחד המבקרים הישראלים הרבים בו, מחק את ישראל: הוא מציג ארבעה מנהיגים ערבים - ערפאת, סדאם חוסיין, המלך חוסיין וקדאפי, ואף לא מנהיג ישראלי אחד.
גם אלה שלא מוחקים את ישראל מהמפה מוחקים כל שריד שמצדיק תמיכה בקיומה. לרשימת הישראלים המתארים את ישראל כחברה אנטי-דמוקרטית, הצטרף לאחרונה ד"ר דניאל דור, בספרו החדש "דיכוי האשמה".
האשמה היא, כמובן, פעולות ישראל בשטחים, והדיכוי הוא מצד התקשורת הישראלית המסתירה את האמת. כל התקשורת? כן, אפילו "הארץ" זוכה לגינוי. עורכי "הארץ" "הטעו את קוראיהם בצורה מאוד יסודית". למה? הם דחקו את כתבתה של אמירה הס על האירועים בג'נין לחלק ב' של העיתון. ואילו מצדה, אמירה הס ממליצה על הספר ש"מוכיח איך התקשורת הישראלית החופשית הפכה עצמה בקלות למכשיר של תעמולה", שהרי התיאטרון האנטי-ציוני בישראל מורכב משחקנים ומצופים, שמתחלפים ביניהם ומוחאים כף זה לזה, כל אחד בתורו.
גם פרופ' ג'אדט מחק את ישראל במאמרו ב"ניו-יורק רביו אוף בוקס" ב-23 באוקטובר : "עצם הרעיון של 'מדינה יהודית' נטוע בתקופה אחרת ובמקום אחר. ישראל, בקיצור, היא אנכרוניזם", והוא קורא להקמת מדינה דו-לאומית במקום ישראל.
עד כדי כך הגיעו הדברים, שיוסף יופה, מו"ל ועורך "די צייט", כתב ב"פוריין פוליסי" מאמר הגנה על מדינת היהודים בשם "עולם בלי ישראל". הוא מתאר עולם שבו ישראל נמחקת, ומסביר כי בעולם זה לא ייעלמו הבעיות הקשות, לא ייעלמו
בכל אלה לא מוסבר מדוע אין לעם היהודי זכות להגדרה עצמית. מדוע זכות זו מגיעה לעם הסודני? מדוע אסור שתהיה מדינה אחת בעולם ששפתה עברית ושחגיה הם מועדי ישראל? וכי היהודים לא הוכיחו סולידריות לאומית וכושר עמידה יוצא דופן?
המלומדים לא נותנים תשובה לשאלות אלה, שכן ההתקפות נגד מדינת ישראל והציונות הן כפייתיות, אנטי-אקדמיות ועם נטייה להיסטריה, כמו הספרות האנטישמית. טענת המוחקים דומה מאוד לטענה של האנטישמים הביולוגים בדבר הנחיתות המהותית של היהודים: פעם זה היה האדם, היום זה העם.
לדברי המוחקים, ישראל היא מקור כל האסונות בעולם ולכן "עולם בלי ישראל" יהיה עולם טוב יותר.
הנאצים צעקו: "היהודים - אסוננו" וקריאה זו מתחלפת היום בקריאה "מדינת היהודים - אסוננו". משום כך, כל "המוחקים" האלה, גם אם הם יהודים, או ישראלים, וגם אם הם פרופסורים מכובדים, מבחינה אובייקטיבית - אם מותר לגלוש לטרמינולוגיה מרקסיסטית - הם אנטישמים ביולוגים.
ולמוחקים האלה יש לומר רק דבר אחד: מי שמוחק - יימחק. הוא יימחק מהתודעה ומההשפעה וייזרק למקום הראוי לו.
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
