גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ללמוד מטעויות

נדב אייל מזהיר את פרץ שפנייה אל מצביעי השמאל עלולה לזמן לו גורל זהה לזה של מצנע

נדב איל | 15/11/2005 5:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני שלוש שנים, בנובמבר 2002, נבחר עמרם מצנע לראשות העבודה. השמאל הכין לו קבלת פנים נרגשת, יש שיאמרו היסטרית. האטמוספרה הציבורית כמהה לשינוי, והעיתונים דיווחו, יום אחרי יום, על פרשיית שחיתות חדשה בליכוד. אמרו עליו, על מצנע, שהוא הגנרל האזרחי שהשמאל זקוק לו כל-כך, שייתכן כי הוא יכול להצית את מדורת השבט הכבויה. בשלבים מסוימים בקמפיין, רגע לפני שהשופט חשין השתיק את ראש הממשלה במסיבת עיתונאים בשידור חי, העבודה זינקה זינוק חד בסקרים.

סוף הסיפור זכור. העבודה התרסקה: המנדטים שלה עברו לשינוי ואולי לליכוד. בכירי העבודה התחילו לחסל את מצנע תוך כדי מערכת הבחירות, ואחרי התבוסה ימיו היו קצובים, עד שהתפטר. כישלונו היה צורב במיוחד לאור העובדה שמצנע נחשב לאדם הגון, מוכשר, עם תחושת שליחות אמיתית-תכונות שהוכיח השבוע כאשר החליט להתנדב לשיקום ירוחם.

בחירתו של עמיר פרץ מחזירה את אותם גלי פרגון קטלניים, הפעם בעוצמה ובהצדקה רבה יותר, עם ניסוחים תואמים לנובמבר 2002. טוב יעשה פרץ אם ילמד מטעויותיו של מצנע. גורלו של מצנע נחרץ למעשה בבחירות המהירות שכפה עליו ראש הממשלה שרון. מצנע הגיע לבחירות הללו בלתי מוכן למעשה, ובלתי ידוע.

פרץ הוא דמות מוכרת בהרבה, ובכל זאת הוא צריך תוך זמן קצר לעטות על עצמו תדמית ממלכתית. אין זה דבר קל. שרון הצליח במשימה הזו רק אחרי שלושה עשורים. חשיפת היתר של היו"ר הטרי בתקשורת היא לאו דווקא הדרך הנכונה להשגת תדמית של ראש הממשלה.
גשר אלקטורלי למעבר מהליכוד אל השמאל

התכונה הראשונה שפרץ צריך לסגל לעצמו היא שתקנות; מנהיגים צריכים ליצור צמא ציבורי לשמוע את דבריהם, ולא להתראיין לכל מיקרופון רענן. מנהיגים גם שומרים על ריחוק ופאסון: אין זה משרת את פרץ להודיע בקולו כי השאיר 22 הודעות בלשכת ראש הממשלה כדי ששרון ייאות להיפגש עמו. יו"ר העבודה ומועמדה לראשות הממשלה יכול להסתפק בהודעה אחת בדיוק.

יש גם בעיות מהותיות. כמו מצנע, נראה שפרץ אינו בוחל בפנייה אל מצביעי השמאל. בעצם, הוא פונה אל כולם: ערבים, ימין, שמאל. קשה להבין איזו תועלת תצמח לעבודה ממחיקת מרצ, או ממעבר מצביעים ערבים. אם פרץ רוצה בברית, שיזמין אותם לממשלתו.

התפקיד

של מפלגת העבודה שונה - העבודה היא ראש גשר למעבר אלקטורלי מהליכוד אל השמאל. אין גשר אחר, וזו משימה כבדה מספיק. מצנע לא החזיק בכוח פוליטי אמיתי בעבודה. הוא היה גנרל נעדר חיילים.

בעניין הזה, לפחות, לפרץ יש יתרון מובנה: הוא הגיע לראשות העבודה נישא על גבם של 30 אלף מתפקדים-חיילים. ברצותו, יוכלו החיילים האלה להצביע נגד בכירי העבודה בפריימריס. זהו יתרונו הגדול של פרץ, יתרון שלא היה למצנע ואפילו לאריאל שרון אין: בכירי העבודה מפחדים ממנו ממש. אם ידע להרתיע אותם, ייתכן שהעבודה תתפקד שוב כגוף פוליטי הומוגני - אם לא בגלל הסולידריות, אז בגלל הפחד.

עדכון אחרון : 15/11/2005 4:47
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נדב איל

עורך חדשות החוץ של ערוץ 10. לשעבר כתב באירופה. כתב שטחים וכתב מדיני ופוליטי

לכל הטורים של נדב איל
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים