ח"כ עמרי שרון הודה - והורשע בפלילים
לראשונה בישראל, הורשע בנו של ראש ממשלה בשורת אישומים בהם רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר, הפרת אמונים ועבירות על חוק המפלגות בפרשת חברות הקש לפני בחירות 99
משפטו של שרון הבן נפתח הבוקר בבית משפט השלום בתל-אביב, לאחר שאמש הסתיים המשא ומתן שניהל בא-כוחו של שרון, עו"ד דני שיינמן, עם פרקליטות מחוז תל-אביב. על-פי הסיכום, שאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, שונה בכתב האישום סעיף הנוגע להפרת אמונים בתאגיד שהפך לעבירת מנהלים בתאגיד, הנחשבת קלה יותר.
עם זאת, הצדדים לא החליטו על חומרת העונש שיוטל על שרון. בפרקליטות דורשים להטיל על שרון עונש מאסר בפועל. פרקליטיו של שרון דורשים עד חצי שנת מאסר שתומר בעבודות שירות. בשל המחלוקת, משאירים הצדדים לבית המשפט לקבוע את העונש.
סנגורו של שרון עו"ד שיינמן אמר הבוקר כי לשרון היה חשוב להודות באשמה וליטול על עצמו אחריות. "הוא לא מתכחש למעשיו", אמר שיינמן והוסיף כי התבלט יחד עם שרון אם לבקש מבית המשפט לגזור עליו עונש של עבודות שירות ללא הרשעה. "החלטנו להימנע מכך כדי שלא תיווצר שמץ של תחושה שאנחנו מתחמקים מהדין", אמר שיינמן. "אנו מפקידים את גורלנו בידי בית המשפט".
שיינמן שיבח את הפרקליטות על התנהלותה לאורך המשא ומתן ואמר כי "אנשי הפרקליטות נקטו בגישה עניינית להפליא".
עו"ד דני שיינמן אמר לאחר הרשעתו של שרון, כי "בקשר לעבירה על חוק מימון המפלגות נוצרה תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, וזו מלכודת הכרחית לכל מי שרוצה לקיים בחירות. אנחנו נראה שכבר במהלך הדיון בחוק אמרו חברי כנסת שמדובר בחוק יוצא דופן שמחייב בדיקה, ולא ראוי לעשות אותו כחוק עונשי".
על כך הגיבה השופטת עדנה ביקנשטיין: "מה אתה מצפה? שאני אבטל חוק?". שיינמן השיב: "החוק הזה לא נאכף מעולם, ועמרי שרון הוא הראשון שנאשם בו".
הטיעונים לעונש יחלו ב-23 בינואר 2006 בבית משפט השלום בתל-אביב, ויימשכו ארבעה ימים. סנגורו של שרון מתכוון לזמן לדיונים כמה עדי אופי, וכן יגיש חוות דעת כתובה ותמלול של דברים שנאמרו בוועדת החוקה של הכנסת.
במשרד המשפטים אמרו לאחר ההרשעה כי יבקשו מבית המשפט לקבוע שבעבירות שביצע שרון יש קלון. "התיקונים שבוצעו בכתב האישום תואמים את העובדות שעלו מחומר הראיות ומותירים על קנם את האישומים החמורים", אמרו במשרד המשפטים. "בכוונת התביעה לטעון לעונש מאסר בפועל".
המשא ומתן בין הצדדים התפוצץ בעבר על רקע המחלוקת סביב העבירה שיוחסה לשרון - רישום כוזב במסמכי תאגיד. עבירה זו גוררת בדרך כלל עונש מאסר בפועל והיא עבירה שיש עימה קלון. אך היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התעקש שלא להסיר את העבירה מכתב האישום.
הפרשה נחשפה בשנת 2001 לאחר שמבקר המדינה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מצא כי לקראת
ביולי האחרון הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להגיש כתב אישום נגד בנו של ראש הממשלה. שרון הבן הודיע כי הוא מוותר מיוזמתו על החסינות הפרלמנטרית, ובכך סלל את הדרך לפתיחת ההליך המשפטי.
כתב האישום בפרשה הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב בחודש אוגוסט האחרון. על-פי כתב האישום, קיבל עמרי שרון, שניהל את קמפיין הבחירות של אביו, תרומות בסך שישה מיליון שקל מגורמים בארץ ובחו"ל. את הכספים הוא העביר לספקים ולנותני שירות שהשתתפו בקמפיין באמצעות חברת קש שהקים בשם "אננקס מחקרים".
מבקר המדינה דרש מאריאל שרון להחזיר את הכסף שקיבל שלא כדין. שרון העביר המחאה על סך חצי מיליון שקל, ונדרש לשלם את יתרת הסכום - 4.7 מיליון שקל. בניו של שרון, עמרי וגלעד, התגייסו לאתר את מקור המימון לכיסוי החוב.
מבקר המדינה דאז גולדברג מתח ביקורת נוקבת על בנו של ראש הממשלה וטען כי הוא היה הרוח החיה מאחורי חברת אננקס מחקרים. "עמרי שרון הוא שניהל את כל ההתקשרויות ושילם עבור השירותים מחשבון של חברת אננקס", אמר המבקר. "המסקנה היא שעמרי שרון הוא זה ששלט על הוצאות חברת אננקס ומנכ"ל החברה מילא בה רק תפקיד פורמלי וחתם על השיקים".
כתב האישום מייחס לשרון הבן עבירות על חוק המפלגות בגין קבלת תרומות מעל המותר, הוצאת כספים מעל המותר ואי ניהול מערכת חשבונות כחוק.
במערכת הפוליטית מעריכים כי שרון מעוניין לזרז את הדיונים במשפטו בגלל לוח הזמנים הפוליטי והניסיונות להקדים את הבחירות. הוא אינו מעוניין "לככב" בתשדירי התעמולה של האופוזיציה כאשר המשפט נגדו עדיין מתנהל.
הנאשם השני בפרשה, גבריאל מנור, מי שהיה מנכ"ל אננקס מחקרים, ביקש מבית המשפט לבחון את האפשרות שלא להרשיעו. בפרקליטות מתנגדים לבקשה, ומנור טרם החליט אם להודות באישומים נגדו.
נא להמתין לטעינת התגובות
