כולנו אויבים
חמיס אבולעפיה מסביר שהאויב של אל-קאעידה אינו רק הציוני והאמריקני. גם דמו של הערבי נשפך. לערבים אין מנוס, אלא לצאת ממעגל האדישות, כצופים, ולהתחיל להיאבק
עמאן אינה הבירה הערבית הראשונה המהווה יעד להתקפות רצחניות, והמיוחסות לארגון אל-קאעידה. קדמו לעמאן הבירות הערביות קהיר, רבאט, ריאד ובגדד.
הפיגועים שאירעו לאחרונה אינם, ולא יהיו, האחרונים. שכן ארגון אל-קאעידה ידוע בנטיותיו הרצחניות, שאינן יודעות שובע. כאחד האדם, אינני יודע מהי המלנכוליה הזו שהופכת בני אדם למפלצות, שמבצעות טבח אכזרי בחפים מפשע, שעוונם היחיד מתמצה בכך שנכחו באירוע זה או אחר, או בעיר זו או אחרת, בזמן זה או אחר.
ברם, אני כן יודע ואף בטוח, שהמלחמה ב"טרור העולמי" מחייבת התגייסות ההמונים לצד ממשלותיהם, במלחמת חורמה נגד יריב קשה ואכזר. על כן, צדק המלך עבדאללה השני, כשקרא לבני עמו להתייצב כאיש אחד במערכה נגד הטרור, שחצה גבולות, לאומים ודתות.
אבי האומה הסינית, מאו טסה טונג, קבע במשנתו כי תנועות מהפכניות זקוקות לתמיכת ציבוריהן למען הצלחתן. הווה אומר, שכל תנועה שמתהדרת או תתהדר בשם תואר זה או אחר, אינה יכולה להצליח או לשרוד ללא תמיכת ההמונים. בשנת 1972 נכרתה תנועת באדר מיינהוף מהמציאות הגרמנית לבלי שוב, מפאת היעדר תמיכה ציבורית לדרכה ולפעולותיה. גורל זהה היה מנת חלקה של תנועת הבריגדות האדומות האיטלקית.
מבאישים את ריחו של האיסלאם
למי שהיה ספק כלשהו במידת אכזריותם של חברי אל-קאעידה, באה שרשרת הפיגועים בעמאן ומחקה ספקות אלו. ומי שהאמין שאל-קאעידה מכוון את פעולותיו אך ורק נגד ה"אויב האמריקני והציוני" באו הפיגועים בעמאן, בקהיר, בריאד וברבאט, והוכיחו אחרת.
אין ספק שהפיגועים בעמאן פגעו קשות במידת הפופולריות, שממנה נהנה אל-קאעידה בחלק לא מבוטל מהעולם הערבי, עד כדי כך שנשמעו קולות שפקפקו בכך שהמתאבדים בעמאן יצאו מבית המדרש של אל-קאעידה.
פעולות הטרור שהולמות, חדשות לבקרים, בבירה
מול המציאות, המתבהרת בקדרותה, לא יהיה לעמים הערבים כנראה מנוס, אלא לצאת ממעגל האדישות כצופים פסיביים, ולהיכנס מייד אל מעגל המערכה האקטיבית והפעילה נגד גל הרצחנות שמשתולל, ומסב נזק בלתי הפיך למוסלמים ולערבים. ויפה שעה אחת קודם.
עדכון אחרון : 16/11/2005 8:30
נא להמתין לטעינת התגובות
