יוסי שריד פורש מהפוליטיקה
יו"ר מרצ לשעבר ואחד ממנהיגי השמאל הישראלי החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים אחרי 32 שנה. מחר יכנס מסיבת עיתונאים, בה יסביר את מניעיו. חברי מפלגה רבים קראו לשריד לא לפרוש
שריד, שמכהן בכנסת 32 שנה ונחשב לחבר הכנסת הוותיק ביותר אחרי פרס, שימש במשך שנים כיו"ר מרצ ופרישתו עשויה להוות מהלומה לתנועה. לאחר שפרש מתפקידו כיו"ר המפלגה בבחירות האחרונות, שכיוון שחש שמרצ בהנהגתו נכשלה כאשר זכתה לשישה מנדטים בלבד, הוא פינה את מקומו, אותו תפס יוסי ביילין, שאיחד את מרצ עם תנועתו שח"ר, ויצר את המפלגה המאוחדת יחד.
בין שריד לביילין שררה מתיחות רבה בשנה וחצי האחרונות. יו"ר המפלגה ביילין חש לא אחת כי דמותו הדומיננטית של שריד פוגעת ביכולתו לבסס את מנהיגותו בקרב חברי הסיעה. לא אחת פרצו בין השניים ויכוחים נוקבים, אולם בסופם ביילין טען כי הוא זקוק לשריד במפלגה ולצידו. ההערכה היא כי עם פרישתו של שריד עשויה להתגבר ההתנגדות לביילין להתגבר הן מתוך הסיעה והן בקרב אנשי השטח.
בתקופה האחרונה שריד התלבט לא מעט כיצד תימשך דרכו הפוליטית. במקביל לעשייתו הפרלמנטרית כתב שריד ספרי שירה שזכו לביקורות טובות.
במקביל הודיע היום ח"כ חיים (ג'ומס) אורון כי החליט להמשיך בפעילות פוליטית פרלמנטרית ולהתמודד לרשימת מרצ לכנסת ה-17. ההחלטה של אורון הגיעה לאחר לבטים אישיים ולאור הסיכויים של מרצ ושל מחנה השלום להביא לפריצת דרך בתהליך השלום ולמהפך חברתי-כלכלי.
יוסי שריד, בן 65, נולד ברחובות. אביו כיהן כמנכ"ל משרד החינוך. בצבא שירת בחיל התותחנים וככתב צבאי. שריד הוא בעל תואר שני במדע המדינה ובסוציולוגיה.
בין 1966-1964 שימש שריד כדובר מפא"י וכיועצו של ראש הממשלה, לוי אשכול. את פעילותו הפרלמנטרית החל שריד בכנסת השמינית (1974), לאחר שנבחר מטעם המערך, אך במקביל גם שימש כמורה לאזרחות בתיכון בקרית שמונה.
שריד היה ח"כ מטעם המערך גם בכנסות התשיעית והעשירית, אך לאחר הצטרפות המפלגה לממשלת האחדות עם הליכוד בעקבות הבחירות ב-1984, הוא פרש והצטרף לסיעת ר"צ, בהנהגת שולמית אלוני.
במהלך הכנסת ה-12 היה שריד ממובילי המהלך להקמת מרצ על ידי איחוד ר"צ, שינוי ומפ"ם. בבחירות לכנסת הבאה הוא היה רביעי ברשימה, ועל כן לא מונה מיד לשר בממשלת רבין. רק חצי שנה לאחר מכן קיבל
לאחר הבחירות לכנסת ה-14 ב-1996, בהן ירדה מרצ מ-12 מנדטים ל-9, התפטרה אלוני מתפקידה כיו"ר המפלגה ושריד נבחר במקומה. בבחירות הבאות עלתה המפלגה לעשרה מנדטים ובממשלה שהרכיב אהוד ברק מונה שריד לשר החינוך, וכך סגר מעגל משפחתי.
למרות התנגדותו לכפייה הדתית הסכים שריד לישיבה בממשלה לצד ש"ס, אך שנה לאחר הקמת הממשלה פרשה ממנה מרצ בעקבות משבר על סמכויות סגן שר החינוך מטעם ש"ס. עם זאת המשיכה מרצ לתת רשת ביטחון לממשלת ברק.
לאחר ניצחונו של אריאל שרון ב-2001 והצטרפות מפלגת העבודה לממשלת האחדות, הפך שריד ליו"ר האופוזיציה ובעזרת יכולתו הרטורית המרשימה תקף את מדיניותו של שרון, ובעיקר את מדיניות החיסולים שהפעילה ישראל במהלך האינתיפאדה.
שריד צירף למרצ את תנועת הבחירה הדמוקרטית של ח"כ רומן ברונפמן ושריין את המקומות ה-11 וה-12 ליוסי ביילין וליעל דיין. אולם בבחירות ב-2003 ירדה מרצ לשישה מנדטים בלבד ושריד החליט להתפטר מתפקיד היו"ר.
שריד הפגין לאורך השנים הזדהות עם אזורי קו העימות. לאחר שישראל השלימה את נסיגתה מלבנון לפני חמש שנים עבר להתגורר במושב מרגליות על קו הגבול. בשנה שעברה, בעקבות מטחי הקסאמים על שדרות, הגיע ללמד אזרחות את תלמידי התיכון בעיר.
במסגרת פעילותו הפרלמנטרית מכהן שריד בוועדת החוץ הביטחון מאז הכנסת התשיעית (1977), וכמו כן היה חבר בוועדות החינוך, הכנסת והעלייה והקליטה.
שריד נשוי לדורית ולשניים יש שלושה ילדים. לאורך השנים עסק גם בכתיבה עיתונאית והיה בעל טור בעיתון "הארץ". פרסם ספר שירים בשם ”פגישה במקום אחר” וספר פרוזה בשם "זה הניתוח שלי", בו סיפר על הניתוח שעבר בראשו לפני כשנה וחצי.
נא להמתין לטעינת התגובות
