נפרדים מהכיסא
הכנסת ה-16 מגיעה היום לסיומה. אריק בנדר מסכם 3 שנים של הצעות חוק מוזרות, התבטאויות מביכות ורגעים שעדיף לשכוח, וגם מעניק תעודות הצטיינות
רגע לפני סיומה של הכנסת, שיש המגדירים אותה הגרועה בתולדות המדינה, אריק בנדר מביא את הצעות החוק המוזרות שעלו במשכן, ההתבטאויות המביכות של נבחרי העם, הרגעים שגם הם וגם אנחנו נעדיף לשכוח והצדיקים שהצילו את כבוד המוסד.
בכנסת ה16- הוגשו מאות הצעות חוק פרטיות, אך רק חלק קטן מהן צלחו את מסלול החקיקה המפרך ואושרו בקריאה סופית. המחוקקים יוכלו לפחות להתנחם בכך שחלק מהצעות החוק הכושלות שלהם יחרתו לעד ברשימת ההצעות הלא-שגרתיות שעלו על שולחן הכנסת. להלן פירוט חלקי:
הצעה של יושב ראש שינוי ח"כ רשף חן, לבטל את מנהג הכפרות, שבו נוהגים לסובב תרנגול מעל הראש ביום הכיפורים, ולומר "זו כפרתי, זו מחלתי."
ח"כ איוב קרא (ליכוד) החליט ליזום יום הצדעה לנכי צה"ל, רעיון מבורך לכשעצמו, אלא שההסבר שצורף אליו היה קצת מוזר: הוא הציע שבחוק ייקבע כי יום ההצדעה לנכי צה"ל יצוין בכל שנה
ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל) שאוהבת לעסוק בנושאים הקשורים לנפש הנוער, הניחה הצעת חוק הבאה לאסור את הגישה של קטינים לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים, ומטילה על המפר אותה עונש של לא פחות משלוש שנות מאסר.
ח"כ יגאל יאסינוב (שינוי) ביקש לציין בכנסת את יום הנחמדות. הוא פנה לחברי הכנסת וביקש שיום אחד בשנה הם לא יקללו, לא יקניטו ולא יעליבו איש את רעהו.
ח"כ אילן שלגי (שינוי) הגיש הצעת חוק, הקובעת כי מי שייתפס נוהג במכונית או רוכב על אופנוע ואופניים כשהוא מחזיק סיגריה בוערת, יהיה צפוי לקנס של 750 שקל.
חברי הכנסת ה16- הרימו תרומה ייחודית משלהם לתרבות הדיון והדיבור בחברה הישראלית, וחתומים על לא מעט חידושי לשון וכינויים. הנה רק כמה מהדוגמאות הבולטות:
ח"כ עמיר פרץ (עבודה): "אני מצפצף עליך". ח"כ דני יתום (עבודה) בתגובה: "אתה אפס מאופס. אתה בלון נפוח, דיקטטור. הכדור היחיד שעבר לך ליד האוזן היה כדור פינג-פונג".
ח"כ עיסאם מח'ול (חד"ש): "אתה נאצי, פשיסט. חבל שאתה לא נואם בגרמנית. גם מנגלה היה פרופסור" (לאריה אלדד מהאיחוד הלאומי)
ח"כ ענבל גבריאלי (ליכוד): "הכלב עומד למות" (מבשרת לח"כ אחמד טיבי על מחלת ערפאת.(
ח"כ רוני בר-און (אז עוד בליכוד): "אתה תולעת". ח"כ רשף חן (שינוי) משיב באלגנטיות: "אתה אמבה".
ח"כ יחיאל חזן (ליכוד): "הערבים הם עם של תולעים שחופרים בחול, עם של מרצחים, עם של טרוריסטים ולא עם שמחפש שלום". ח"כ מח'ול: "אתה בעצמך תולעת".
ח"כ נסים זאב (ש"ס): "יש יותר מדי מעונות לנשים מוכות. עוד לא ראיתי אישה עם גבס הולכת ברחוב". ועוד פנינים מפיו של ח"כ זאב: "זו ממשלה של הומואים. בושה למדינה. מה זה הומואים אם לא זונות? כנסת ישראל מעבירה בריש גלי וביודעין זימה חוקית, בית זונות חוקית".
מצעד הנחקרים: דבר כזה לא זכור במקומותינו, אפילו כשמדובר בבית הנבחרים - לא פחות מ12- ח"כים הסתבכו במהלך הקדנציה בצורה כלשהי עם החוק: ראש הממשלה, אריאל שרון, נחקר על שורה של פרשיות, ובהן פרשת סיריל קרן ופרשת האי היווני. בנו, עמרי שרון, הודה והורשע בעבירות חמורות על חוק מימון המפלגות.
שניהם היו הבולטים בין החשודים בסיעת הליכוד, אבל בהחלט לא היחידים. נעמי בלומנטל עומדת לדין על מתן שוחד לחברי מרכז בפרשת "סיטי טאוור." מיכאל גורלובסקי ויחיאל חזן הסתבכו בפרשת "ההצבעות הכפולות" (ראו הרחבה בהמשך.( צחי הנגבי (לפני שעבר לקדימה) וישראל כץ נחקרים בחשד לעשרות מינויים פוליטיים, וחשדות דומים נבדקים גם מול דני נוה.
נגד שלמה בניזרי (ש"ס) הומלץ להגיש כתב אישום בגין חשד לקבלת שוחד. נגד חברו לסיעה יאיר פרץ הוגש כתב אישום על העתקת עבודה אקדמית.
מוחמד ברכה (חד"ש) נחקר בחשד להכאת שוטר. יוסף פריצקי (לשעבר שינוי) נחקר לאחר שהוקלט מנסה להדביק לכאורה תיק פלילי לחברו לסיעה אברהם פורז, אך התיק נגדו נסגר. וסאלח טריף (עבודה) שנכנס לכנסת לפני שבועיים, מערער כעת על הרשעתו בפרשת שוחד.
ליל ההצבעות הכפולות: ב28- במאי ,2003 במהלך אישור תוכנית החירום הכלכלית, התגלה כי כמה חברי כנסת הצביעו פעמיים, במקום עמיתיהם שנעדרו מן האולם. ח"כ יחיאל חזן הכחיש תחילה, אך בעקבות עדות של חבר הכנסת יעקב ליצמן (יהדות התורה) הוגש נגדו כתב אישום. לפני כחודש הוא הסתבך שוב, כשתועד נוטל חלקים ממכשירי ההצבעה הישנים והכחיש (שוב) את הדברים. אלא שכמה שעות לאחר מכן החזיר חזן את החלקים "שלא לקח", ואף הסביר: "לקחתי את הפאנלים אבל לא את המוח".
ח"כ מיכאל גורלובסקי הודה, אך ועדת הכנסת סירבה להסיר את חסינותו. בהמשך הקריירה שלו נרשם עוד הישג מפוקפק: הוא נתפס בנמל התעופה בן-גוריון על ידי המוכסים, כשהוא מנסה להבריח ארצה כמה קרטונים של סיגריות.
פרשת אגרסקו: תרומה משלהם לדימוי של חברי הכנסת כחבורה מושחתת העלו חברי הכנסת רוחמה אברהם ואלי אפללו (אז ליכוד, כיום קדימה.( תלונה שהגיעה למבקר המדינה חשפה כי השניים טסו לחו"ל על חשבון חברת אגרסקו, על אף שלא קיבלו לכך אישור.
בתחילה הכחישו השניים כי טסו ללא אישור, ואברהם אף הוסיפה כי "30 שעות טיסה במטוס מטען אינם תענוג גדול כל כך." לאפללו היה הסבר מוחץ הרבה יותר: הוא סיפר כי כל העניין נשמט מזיכרונו, בגלל ניתוח שעבר בראשו. בסופו של דבר נאלצו השניים להחזיר מכיסם את הוצאות הטיסה.
לצדם של הבושה, הכלימה והמוניטין המפוקפק שהוציאה קבוצה לא קטנה של ח"כים לכנסת ישראל, בלטו בכנסת ה16- כמה חברי כנסת שהצילו את כבודה. אלו הח"כים שהצטיינו ביותר בעינינו בקדנציה האחרונה:
יו"ר ועדת החוקה מיכאל איתן (ליכוד) - דמוקרט ללא תקנה ועקשן ללא פשרות, שהמשיך לקדם ללא לאות את החוקה לישראל, ויצא נגד כל גילוי קטן וגדול של שחיתות, גם כשזה נוגע למפלגתו שלו.
יו"ר הקואליציה גדעון סער (ליכוד) ויו"ר ועדת הכנסת רוני בר-און - שני חברי כנסת שהתבלטו מאוד בעבודתם הפרלמנטרית, והפכו לצירים מרכזיים במשכן.
ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) - יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שהפך את הוועדה ממועדון יוקרתי של ח"כים ביטחוניסטים, לוועדה מבקרת ונושכת ולאימת מערכת הביטחון. בוועדה עצמה הצטיין בעבודתו גם חבר הכנסת אהוד יתום (ליכוד.(
במפלגת העבודה בלטו משכמם ומעלה חברי הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג ואופיר פינס, עד שמונו לשרים, וחברת הכנסת יולי תמיר, מחוקקת מעולה שגילתה אופי לוחמני ואופוזיציונרי, גם כשישבו חבריה בממשלה.
בשינוי בלט חבר הכנסת חמי דורון, שהחל לפרוח דווקא לאחר ששינוי פרשה מהממשלה ועברה לשורות האופוזיציה. במפד"ל יש לציין לטובה את גילה פינלקשטיין ובדגל התורה את משה גפני - שניים מהמחוקקים הפעילים ביותר בכנסת. מרצ הבליטה את זהבה גלאון, את רן כהן ואת חיים אורון והאיחוד הלאומי את אריה אלדד.
בסיעות הערביות בלטו מעל כולם ח"כ עבד אל-מאלכ דהאמשה, פרלמנטר פעיל ומצטיין, וח"כ אחמד טיבי, הדובר הרהוט, המתוחכם והמסוגנן ביותר של המגזר הערבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
