"החקירה היתה חד-צדדית"
גורמים הבקיאים בחקירת השגריר איילון מותחים ביקורת על הקשר בין נציבות המדינה למש' החוץ
פירסומים ומפרסמים שונים הבטיחו לנו בחודשים האחרונים ש"האדמה תרעד" כשיתפרסמו ממצאי חקירתו. והנה, החקירה תמה בקול יבבה חלושה. האדמה אכן אמורה לרעוד, אבל לא מממצאי החקירה המוזמנת הזו, אלא מנסיבות קיומה. איילון, שסבל מגל של פירסומים מגמתיים ושמועות מרושעות, יכול לנשום לרווחה: הוא יכהן בשגרירות בוושינגטון הרבה אחרי שסילבן שלום יעזוב את לשכת שר החוץ בירושלים.
הפרקליטות דוחה את מרבית המלצותיו של "החוקר המיוחד" שבזבז במשך חודשים ארוכים כספי מדינה רבים בארץ ובחו"ל (והוא אינו שולט באנגלית! ), רק כדי שמישהו יוכל לתפור תיק על איילון ועוזרו לירן פטרזיל (כך ייעשה למי שלא מסוגל לארגן תמונה עם מדונה ).
תזכורת: הפרשה החלה באמצע השנה בחילופי האשמות בין משרד החוץ לבין השגריר בוושינגטון. המשרד האשים את השגריר כי עבר בשתיקה על טענות של עובדים מקומיים נגד רעיית השגריר על התעמרות. השגריר מצידו האשים כי שר החוץ ורעייתו מתנכלים לו מכיוון שסירב לדרישתם לפטר את עוזרו רן פטרזיל. נטען, כי הדרישה לפיטורי העוזר באה לאחר שזה לא הצליח לארגן מפגש של הזמרת מדונה שביקרה בארץ, עם סילבן שלום ורעייתו ג'ודי.
והנה מה שאמרו (אתמול) גורמים בכירים הבקיאים (מאוד) בחקירה: למרות בקשתו המפורשת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לחקור לא רק את ענייני השגריר אלא גם את פרשת הניסיון לפטר את עוזרו לירן פטרזיל, התיק שהוגש לפרקליטות אינו כולל דבר על פרשת פטרזיל. התירוץ של "החוקר המיוחד" מטעם הנציבות היא כי "השגריר לא העביר את חומר הקלטות שהקליט (על פי פרסומים בתקשורת) את בכירי משרד החוץ".
מדובר, על פי הגורמים, ב"שבירת כל שיאי החוצפה". על פי תקנות שירות המדינה, אסור לעובד להקליט את הממונה עליו. השגריר התנה את העברת הקלטות בקבלת חיסיון מדין משמעתי. בנציבות שירות המדינה סירבו לתת לו חיסיון כזה. הגורמים הבקיאים בחקירה מוסרים כי שמעו את בכירי הפרקליטות זועמים זעם רב (ומוצדק) על דחיית הבקשה הזו. מצפים ממנו שיפליל את עצמו? אם יש רצון אמיתי להגיע לחקר האמת ולקיים את הוראות היועץ המשפטי, היה כאן צורך להעניק את החסינות ללא שיהוי. אלא שהיה כאן, כנראה, רצון להגן על בכירי משרד החוץ שהוקלטו (לכאורה). רצון שגבר על פני הצורך להגיע לחקר האמת.
זאת
תיק החקירה התקבל בפרקליטות ב-30 באוקטובר , עם המלצות להעמיד את השגריר איילון לדין. שבועיים אחר-כך - בזריזות וביעילות - החזירה הפרקליטות את התיק לנציבות שירות המדינה עם השגות, הערות ובקשות להשלמות בחקירה. הגורמים מדווחים כי שמעו בכירים בפרקליטות אומרים כי "קשה להם להשלים גם עם הממצאים על השגריר וגם עם אי הבדיקה של פרשת פטרזיל". השיא האמיתי של החוצפה, על פי המקורות, היא ההמלצה של נציבות שירות המדינה להעמיד את השגריר לדין משמעתי בגין הקלטותיו. זאת, בהתעלם מהעובדה שאין בידי הנציבות ראיות להקלטות, חוץ מדברים בעלמא ופירסומים עתונאיים.
הגורמים הביעו תמיהה על כך שלחלק מהחקירות שנערכו בוושינגטון על-ידי "החוקר המיוחד" הצטרף נציג של משרד החוץ, שדיווח ישירות למשרד בישראל (בו עסקו הכל, במצוות השר, במאמץ להדיח את איילון ופטרזיל). גינונים כאלה מוכרים במדינות טוטליטריות שחלפו מן העולם, או בעולם השלישי. ישראל 2005 היא חלק בלתי נפרד מהעולם הזה.
בכירים בפרקליטות נשמעו באחרונה אומרים כי "בסך הכל הערנו הערות מקצועיות, השגנו את השגותינו, וזכינו למעמד של אויבי נציבות שירות המדינה". מי שפנה לפרקליטות בבקשה ללוות את החקירה הוא נציב שירות המדינה בעצמו. הוא עשה זאת לאחר שהושמעו הטענות על מגמתיותה של החקירה. כעת, מתנהגים אנשיו כאילו באו בפרקליטות לחבל בממצאים. זאת ועוד: על מנת לזרות אימים ולהפחיד את הפרקליטות, מגיעות שאילתות עתונאיות "מוזמנות" ובהן דרישה לדעת מדוע מעכבים את החקירה, מדוע לא מזרזים את העמדת השגריר לדין וממסמסים את החקירה.
ובכן, ראוי למנות "חוקר מיוחד" לפרשה הזו. החוקר הזה (ראוי שיהיה קצין חקירות מקצועי) צריך לבדוק את מסכת הקשרים, האינטרסים הצולבים והיחסים בין בכירים בנציבות שירות המדינה לבין בכירים במשרד החוץ. ראוי שהחוקר הזה יחקור בכירים רבים במשרד החוץ על נסיבות המאמץ לפטר את לירן פטרזיל. לא צריך קלטות בשביל זה. מדובר בחקירה פשוטה, אלמנטרית, ש"החוקר המיוחד" ששיגר נציב שירות המדינה לוושינגטון לא טרח לבצע. כשנציב שירות המדינה מחמם את כסאו כבר תשע שנים, כשהמשנה למנכ"ל משרד החוץ מכהן בתפקידו הרבה יותר, כשכולם קשורים ומסובכים בתוך כולם, מקבלים את הביצה הבאושה הזו שבה כולנו שוחים.
הפרשה הזו, שהסעירה לפני כמה חודשים את המדינה, היתה הטריגר למסע הציבורי שהוביל מעריב. "איפה הבושה", שאלנו אז. עכשיו מתחילות לבצבץ התשובות. הבושה, מתברר, פשוט אינה קיימת. לא בנציבות שירות המדינה, גם לא במשרד החוץ. ראוי שמישהו יבדוק כמה עלתה החקירה המגוחכת הזו, על התנהגותה של אשת השגריר (וגם אם הכל נכון, מה יעשו? יפטרו אותה?). כמה עלה המאמץ הזה לתפור בכל מחיר תיק על עובד ציבור. למרבה המזל, נראה שהפעם זה לא מצליח. לפעמים, נראה שהצדק מנצח.
נציב שירות המדינה שמואל הולנדר דחה את הטענות על תפקוד הנציבות בפרשה. "הכל שטויות, אין ויכוח עם הפרקליטות על תפקוד הנציבות בפרשת איילון, זה שטויות ואף אחד לא יגרור אותי לוויכוח עם פרקליט המדינה. הדבר האחרון שיעשו זה לגרור אותי לוויכוח איתו", הדגיש.
בהכנת הידיעה השתתף יהודה גולן
נא להמתין לטעינת התגובות
