כבר לא כועסים
מנהיגי המתנחלים מיהרו אתמול לסלוח לרה"מ שרון על פינוי היישובים. "תרומתו להתנחלויות גדולה יותר מנזקי ההתנתקות", הם אומרים. "הוא אהב אותנו"
"אני אדם רגשי וברגעים כאלו אני רק מתפלל לשלומו של ראש הממשלה", הוסיף ולרשטיין. "במרכיב הנשמה שלי, המריבה שלנו איתו היא כמו סכסוך בין בני משפחה. אני מאחל לו את כל איחולי ההחלמה שבעולם וחושש מאוד שהוא יחיה בסבל. מבחינתי, מנהיג עם ישראל זכאי למעמד מיוחד, גם אם אני חולק עליו אידאולוגית".
יושב ראש מועצת יש"ע, בנצי ליברמן, אמר לנו אתמול: "בתפילת הבוקר הוספתי בקשה לרפואה שלמה ושיזכה לחיים ארוכים". גורם במועצת יש"ע אמר אמש כי אחד האנשים הראשונים שהתקשרו לדרוש בשלום שרון היה זאב (זמביש) חבר. "לא ברור הקשר הזה ביניהם. הם לא דיברו מאז ההתנתקות, אבל זמביש עדיין אוהב אותו אהבת נפש".
המהפך ביחס של ראשי המתנחלים לשרון אינו מפתיע. הנהגת המתנחלים אמנם הוציאה לרחובות כמיליון מפגינים בשורת הפגנות נגד תוכנית ההתנתקות ואיימה לרסק את צה"ל ואת המדינה ערב היציאה מרצועת עזה וצפון השומרון, אבל בחשבון הכולל הודה אתמול בכיר במועצת יש"ע, גם אם בחוסר חשק, כי "בנקודת הזמן הזו, עוצמת העשייה של שרון בהתיישבות עולה על עוצמת הנזק. אבל לצערנו, בעוד שנתיים זה כבר היה עלול להשתנות".
שיתוף הפעולה בין המתנחלים לשרון, שהחזיק כ-21 שנה עד לסערת ההתנתקות, החל כששרון עוד לבש מדים. "אף אחד לא עבר עם שרון את מה שאנחנו עברנו", אמר אתמול בני קצובר מאלון-מורה, מראשוני גוש אמונים, "לנו יש יותר שעות שרון מאשר לכל אדם אחר".
קצובר משחזר את העליות הראשונות לשומרון, תחילה למחנה חורון ולאחר מכן למאחז סבסטיה המפורסם, כאשר המכנה המשותף לכולן היה שרון. "הוא סיפק לנו את תמונת השטח העדכנית. ישב איתנו על המפות,
שרון ליווה מאז את מפעל ההתנחלויות, תוך הקצאת משאבים רבים ככל שרק היה יכול למען עליית המתנחלים לקרקעות בשטחים.
הקשר עם המתנחלים המשיך גם אחרי הקמת מפלגת שלומציון, שאליה ניסה שרון לצרף גם את הסמן השמאלי של מפלגת העבודה דאז יוסי שריד. הברית שלו עם המתנחלים שרדה אפילו את פינוי חבל ימית, שאותו הוביל שרון כשר הביטחון בממשלת הליכוד של מנחם בגין.
"זאת היתה התקופה שבה שרון אמר לתפוס כל גבעה ובאמת הוא היה זמין לנו בכל שעה", אומר קצובר, "לפני כל החלטה לעלות לשטח הוא היה בסוד העניין וגם סייע להכל. העליות לקרקע נוהלו כמבצעים צבאיים והוא זה שסייע בהכרת השטח וסיפק את המידע המקדים. יצאנו איתו לסיורי היכרות עם תוואי השטח והוא תמיד דאג לספק לנו תמונת מצב עדכנית".
ליברמן מאשר: "אין ספק שלאיש הזה יש חלק מרכזי במפת ההתיישבות ביהודה ושומרון. ובכלל, אריק שרון צלח את התעלה במלחמת יום הכיפורים והציל את עם ישראל. הוא זה שהקנה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון את העוצמה האסטרטגית שלה, את היקף התשתיות, הכל שם רשום כמעט רק על שמו". גוש אמונים הוביל רעיון, אומר ראש מועצת יש"ע, ושרון היה המרכיב החשוב ביישום הרעיון הזה בשטח. "חלק מהמשוואות שהוא יצר הן בלתי הפיכות, כמו גושי ההתיישבות", מוסיף ליברמן, "בלעדיו מפת ההתיישבות היתה נראית אחרת לחלוטין. רק כשהוא נבחר לראשונה לראשות הממשלה פתאום שמענו צלילים אחרים".
לצד כל המחמאות ההיסטוריות, המתנחלים לא שוכחים כי שרון אחראי למכה הקשה ביותר שניחתה עד היום על מפעל ההתנחלות שלהם ושלו - פינויים של כ-10,000 מתנחלים בהתנתקות. "אריק שרון הוא אריק שרון", אומר ליברמן, "ראינו בו המון חן ועוצמה, אבל בשלב מסוים הוא הפך ליריב הפוליטי המר ביותר של ההתיישבות. זה אדם שבילה אצלנו במטבח, מכיר אותנו מכל הכיוונים וידע בדיוק איך לפגוע בנו. כל ירייה שלו פגעה בנו בול. זה יריב שיצא מתוך המשפחה".
אלא שבשעות שבהן נאבק שרון על חייו, ליברמן אפילו מוחל לו. לדבריו, "אני לא רוצה אותו כראש ממשלה, אך במישור האנושי מחקתי את כל מה שהיה. בהתמודדות על חייו של שרון, אנחנו תמיד לצדו. רואים בו חבר קרוב ומאחלים לו אריכות ימים. בסופו של דבר נותרנו האנשים הנאמנים ביותר לשרון".
עתניאל שנלר מההתנחלות מעלה-מכמש, שניהל את מועצת יש"ע בשנות השמונים והשבוע הודיע על הצטרפות למפלגת קדימה, מנהל מערכת יחסים יוצאת דופן עם שרון. "ההיכרות שלי עם שרון החלה מזמן, כשעוד ישבנו איתו על הקמת נקודות יישוב חדשות", מספר שנלר. לדבריו, "שרון הציע לי לפני שנה לעמוד בראש מינהלת ההתנתקות וסירבתי". שנלר הסביר אז כי הוא מתנגד נחרצות לפינוי חד-צדדי של מתנחלים.
אלא שמאוחר יותר הסביר שנלר: "לצד ההתנגדות להתנתקות אני כן סבור שצריך לעצב מפת התיישבות חדשה ומוכרחים לצאת במהלך מדיני. חייבים הפרדה מהפלשתינים". השבוע , כאמור, הודיע שנלר על הצטרפות לקדימה שתכלול במצעה פינוי של יישובים ישראליים. "אין לי עניין של נאמנות לשרון", הוא גורס, "אני נאמן להתיישבות ולחיזוקה. יגידו מה שיגידו על שרון, הוא פועל לחיזוק היישובים ביהודה ושומרון. אבל הציבור רצה התנתקות, אז במקום להרחיק מאיתנו את הציבור, שרון דווקא קירב אותו. בסופו של דבר, שרון אהב את המתיישבים".
קצובר אינו מסכים עם בכירי מועצת יש"ע. "לצערי הנזק שעשה שרון גדול מהתועלת", הוא סבור, "כואב לי הלב על מצבו הרפואי, ואני בשום פנים לא שמח על מה שקרה לו. אני עוקב אחר מצבו הרפואי בדאגה, אבל אני מוכרח לומר שגם ברגשות מעורבים. אני חש אמפתיה כנה כלפיו ברמה האנושית. אבל יחד עם זה אין לי הסבר למה שעבר עליו מבחינת ההרס שהוא גרם להתיישבות ".
האמת היא, אומר קצובר, שפוטנציאל הבנייה וההרס היו קיימים בשרון כבר בהתחלה.
לדעתו, המשא ומתן עם יוסי שריד הופסק רק בזכות לחץ של רעייתו המנוחה לילי. "בלעדיה זה עוד עלול היה לקרום עור וגידים", מאמין קצובר. "אלמלא שרון ספק אם גם בגין היה הולך על הסכם עם המצרים לפינוי ימית. בלי האור הירוק של שרון להסכם קמפ דיוויד ספק אם הוא היה מתממש. אז אני לא רוצה שהוא יהיה ראש הממשלה, אבל זה אדם שעשה בכל זאת הרבה. הביא תועלת ונזק גם יחד. מצער אותי שהוא סובל".
ולרשטיין מסכם: "אנחנו מסיימים היום פרק כואב של סכסוך בין אחים. אני מתפלל לשלומו של שרון ובשום אופן לא רוצה במותו. אך לצערי אני פסימי וחושש שזה הולך לקרות"
נא להמתין לטעינת התגובות
