גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


חייבים להתקדם

בן-דרור ימיני מסביר למה הרעיון של "קדימה" עומד גם ללא שרון

בן דרור ימיני | 7/1/2006 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פעם חשבתי שאני שמאל. האמנתי, ואני עדיין מאמין, בהומניזם, באחווה, בשוויון, בזכות ההגדרה העצמית, בזכויות אדם. אלא שהשמאל של היום הוא סיפור אחר. פעם שמאל היה אמיל זולא, הלוחם הגדול באנטישמיות. היום השמאל זה ז'וזה בווה, מאושיות השמאל הצרפתי, והוגו שאבז, נשיא ונצואלה, שרוויים באידאולוגיה של שנאה לארצות-הברית, שנאה לישראל, שנאה ליהודים. השמאל שם פעם הגן בגופו על יהודים. השמאל של השנים האחרונות התייצב בגופו כדי להגן על סדאם ועל ערפאת.
והימין? לא ברור מה נשאר ממנו. אם ימין זה הכתומים, אז אנחנו בבעיה. אם ימין זה עושק מגדלי זיתים רק בגלל שהם פלשתינים, אז הימין הזה לא טוב יותר מהימין האנטישמי של פעם. זה ימין שמספק הצדקות לשנאת ישראל.

בעולם הרחב המושגים שונים. אלן פינקלקראוט וברנרד הנרי-לוי הצרפתים-יהודים נחשבים היום ל"ניאו-שמרנים", או אפילו ל"ניאו-ריאקציונרים". ומדוע? משום שהם מתעקשים להגן על זכותה של ישראל להתקיים ומשום שהם אינם מוכנים להצטרף לעדריות המתועבת, האנטי-ישראלית, האנטישמית לעתים, של השמאל העולמי. וזה בכלל לא חשוב שהם בעצם בעד שתי מדינות לשני עמים. הם מזדהים עם הסכמי ז'נבה שנחשבים אצלנו ל"שמאל". הפשע הגדול שלהם הוא שהם תומכים בזכות קיומה של מדינת ישראל.

השינויים הגלובליים מגיעים אלינו קצת באיחור. אבל הם מגיעים. יוסי שריד ויוסי ביילין כבר נחשבים במושגי השמאל העולמי לשמרנים חשוכים. שהרי הם ציונים, רחמנא ליצלן. אחד הסימנים הבולטים של השינויים הללו הוא דווקא הקמתה של מפלגת קדימה. עבר זמנם של המושגים הישנים. הציבור הישראלי השתנה כבר לפני שנים. הוא הקדים את מנהיגיו. הוא תמך, לפי הסקרים שבעניין הזה לא
משקרים, בשתי מדינות לשני עמים. הפוליטיקה קלטה את המסר באיחור, אבל קלטה. והתוצאה הבולטת ביותר, בין השאר, היא קדימה. מפלגה שרחוקה מהזרם העכור של השמאל העולמי, אבל גם מפלגה שמאמצת את הפשרה ההיסטורית ובכך דווקא מקדמת את סיכויי קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית.

אל נקל ראש בעניין. הימין הישראלי האידאולוגי, דווקא הוא, מסכן את המשך קיומה של ישראל. הוא אינו מתכוון, אבל הוא יצר כאן - וכמעט הצליח, בגלל מפעל ההתנחלויות - מדינה דו-לאומית. השמאל, דווקא משום שחלקים מסוימים בו מזוהים עם השמאל העולמי, האנטי-ישראלי, איבד את הרלוונטיות בתוך ישראל.

הנה כי כן, המחנה הלאומי האמיתי שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית ולא מדינה דו-לאומית, שמבין שזה הפתרון לטווח הארוך למרות ההטרדות של הקסאמים והטרור, חיפש מסגרת ראויה. זה מחנה הרוב. אפשר לזלזל בו ולקרוא לו מרכז. שרון היה האיש הנכון בזמן הנכון. אלא שגם ללא שרון המחנה הזה חי וקיים. המחנה הזה זקוק למסגרת. המחנה הזה רוצה גישה לאומית, פטריוטית ולא תבוסתנית. המשמעות היא מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. חיבור קשה, מלא סתירות, אבל חיבור שהוא כורח. חיבור שהוא נשמת אפה של הציונות. חיבור שמעניק זכויות אדם ואזרח למיעוט הערבי, אבל גם אינו מהסס להתעקש על הצורך ברוב יהודי.

לא שאין מפלגות אחרות שתומכות בגישה הזאת. גם מפלגת העבודה וגם חלקים במרצ ובליכוד מצויים באותה סירה. אבל קדימה, יותר מכל מפלגה אחרת, חיברה בין הרצון המשותף לבין המסגרת הפוליטית.

האם כל זה יתנפץ רק בגלל שהאיש המרכזי שהוביל את המסגרת אינו יכול להוביל אותה יותר? זה עלול לקרות. אם הציבור הישראלי בוגר וחכם-אסור שזה יקרה.

yemini@maariv.co.il
בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: נעם וינד

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים