גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


רפואה שלמה לאריאל בן ורה

שי בנימיני אינו נמנה עם מעריציו של אריאל שרון, אבל הוא מזכיר שחובה להתפלל לשלום רה"מ

שי בנימיני | 11/1/2006 14:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איני נמנה עם מעריציו של אריאל שרון מפנה גוש קטיף, וגם לא נמניתי עם חסידיו של אריק בונה ההתנחלויות. אך מאז אשפוזו האחרון, לא ניתן להתעלם מהקריאות שעולות בימים אלה משני המחנות המנוגדים – זה של מעריציו דהיום וזה של "חסידיו" הישנים. אלו וגם אלו עברו את גבול הטעם הטוב.

מכיוון אחד נשמעים קולות שמעניקים לשרון את התארים "אבי האומה" או "האבא של כולנו". תמה אני לא על רק על "אבהותו", אלא בעיקר על ה"כולנו". באומה הישראלית לא ניתן לאפיין "כולנו" תחת גג משותף אחד.

בתקופת כהונתו כראש ממשלה הצליח אריאל שרון לבצע תוכנית לאומית שחצתה את האומה בצורה חדה וברורה לשניים. על אף חשיבותה של התוכנית לטעמי, לא ניתן להתעלם מהקוטביות שיצרה התנהלותו של שרון בשלבי קבלת ההכרעות טרום יישום ההתנתקות.

בנוסף, השכילה ממשלת שרון לקטב את החברה בישראל גם על פי מאפיינים סוציו-אקונומיים, עד כדי כך, שאלמלא אשפוזו של שרון היה ניצב בראש סדר העדיפויות של ציבור הבוחרים בבחירות הקרובות הנושא החברתי-כלכלי.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהקולות הבוטים שנאמרים על ידי מתנגדיו של ראש ממשלתנו בקרב אנשי הימין הדתי-קיצוני. דומה כי מאז נכנס שרון בין כתלי הדסה עין-כרם, נערכת תחרות מי יתיז יותר ארס על השכיב מרע. פובלציסטים מהימין הקיצוני מבקשים, כביכול, להתפלל לשלומו, אבל בלגלוג מוסיפים שהיו מתפללים בבתי הכנסת של גוש קטיף אם היה סיפק בידם.

הגדיל לעשות רב המזוהה עם הזרם החרד"לי, בעל משרה ציבורית שמקבל את משכורתו מהמדינה, ש"מתייסר" על אי יכולתו להתפלל לשלומו של אדם שהרס כל כך הרבה משפחות. ראוי להזכיר לכבודו, שהמנגנון בראשו עומד הזקוק לרפואה מפרנס את משפחת הרב עצמו.
גם בגלות התפללו לשלום המלך

לכאורה נראה כי ציבור קיצוני זה אינו מסוגל לקבל את העובדה, שגם אם מהלך ההתנתקות מנוגד לעקרונותיו או לאמונתו, אריאל שרון החליט וביצע אותו לטובת כלל העם ומתוך דאגה לעתיד קיומו.

בשעה זו מן הראוי להזכיר נשכחות: כשאומתנו המפורדת שהתה בגלות מאות בשנים, נהגו בקהילות רבות להתפלל לשלום המלך, המלכה או הקיסר התורניים, שהיו כמובן גויים גמורים. פעמים רבות נאמרו תפילות אלה רק כדי לצאת ידי חובה ופעמים אחרות נאמרו בכוונה.

עתה, כשיהודי, שהנהיג את מדינת ישראל שוכב על ערש דווי, נשכחה

עובדה זו בקרב ציבור דתי מסוים. ואפילו תפילות להחלמתו, לא "חלילה" לחזרתו למשרדי הממשלה, הס מלהזכיר. 

חייבים אנו להתפלל לרפואתו של אריאל שרון, כפי שחייבים אנו להתפלל לרפואתו של כל יהודי. איש מאתנו לא יכול לשפוט האם חברו צדיק הוא או רשע. יתר על כן, היות ומדובר בעומד בראש מדינתנו, המשופעת בצרות מן הבית ומחוץ, דווקא עכשיו חשוב להזכיר את דברי רבי חנניא סגן הכוהנים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג', ב'). רפואה שלמה לאריאל בן ורה.

הכותב הוא יו"ר תנועת ציונות דתית ריאלית

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים