מה אומרות עינייך
רוצים לדבר עם החתול שלכם? אין בעיה. מדריך להבעות גוף, יללות ותקשור על-חושי. הבסיס למערכת יחסים בריאה
תחילה יש להבין שכדי שהחתול שלנו יתקשר איתנו, יש למלא את הצרכים שהוא זקוק להם. חתול שיקבל את מגוון הצרכים האלה ירגיש מסופק ויתקשר בחופשיות עם האנשים שסביבו. חסכים במישורים השונים יגררו עמם תקשורת שלילית - צעקות, כעסים וכדומה.
במצב שכזה ירגיש החתול מאוים ויפתח בעיות התנהגות, שכן גם חוסר תשומת לב הוא סוג של התייחסות.
מה הגוף אומר: שפת הגוף של החתול מתבצעת כתגובה לגירוי, ומיועדת בדרך כלל למסור מסרים ברורים וחד-משמעיים. שפה זו באה לידי ביטוי במגע עם חתולים אחרים, עם אנשים או עם בעלי חיים אחרים. עם זאת, צריך לזכור שיש יוצאי דופן, ולעתים המסרים יהיו סותרים ואף מעורבבים.
שפת הגוף של החתולים איננה מוגבלת לאיבר זה או אחר – למעשה כל הגוף משתתף בהעברת המסרים ובתקשורת: עיניים - מכל חיות הבית, עיניהם של החתולים גדולות ביותר יחסית לגופם. בעזרת העיניים הם מפחידים את טרפם ומכריזים על דומיננטיות כלפי חתולים או בעלי חיים זרים אחרים.
חתולים אינם אוהבים שלוטשים בהם מבטים, ועל כן תמיד ילכו אל האדם שאינו מסתכל עליהם ישירות (לעתים קרובות זהו האדם המפחד מחתולים). אל תגבילו את ראיית החתול ואל תנעצו בו עיניים – מבחינתו זו תקשורת שאיננה רצויה.
חתולים שאין בכוונתם להיות עוינים יראו זאת על ידי מצמוצים, ולעומת זאת, חתול שנועץ מבטים ללא תזוזה יכול להיות מסוקרן או מאוים, אך יכול לעשות זאת גם מתוך חיבה. עיניים מלוכסנות שפתוחות למחצה אומרות שהחתול רגוע מאוד, ואם אישוניו של חתול אשר אינו חשוף לאור חזק פעורים, סביר להניח שהוא מפחד – כך קורה למשל בביקור אצל הווטרינר.

עובדה מעניינת שמציין ג'פרי מוסאייף מאסון (Masson) בספרו 'תשע הנשמות של החתול' מתייחסת לשביעות הרצון של חתולים. לדבריו, זו מתבטאת גם בעזרת העפעף השלישי שיש לחתולים.
העפעף השלישי הוא מעין קרום בעין שבדרך כלל מקופל לתוך זווית העין הפנימית ומשמש להגנה. יש אותו לחתולים, לדובי קוטב, לכרישים ולבעלי חיים נוספים, במקרה שלנו הוא משמש הגנה בהליכה בין עשבייה או קוצים גבוהים. לדברי מאסון, כשחתול נינוח מאוד ומלוטף, העפעף השלישי נע לכסות את העין: "אולי החתול רגוע עד כדי כך שוויתר על ההגנה הרגילה?"
זנב: חשוב שלא לבלבל בין שפת הגוף של הכלבים ובין זו של החתולים, לדוגמה - חתול שמזיז את זנבו במהירות מצד לצד איננו חתול שמח, כמו שהייתם ודאי חושבים על כלב שמכשכש בזנבו.
האמת, ההפך הוא הנכון, זהו חתול עצבני שאומר לכם בבירור שלא נעים לו או שהוא מרגיש מאוים – אז או שתסירו את האיום או שתסורו מדרכו. זנב
לעומתו, זנב ישר מאונך ונוקשה שקצהו ישר, כוונתו להראות שמחה. זנב נוקשה שקצהו מעוות לצד אומר שחתולכם עצבני, זנב סמור ומקושת מראה שהחתול במצב מגננה, יש להיזהר כי במקרה של חתולים מגננה יכולה בקלות להשתנות למתקפה.
אוזניים: גם אוזניו של החתול מדברות, אוזניים דרוכות אומרות "אני שמח ודרוך", אוזניים המכוונות קדימה אומרות שהחתול שומע דבר מה, אוזניים המשוכות לאחור אומרות שחתולכם מודאג, אוזניים ששוכבות מטה וצמודות לראש החתול אומרות שהוא כועס ולא כדאי להתעסק אתו. במקרה זה ייתכן שהוא יפתח את פיו חלקית, יחשוף את שיניו ואף יפלוט נהמה.
שפם: שערות השפם רגישות ביותר למגע ויש להן חשיבות מרובה ביכולת של החתול להבין את הסביבה ואותנו ולתקשר עמה ועמנו. שפמו של החתול זז כמעט בכל עת שהחתול ער: שפם הפונה קדימה מצביע על חתול מרוכז, שפם מפוזר שאינו מכווץ ומוטה קדימה אומר "אני שמח ודרוך", שפם פרוס ושטוח אומר שהחתול מפחד ומוכן לברוח.
תנועת שפם שיכולה למנוע נשיכה קרובה היא בזמן ליטוף כשהחתול מפנה את שפמו קדימה (ברור שחל איסור מוחלט על גזירת השפם או כל שערות אחרות הבולטות בכפות הרגליים והידיים של החתולים, פעולה מסוג זה תשבש את חוש ההתמצאות של החתול ותפריע קשות לרווחתו).
התחככויות: כשהחתול משפשף את גופו עליכם הוא אומר שהוא מחבב אתכם ומביע את חיבתו. עובדה זו נכונה גם בנוגע לחתול שנוגע בכם בכפותיו, מצחו או אפו. עם זאת, אם הוא נוגע בכם בכפותיו בעצבנות הוא אומר שאינו מעוניין במגע.
רגליים: מתברר שרגלי החתול נועדו לא רק להליכה: כשרגליו הקדמיות של חתולכם מכופפות הוא מעדיף להימנע מקרב, אבל מגן על עצמו במקרה הצורך. כשרגליו מתוחות לחלוטין הוא בטוח בעצמו ומוכן לתקיפה. כיפוף ברגליו האחוריות מראה הססנות ואף ביישנות.

מצבים נוספים שאפשר לקרוא בהם את שפת הגוף של החתול הם מצבי מצוקה: כשכואב לחתול פיזית או נפשית וכשהוא זקוק לעזרה, הוא ישכב על בטנו ויטמון את ראשו בזווית ישרה כלפי מטה - מצב שכזה מצריך בדרך כלל בדיקה וטרינרית. לעומת זאת, חתול ששוכב על בטנו ומחזיק את ראשו מעל פני השטח, גם אם בעיניים עצומות, הוא חתול שנח במצב ערני ומוכן לכל הפתעה.
חתולים משועממים או חתולים מתביישים יראו זאת בליקוק כפות רגליהם – ראיתם ודאי לא פעם חתול שנפל בטעות או נתקע בדבר מה בבית ובתגובה, כאילו לא קרה דבר, ליקק את כפות רגליו או ניקה את פרוותו. סביר להניח שאם תצחקו לפניו בשלב זה הוא ייעלב מאוד, ואולי אף יפנה את גבו בהפגנתיות וילך – חתולים אינם אוהבים שצוחקים על חשבונם.
אוצר קולות החתולים אדיר; בעצם הוא הגדול והמורכב ביותר בקרב כל בעלי החיים מלבדנו, בני האדם! חתולים מדברים בשפה שהם רוכשים כגורים ובשפה נוספת השייכת לחתולים בוגרים. זהו בעל החיים היחיד כמעט שאיננו שוכח ומשתמש גם בקולות 'תינוקיים' בעת בגרותו (תהליך המכונה נאוטניה – היצמדות לנעורים).
היכולת להבין מקולות החתולים מה הם מרגישים איננה מוטלת בספק – כיצד לפרש קול כזה או אחר? זאת עלינו ללמוד עם הזמן, ומלבד זה חשוב להבין את המסרים המתלווים לכל קול ולאו דווקא את הקולות עצמם.
מרבית היללות מובנות לכל מגדל חתולים, אף שיש תמיד 'שיחות פרטיות' בין אנשים לחתוליהם. לקול החתול או לקולות ה'מיאו' השונים מטרות ופירושים שונים: "אני זקוק לתשומת לבך המידית", "אני רוצה לאכול", "נקה את ארגז החול שלי", "אתה מציק לי" וכו'. יש 'מיאו' של כאב ויש אחר של שמחה או של משחק.

החתול הוא חיה מסתורית, מסקרנת ובעלת רבדים עמוקים שחלקם הגדול עדיין אינם מובנים לנו. יש שיגידו כי אי-אפשר לקבוע בוודאות מה התנהגות כזו או אחרת אומרת או מה פשרו של 'מיאו' כזה או אחר. אבל אנו, בתור מגדלי חתולים ואוהבים מושבעים של בעל חיים זה, יכולים לזהות כמעט תמיד מה החתול שלנו רוצה לומר לנו.
ריבי מאיר היא המייסדת של העמותה למען החתול בישראל, ורינת עמירן היא מטפלת התנהגותית מוסמכת ואחראית לייעוץ ולהדרכה בעמותה למען החתול בישראל. לפרטים נוספים אפשר לפנות לאתר העמותה.
רוצים לקרוא כתבות נוספות בעיתון חי? הירשמו כאן