מעבירים את המזוודה
יחד עם סמכויות ראש הממשלה קיבל אולמרט גם את האחריות לביטחון המדינה. אמנם הוא היה שותף סוד לנושאים הרגישים, אך כעת הוא ייאלץ להיות המכריע
בינתיים כבר הספיק הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ לעדכן את שר הביטחון שאול מופז על הדרמה שמתרחשת באוויר. אנשיו של מופז מיהרו לחבר אליו בטלפון האדום, המיועד לשיחות מסווגות, את ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט, שהיה באותה שעה בעיצומו של דיון פוליטי בענייני מפלגת קדימה.
מאותו רגע היה מוטל כל כובד האחריות על כתפיו של אדם אחד: ראש הממשלה אולמרט. "יש לנו 45 שניות להוריד את המטוס", הסביר לו מופז מיד לאחר שדיווח על האירוע. "צריך להחליט מהר. לא ברור מי נמצא בפנים, אבל יכול להיות שהמטוס נחטף ושהכוונה של החוטפים היא להתנגש במגדלי עזריאלי".
כיצד ינהג אהוד אולמרט? האם יאשר שיגור טילים לעבר המטוס בידיעה כי הדבר עלול לגרום למותם של מאות נוסעים, או יסתכן באפשרות שמטוס יתרסק היישר לתוך הבניין הגבוה ביותר בישראל? למרבה ההקלה, בשבוע שחלף מאז מינויו הפתאומי של אהוד אולמרט לממלא מקום ראש הממשלה הוא לא נדרש להחלטות ביטחוניות דחופות והרות גורל מעין אלה ומדובר בינתיים רק בתסריט דמיוני. אבל אין ספק כי אולמרט ייצטרך להתייצב כבר עכשיו ולעיתים תכופות בפני הכרעות מיידיות וקשות בנושאים ביטחוניים רגישים.
אפשר למנות על אצבעות כף יד אחת את האנשים שיודעים את כל הסודות הביטחוניים הכמוסים ביותר של מדינת ישראל, כולם יושבים בלשכת ראש הממשלה בירושלים. הרשימה האקסלוסיבית הזו כוללת את ראש הממשלה עצמו ואת המזכיר הצבאי, שאחראי לקשר הרצוף עם כל זרועות הביטחון. וכשמדברים על סודות רגישים, מיד חושבים על המזוודה הגרעינית, זו שעל פי פרסומים זרים צמודה לראש הממשלה ומאפשרת לו שליטה בכלי הנשק המוגדרים "קיומיים". ישראל מעולם לא הודתה בכך שהיא מחזיקה בארסנל של נשק גרעיני, אך על פי ההגדרה מכהן ראש הממשלה באופן פורמלי כיושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית. מתוקף כך הוא ממונה ישירות על מנכ"ל הוועדה גדעון פרנק, שאף נפגש עימו פעם בכמה שבועות לישיבת עדכון.
בהיותו שר בכיר נחשף אולמרט לכל הסודות האלה ולרבים אחרים. מרגע שמונה לממלא מקום ראש הממשלה הורה אריאל שרון לראשי זרועות הביטחון לשתף את אולמרט בכל הנושאים הרגישים ברמת ידיעה של ראש ממשלה. עכשיו, כשהוא מכהן כראש הממשלה בפועל, הוועדה לאנרגיה אטומית היא רק אחד הגופים הביטחוניים שכפופים לו. הוא ממונה ישירות גם על המוסד ועל השב"כ, וראשי הגופים הללו, מאיר דגן ויובל דיסקין, אמורים להיפגש עימו פעם בשבוע או שבועיים כדי לאשר מבצעים מסווגים ביותר.
הקשר בין ראש הממשלה לצה"ל, להבדיל מהשב"כ ומהמוסד, מתבצע בדרך כלל באמצעות שר הביטחון, אבל ראש הממשלה מקיים גם פגישות אישיות עם ראש אגף המודיעין (אמ"ן) כדי לשמוע ממנו באופן אישי ובלתי אמצעי את הערכות המודיעין המעודכנות ביותר. זאת מעבר לסקירת המודיעין היומית המסווגת שהוא מקבל לשולחנו בכל בוקר. מול שר הביטחון הוא מאשר את המבצעים המיוחדים של צה"ל, כמו גם רשימות של בכירי המחבלים שמיועדים לחיסול.
חבר הכנסת האלוף במיל' דני יתום, לשעבר ראש המוסד, נקלע כמזכירו הצבאי של יצחק רבין ז"ל לסיטואציה שבה התחלפו בפתאומיות ראשי ממשלה לאחר רצח רבין. לדבריו, רק לראש הממשלה, באמצעות המזכיר הצבאי, יש את התמונה הביטחונית המלאה של מדינת ישראל בכל רגע ורגע.
"יש דברים שרק ראש הממשלה וראש המוסד יודעים", הוא מסביר. "במקביל, יש דברים שרק ראש הממשלה וראש השב"כ יודעים. יש גם סודות שהוא חולק עם שר הביטחון, עם הרמטכ"ל ועם קומץ אנשים בתוך הצבא בלבד, ודברים שרק ראש הממשלה שומע מפי מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. למרות שהארגונים השונים מעדכנים אלה את אלה במרבית הנתונים, רק לראש הממשלה יש את התמונה המלאה באמת". למרות הדברים הללו, מתברר כי אולמרט היה חשוף למידע ברמת ידיעה של ראש ממשלה.
בשנת 2001, כאשר נבחר אריאל שרון לראש הממשלה בעיצומה של האינתיפאדה, הוא נתפש על ידי הציבור שבחר בו כ"מר ביטחון". מנהיגותו של האלוף במילואים ושר הביטחון לשעבר התקבלה בטבעיות בתוך צה"ל וארגוני הביון ואף הלכה והתחזקה בחמש שנות כהונתו, עד כי בכירי המערכת אינם זוכרים ראש ממשלה דומיננטי כמוהו מאז ימי דוד בן-גוריון. אפילו לא יצחק רבין.
בשנים האחרונות לא היה שום ערעור אמיתי על מנהיגותו של שרון מצד בכירי מערכת הביטחון. תרמה לכך גם העובדה שהוא מינה את מקורבו האלוף במיל' מאיר דגן לראש המוסד, ואת יובל דיסקין, שגם הוא נחשב מקורב אליו, לראש השב"כ. גם לרמטכ"ל הנוכחי חלוץ קשר עמוק וארוך שנים עם שרון ועם משפחתו, בעיקר עם הבן עמרי שאותו הכיר ביחידת שלדג של חיל האוויר. וכמובן, שר הביטחון שאול מופז, שהובא לתפקיד על ידי שרון היישר מכיסא הרמטכ"ל.
בתקופת כהונתו היה שרון מצוי בדרך כלל בפרטי הפרטים של תוכניות מערכת הביטחון. כך, למשל, הוא אישר באופן אישי כמעט כל מטר בתוואי שעליו נמתחת גדר ההפרדה. השבוע, במהלך סיור שערך השר מופז בתוואי הגדר מסביב לירושלים, התברר כי שרון לא הספיק להכריע באופן סופי בשאלה האם הכפר בית-איכסא, שבתיו משקיפים על הכניסה לבירה, יהיה בצד הישראלי של הגדר או מחוצה לו. סימן השאלה שנותר בנוגע לכפר מספק הוכחה נוספת לדומיננטיות העצומה של ראש הממשלה המאושפז. מישהו אחר צריך להחליט עכשיו.
זו רק אחת ההחלטות הרבות שיצטרך אולמרט לקבל בתחום הביטחוני, ואין לו אפילו דקה אחת של חסד. כבר השבוע הוא יצטרך להחליט אם לפנות את המאחזים הלא חוקיים בעמונה ובשוק הסיטונאי בחברון, למרות העימותים הקשים שצפויים שם.
לדברי יתום, כניסתו של אולמרט לתפקיד ראש הממשלה שונה בתכלית מכניסתו של שמעון פרס לתפקיד לאחר רצח רבין. "פרס כבר היה ראש ממשלה קודם לכן, אבל אהוד אולמרט פחות מנוסה", אומר יתום. "גם אם הוא היה עובר חפיפה מסודרת ונכנס לתפקיד בהדרגה, זה היה לו מאוד קשה".
ד"ר עוזי ארד, שבהיותו יועץ מדיני לראש הממשלה היה עד לחילופי שלטון מסודרים יחסית בין בנימין נתניהו לאהוד ברק, אומר גם הוא כי בנסיבות האלה יש חשיבות עצומה לשאלה מיהו היורש. "כאשר פרס נכנס לתפקיד אחרי רצח רבין הוא באמת היה בסוד העניינים הביטחוניים והמדיניים. אולמרט אמנם היה ממלא מקום ראש הממשלה, אבל בהיותו שר כלכלי מידת מעורבותו בנושאים הביטחוניים נבעה רק מתוקף היותו מקורב לראש הממשלה וחבר בממשלה ובקבינט".
שרון, מדגיש ד"ר ארד, מיעט באופן יחסי לכנס את הקבינט הביטחוני וגם כשעשה זאת הוא דאג שהקבינט יקבל החלטות כלליות שיסמיכו את שר הביטחון ואותו לפעול על פי שיקול דעתם. לכן החברות בקבינט לא חשפה את אולמרט לקבלת ההחלטות החשובות באמת בתחום הביטחוני. "בכל מקרה", אומר ארד, "חבר בקבינט לא יודע כל דבר. ראש הממשלה ולא הקבינט הוא שנותן, למשל, אישורים להשקעות תקציביות מסוימות או אישורים לפעולות שאם חלילה הן נכשלות, עלולה להיות הסתבכות מדינית".
עם זאת, אין לזלזל בניסיון האדיר שצבר אולמרט, שכבר בימי ממשלת יצחק שמיר היה שותף סוד לעניינים הרגישים ביותר ואף נשלח מטעם ראש הממשלה דאז לשליחויות עלומות שעדיין לא נחשפו.
האיש שעליו מוטלת המשימה להכניס את אולמרט לעובי הקורה של העניינים הביטחוניים הוא המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף גדי שמני, שבעצמו נכנס לתפקיד רק לפני כשלושה חודשים. שמני, שצמח בצנחנים, נחשב לקצין מבריק, מתון וקר רוח. מצד שני, הוא עדיין לא השתפשף מספיק בדקויות הנוגעות ליחסי החוץ של ישראל במציאות שבה לפעולה הכי קטנה של צה"ל בשטחים עשויות להיות השלכות בזירה הבינלאומית. שמני זכה לשבחים במערכת הביטחון על תפקודו בשבוע שחלף מאז קריסתו של ראש הממשלה והוא עובד באופן צמוד עם תת-אלוף איתן דנגוט, המזכיר הצבאי של שר הביטחון.
השר מופז בעצמו מילא חלק גדול מהחלל הביטחוני שהותיר אחריו שרון, כסמכות הביטחונית העיקרית כיום בממשלה. אחרי אשפוזו של ראש הממשלה פתח מופז את הישיבה השבועית של מערכת הביטחון לסיקור תקשורתי חריג כדי לשדר שהעניינים מתנהלים כסדרם. פגישת העבודה הראשונה של אולמרט כראש ממשלה, כבר ביום חמישי שעבר, היתה עם מופז, שעדכן אותו במתרחש בגבול הצפון, בחזית הקסאמים בדרום וגם באיראן הרחוקה. ביום ראשון הביא מופז לאולמרט את כל בכירי מערכת הביטחון לפגישת עבודה משותפת ראשונה.
למופז מערכת יחסים טובה עם בכירי השב"כ והמוסד, דבר שיקל על ייצוב המערכת אחרי הזעזוע. את ראש המוסד דגן, שהגיע אליו לפגישה אישית ביום ראשון, הוא מכיר עוד מהימים ששניהם היו מפקדי פלוגות בצה"ל, לפני יותר מ-30 שנה . "לאולמרט לא תהיה שום בעיה מול מערכת הביטחון", אומר מופז ל"מעריב". " למערכת יש דפוסי עבודה מאוד מסודרים וראשי הארגונים פועלים מול ראש הממשלה בראש ובראשונה מתוקף האחריות העצומה שמוטלת עליהם בשאלות של חיים ומוות".
מופז אמר השבוע בריאיון בטלוויזיה כי לאולמרט ניסיון רב בתחומים ביטחוניים, וכי יש לו היכרות עמוקה עם המערכות הרלוונטיות. אבל ביום שלישי השבוע נרשמה בכל זאת חריקה ראשונה בין אולמרט למופז. שר הביטחון מיהר להכריז בשעות הבוקר כי ישראל תאפשר לפלשתינים להצביע בקלפיות במזרח ירושלים, עוד בטרם דיווח אולמרט על ההחלטה לשרת החוץ האמריקנית קונדוליזה רייס. אנשיו של שר הביטחון העריכו כי ההצהרה המוקדמת נבעה מ"אי הבנה" משום שסבר כי האמריקנים כבר עודכנו בעניין. אבל מקורבי אולמרט טענו כי הוא "נזף במופז".
כך או אחרת, בדיון המסכם של מערכת הביטחון לקראת הבחירות ברשות הפלשתינית, שנערך בלשכת מופז ממש באותו יום בשעות הערב, התייצבו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, יועצו המדיני שלום תורג'מן, ובהופעת אורח בלתי שגרתית במשרד הביטחון - יועצו האישי של שרון עורך הדין דובי וייסגלס, המתאם עבורו את היחסים עם ארצות-הברית.
יש הרואים בדיווח על הנזיפה במופז איתות מצדו של אולמרט כי המושכות בידיו וכי הוא לא יסבול מצב שבו נעשים או נאמרים דברים בלי לדווח לו עליהם ולתאמם איתו.
אם אולמרט ירכיב את הממשלה הבאה, יש להניח שהוא ירצה לראות לצדו אישיות בעלת ניסיון ביטחוני רב. לכן, יש סיכוי שמופז ימשיך לכהן כשר הביטחון גם לאחר הבחירות. אבל עד הבחירות, שייערכו בעוד כשלושה חודשים, צפויים לאולמרט אתגרים ביטחוניים לא קלים. הסיכוי שיתממש תסריט המטוס החטוף בדרכו למגדלי עזריאלי נמוך יחסית, אבל ההתרעות על כוונת החיזבאללה לחטוף חיילים בגבול הצפון בהחלט עלולות להפוך למציאות. במקרה כזה, התגובה המיידית של צה"ל, באישורו של ראש הממשלה, עשויה להיות קריטית לגורלם.
הכרעותיו של אולמרט יידרשו גם אם ארגון אל-קאעידה יחריף את פעולותיו כנגד ישראל בגבול הצפון או אם יתחדשו מטחי הקסאמים מרצועת עזה. גם התמוטטות משטרו הרופף של בשאר אסד עלולה להביא צרות צרורות על ישראל כבר בטווח הזמן הקרוב.
אבל נראה כי האתגר הגדול ביותר שמוטל על כתפיו של ראש הממשלה בפועל נוגע לפרויקט הגרעין של איראן, שחידשה השבוע את תהליך העשרת האורניום בדרך לייצור פצצת אטום ראשונה חרף הלחץ הבינלאומי. ייתכן כי בתוך מספר חודשים אולמרט ימצא את עצמו במקום שבו עמד לפני 25 שנה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז מנחם בגין, כאשר שלח את מטוסי חיל האוויר להפציץ את הכור האטומי בעיראק. הפעם, כאשר מדובר בפרויקט הגרעין המסועף של איראן, ההחלטה תהיה הרבה יותר קשה.
יש, כמובן, שורה של נושאים פחות כבדי משקל שיונחו על שולחנו של אולמרט, אך גם הם מחייבים אותו לקבל החלטות. כבר ביום ראשון הקרוב יובאו להכרעתו הסופית כראש ממשלה כל הסוגיות הקשורות לבחירות ברשות הפלשתינית, בהתבסס על המלצות מערכת הביטחון. בנושאים הקשורים להתנהלות מערכת הביטחון עצמה יצטרך אולמרט לבסס את מנהיגותו מול הארגונים השונים, להקפיד על תיאום מרבי בין שירותי המודיעין ולפעול להפגת המתח שקיים בתקופה האחרונה בין אגף המודיעין בצה"ל למוסד.
יש הסבורים כי טוב שבראש הממשלה יעמוד אדם כאולמרט, שלצד הניסיון הגדול וההיכרות העמוקה שלו עם הנושאים הרגישים ביותר, יש לו בכל זאת מבט אזרחי, לא מחשבת גנרלים, שיאפשר לו להביט על הדברים לאו דווקא מזווית הראייה השגורה. היחסים המצוינים שיש לאולמרט עם הרמטכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד ומנהל הוועדה לאנרגיה אטומית, מבטיחים כניסה חלקה. אולם לא תמיד הם ימנעו חילוקי דעות על רקע ראייה אפשרית שונה מצדו של אולמרט.
נא להמתין לטעינת התגובות
