הסוף למגבונים המסוכנים
ב-2004 בדק מעריב שישה מותגי מגבונים לחים לתינוקות, וחשף שקיים בהם חומר החשוד כמסרטן. כעת הוחלט במשרד הבריאות: השימוש בחומר ייאסר. אפשר לנגב ללא חשש
לפני כשנה שלח מעריב לבדיקות מעבדה 6 מותגי מגבונים לתינוקות, ואיתר בכולם מינונים משתנים מהחומר המזיק, שלפי הספרות הרפואית עלול לפגוע בפעוטות גם במינונים נמוכים. בישראל, כמו בכל העולם, אין תקן למגבונים לתינוקות. המגבונים מקבלים אישור ממשרד הבריאות, על פי תקן של מוצרים קוסמטים המיועדים למבוגרים, ולא נערכות להם בדיקות נוספות. הבעיה היא שהפורמלדהיד אינו מופיע בתכולה על אריזות המגבונים, מכיוון שהוא תוצר של התפרקות חומרים אחרים.
בישיבה שנערכה במשרד הבריאות ב-28 בדצמבר 2005, בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, הוחלט להפסיק מיידית את השימוש בפורמלדהיד לשימור מגבונים לחים, והוחלט "לעבור לשיטת שימור אחרת מתוך מגוון השיטות המקובלות כיום, כך שלא יימצא פורמלדהיד במגבונים", כך דיווחה מנהלת מדור תמרוקים במשרד הבריאות, רינת בכר. בפנייה לאיגוד לשכות המסחר בהתאחדות התעשיינים דרשה בכר, כי שימוש בחומרי שימור אחרים שמתפרקים לפורמלדהיד, ייעשה תוך הפחתת הפורמלדהיד לריכוז נמוך מאד. בהתאם להנחיות, על היצרנים לדווח למשרד הבריאות כל שלושה חודשים על ביצוע בדיקות למגבונים המשווקים, כדי לוודא שאינם מכילים פורמלדהיד בריכוזים גבוהים יותר.
"אם מנגבים לתינוק את הפנים והעיניים עם המגבונים, המגע של פורמלדהיד עם העפעפיים עלול לגרום לגירוי מקומי, אדמומיות, נפיחות ודלקת בעפעפיים והעיניים", הזהיר באפריל ד"ר שלמה אלמוג, מנהל המעבדה הטוקסיקולוגית בתל השומר, בעקבות חשיפת "מעריב". לדבריו , "אמנם לא ייגרם נזק בלתי הפיך, אולם משום שמדובר בתינוקת שהם בעלי עור רגיש יותר, צריך לקבוע תקנים מיוחדים עבורם".
הפורמלדהיד הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כחומר ש"עלול לגרום לסרטן בבני אדם", והוגדר במשרד הבריאות בקבוצת "מסרטנים ודאיים בבעלי חיים וקרוב לוודאי מסרטנים בבני אדם". במחקר שפורסם לפני כשנה על ידי המכון הלאומי לחקר סרטן בארה"ב נמצא, כי מחקרים הראו שחשיפה ממושכת לפורמלדהיד במקום העבודה מעלה את הסיכון לחלות בלוקמיה (סרטן הדם).
מאת אלכס דורון
חוקרים בצרפת דיווחו אתמול כי עולה חשד די מבוסס שהכימיקלים הביתיים, כגון קוטלי חרקים, מגבירים את הסיכון להופעת סרטן-דם אצל ילדים.
המחקר בחן את עניין השימוש בקוטלי חרקים ביתיים ותכשירים נפוצים אחרים בקרב 280 ילדים שאובחנו רק באחרונה כחולי לוקמיה, ומולם בקבוצת ביקורת היו 288 ילדים ללא המחלה.
מאת שלומי שטיין, לונדון
המזון המהיר, כך מתברר, משפיע לרעה לא רק על היקף המותניים. מחקר בריטי חדש מצא קשר ישיר בין הרגלי התזונה הקלוקלים של העולם המערבי, לבין עלייה במקרים של דיכאון, אפתיה ופגיעה בזיכרון.
ד"ר אנדרו מק'קולוך, מנכ"ל קרן הבריאות הנפשית בבריטניה ,(MHF) ציין עם פרסום המחקר כי "אנחנו רק מתחילים להבין כיצד המוח, כאיבר בגוף, מושפע מהתזונה." לטענת החוקרים, האופן שבו מעובד האוכל המודרני אינו רק מפחית את כמויות השומנים והמינרלים החיוניים לתפקוד תקין של הגוף, אלא גם מפריע לספיגת החומרים המזינים שאנו צורכים ממזון לא מעובד. הסברה היא כי הפרת האיזון הזה תורם לבעיות נפשיות, כגון דיכאון וקשיים בריכוז ובזיכרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
