הבית של פיסטוק
איך תופרים בקלאווה? כמו פלאפל, בכישרון. כל שנחוץ - מיומנות של שושנה לוי, או דמיון של שרה שילה. בתווך הזה שבין המטבח לשולחן הכתיבה מסתתרת אחת ההשראות המתוקות ביותר שידענו
"מסכנים הילדים. לפחות שאם אני הולכת להם, שיבוא להם קצת כבוד ממני. שייתנו להם כסף בגלל שאני מתה מקטיושה. מי שמצליח למות מערבים בארץ שלנו, יש עליו כבוד של מלך. מי שמשתגע - הלך על כל המשפחה שלו. מי ירצה לקחת את אתי אחרי שידברו עליה שאמא שלה מהבולה?
"איפה אני ישכב? איזה מיטה יפה סידרו לי פה. סדין ירוק איזה חצי קילומטר אורך על כל המיטה. אני שוכבת באמצע, בול איפה שמתחיל המשחק, בתוך העיגול שעשו מהסיד. רק שסימונה ודשא לא חברים. שתי רגעים על הדשא, כל הגוף שלי תופס נקודות שחושבים שחזרה לי האדמת, ואני מתחילה להשתולל מהגירודים.
"הולכת סימונה לשער. למה לשער? ששמה אין דשא. ששמה היא כדור בסוף של המשחק. הגול ששם אותו אלוהים בדקה ה-99.
"שני הנעלים שלי אני מורידה אותם, שמה אותם על יד השער ושוכבת עוד פעם על המיטה שלי. הרשת של השער עושה לי את השמים תבנית של בקלאוות, והכוכבים זה השקדים שלמעלה . . . הכדור של הירח שמסתכל על סימונה ששוכבת בשער, מה הוא רואה? רואה אותה שהיא שוער שקפץ עם כל הגוף לתפוס את הכדור בפינה של השער בצד ימין, רק מה, באו בעטו לו אותו לצד שמאל. . .".
שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", הוצאת עם עובד
גול בדקה ה-99 זו לא טעות. שילה חכמה ומתוחכמת. במונולוג של אחד מהבנים שלה, בנוגע להריון שלה לאחר שהתאלמנה,הוא אומר: "איך היא נקלטה עכשיו?. . . זה אבא לפני שמת עשה לה. אני כועס עליו. לא יודע למה. כועס.גם נגעל ממנו.יש את אלה,שאחרי שהמשחק נגמר, רצים במגרש ותוקעים גול סתם. . .".
לפעמים נדמה לי שאני נהנית לשכב במיטה ולקרוא אפילו יותר מאשר לבשל. באופן טבעי טקסט ספרותי שעושה שימוש באוכל כדי לשרטט סיטואציות אנושיות אמיתיות מתוך החיים מדבר אלי במיוחד. ספרה של שילה הביא אותי להתיישב במיטה, למחוא כפיים ולצעוק "בראבו!". מאז שקראתי את הספר אני הולכת לאכול פלאפל ומצפה ש"יתפרו לי את המנה", משתדלת שתהיה לי במקרר קופסה עם מטבוחה למרוח על הלחם, מנסה עדיין להבין איך קושרים את הבשר לשים בסחינה של שבת, מכינה כל יום שלישי קוסקוס ומנסה לספור שלושה סירים על הגז. "אין יום שאני לא עוזבת להם שלושה סירים לצהריים. אתמול עשיתי להם אורז ואפונה וקציצות דג ברסק. היום יש להם קוסקוס.
למחר שמתי שעועית
האינטימיות עם סופר שמצליח לעשות לנו את זה היא הכוח הגדול של ההנאה מספרים. ייחודו של הספר הכל כך ישראלי הזה הוא בשפה המדוברת, הלא תקנית, המשובשת, ועם זאת כל כך עשירה בדמיון, כולל שגיאות כתיב! כמי שכותבת עם שגיאות כתיב בעצמה, יש להניח שאני מפספסת אפילו חלק מהשגיאות בספר. אבל אחרי כל השנים המשפילות האלה שבהן צחקו עלי לא רק בבית הספר אלא אפילו חברים (שקיבלו ממני מכתבים) שחשבו אותי בינם לבין עצמם לחצי מפגרת, עבורי באופן אישי, ספר זה הוא ניצחון מנחם מאוד.
הלכתי ליוסי מזרחי בשוק מחנה יהודה. שאלתי אותו מי מכל הנשים שלהן הוא מוכר אגוזים ופיסטוקים עושה לדעתו את הבקלאווה הכי טובה בעיר. הוא לא היסס לרגע ושלח אותי לגברת שושנה לוי שהיתה שנים רבות המבשלת של בית חינוך לעיוורים ושהתאלמנה לפני שנה.
כיוון שכיום שושנה מבשלת בשעות הבוקר לבית נערים חוסים, הגעתי אליה ללמוד את סוד הכנת הבקלאווה אחר הצהריים. לקחה לי מהיד את הסל שהבאתי, הניחה על השולחן מולה את התבנית, בצק הפילו, האגוזים והקינמון, בחנה אותם רגע ושאלה בשביל מה הבאתי שקדים קלופים. סיפרתי לה איך הרשת של שער הכדורגל עשתה לה "את השמים תבנית של בקלאוות, והכוכבים זה השקדים שלמעלה". ושושנה אמרה שהגברת הזו, הסופרת, מערבבת בין בקלאוות לטישפישטי, ששתיהן יכולות להיראות מבחינת המעוינים שחורצים בהן רשת של הרשת בכדורגל, "אבל על בקלאווה לא יידבקו השקדים בשום אופן!".
מהחלונות שפונים ליער רמות זרם כביש בגין ליציאה מירושלים. עננים שחורים טסו במהירות לכיוון המדבר. "זה לא טוב שבעלך מסיע אותך. תעשי רישיון!", שושנה נזפה בי. "גם בעלי היה מסיע אותי ועכשיו זה קשה מאוד". אחרי שהתעניינה מה שם משפחתה של סימונה בספר ואף ממה מת בעלה, נאנחה ואמרה ש"דבר ראשון צריך להכין את הסירופ המתוק. כי יוצקים אותו על הבקלאווה רק כשהוא קר או להפך - כשהבקלאווה קרה והוא חם". אחרי שפיזרה את תערובת האגוזים, כיסתה בעשר שכבות של עלי פילו מוברשים, הידקה היטב מכל הצדדים ובסכין מסורית עדינה וחדה מאוד חתכה במאמץ ובדיוק למעוינים, התקבלה רשת הכדורגל של סימונה. כיוון שנפלתי על שושנה בחוצפתי ובנחישותי עשרה ימים אחרי שעברה ניתוח בעין, היא ראתה כוכבים בקלות. "הצליח לנו!".
לסירופ:
2 כוסות מים
1/2 2 כוסות סוכר
מיץ מ-1/2 לימון
4-3 טיפות תמצית מי פריחת הדרים או שושנים (רק אם רוצים)
לבצק:
1 חבילה מרגרינה "בלו-בנד" ללא מלח (אפשר להחליף מחצית ממנה בחמאה)
1/2 קילו או יותר עלי פילו (עבור 20 שכבות)
1/4 כוס שמן
למילוי:
300 גרם אגוזים
120 גרם פיסטוקים קלופים
3-2 כפיות קינמון
1/2 כפית הל טחון (לא הכרחי)
תבנית אמייל או נירוסטה בגודל דומה לעלי הפילו (אפשר לחתוך מעט את העלים)
אופן ההכנה:
1. בסיר מביאים לרתיחה את מרכיבי הסירופ ומרתיחים כחמש-עשר דקות כדי שיסמיך מעט. אם רוצים, מוסיפים תמצית.
2. מחממים את התנור ל-200-190 מעלות .
3. ממיסים את המרגרינה במיקרו או בסיר על האש.
4. במעבד מזון או בעזרת מערוך קוצצים את האגוזים ואת הפיסטוקים (אחרי שמוודאים שאין ביניהם קליפות). שמים בקערה ומוסיפים את הקינמון (וההל). מרטיבים בכשלוש כפות מים ומערבבים.
5. מתיישבים וגוזרים או חותכים את עלי הפילו על פי גודל התבנית (השתמשנו בתבנית בגודל 31 על 33 סנטימטר ובעומק של כשלושה סנטימטרים וחצי). סופרים כדי לחלק שווה בין הבסיס לכיסוי. מברישים במרגרינה המומסת את התבנית.
6. מפשילים מחצית מהעלה הראשון. מברישים תחתיו במרגרינה המומסת ומכסים. מסובבים ומפשילים ומברישים את החצי השני של העלה (כך לא נוצרים קפלים). פורסים את צמד העלים על התבנית ומברישים את הבצק במרגרינה. חוזרים ומברישים את צמד העלים הבא וכך הלאה, עד למחצית כמות העלים. אפשר לעשות שש שכבות, אך רצוי לעשות עשר.
7. מפזרים את תערובת האגוזים ומשטחים. מהדקים בעדינות בכף יד פרוסה. חוזרים ומברישים צמדי עלים ומכסים את האגוזים. מכסים בצמד העלים הבא וכך הלאה, עד השכבה העליונה. את שכבת העלים האחרונה לא מברישים.
8. מהדקים היטב את הבצק מכל הכיוונים. בסכין מסורית עדינה וחדה מאוד מסמנים לאורך התבנית מרווחים ברווח של כסנטימטר וחצי-שניים. חותכים פסים לעומק כל השכבות עד לקרקעית התבנית (לכן אי אפשר להכין בקלאווה בתבנית אלומיניום חד-פעמית בלי לחתוך אותה).
9. בעזרת כף היד השנייה, שמשטחת ומהדקת את הבצק שלא יתרומם וייקרע, מתחילים לחתוך בזהירות באלכסון מהקצה חתכים מקבילים. כך מתקבלים המעוינים.
10. יוצקים את השמן ומטלטלים את התבנית כדי שיכסה את כולה.
11. מכניסים לתנור החם ומנמיכים את החום שלו בהדרגה עד ל-180 מעלות . אופים עד שהמאפה מזהיב יפה, כ-45-30 דקות . שושנה הפכה את כיוון התבנית מספר פעמים כדי שיזהיב באחידות מכל הצדדים.
12. מוציאים את המאפה. לאחר חמש-עשר דקות משקים בהדרגה ובאחידות בעזרת מצקת קטנה את הבקלאוות בסירופ המתוק שהתקרר.
אופן ההכנה:
1. מורחים במרגרינה ומדביקים שני עלים. מפזרים על חצי מאורכם כוס תערובת אגוזים. מקפלים את הקצוות ומגלגלים במהודק מאוד. מניחים בקצה תבנית מוברשת במרגרינה.
2. מסמנים על הבצק תשע נקודות במרווחים שווים וחותכים בתוך התבנית את הגליל לחתיכות אלכסוניות שנראות כמו מעוינים (המשולשים בקצוות נשארים כמעט ללא מילוי.
3. מכינים צמד עלים נוסף, מגלגלים ומצמידים לגליל החתוך וחותכים אף אותו לאלכסונים. כשהתבנית מלאה וכל הגלילים חתוכים מברישים אותם בשארית המרגרינה. יוצקים את השמן ומטלטלים, כדי שיכסה את כל הגלילים. מכניסים לתנור ואופים. יוצקים את הסירופ כפי שמפורט במתכון.
* אחרי שהתבנית מתקררת אפשר לשים את הבקלאוות במנג'טים.
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
