"ככל שפגעתם בנו יותר ככה המניות שלנו עלו"
אחרי שניצח את אחיו ג'יבריל בבחירות, מזהיר בכיר החמאס, נאיף רג'וב, כי אם יופעל לחץ על ארגונו לשנות את עקרונותיו, בפעם הבאה ינצח אל-קאעידה
שש שנים מפרידות בין שני האחים, שמסתכלים אחד על השני משתי קצוות הקשת הפוליטית הפלשתינית. בשנים בהן ג'יבריל היה צמוד לערפאת, שימש כראש הביטחון המסכל בגדה וטווה קשרים ענפים עם בכירי מערכת הביטחון הישראלית, בילה אחיו את זמנו בלימודי איסלאם, בניהול המסגד הגדול של הכפר ובפעילות בארגון החמאס. "אנחנו משפחה פוליטית", מודה השייח'. "אבל למרות חילוקי הדעות והבדלי הגישות אנחנו תמיד זוכרים שבסוף היום אנחנו אחים".
שש האחיות וששת האחים לבית רג'וב גדלו בבית פשוט וקשה יום. ג'יבריל הבכור, בן 53, ונאיף בן 47. בעוד שהאח הגדול יצא לראות עולם, השייח' נשאר בכפר. הוא גם נשאר איש צנוע. אצל מי שמחזיק היום בתואר ראש החמאס בחברון ושיחד עם אנשיו גרף את כל תשעת המושבים שהוקצו למחוז קשה לראות גינוני שררה.
ביתו של שייח' רגוב חף מכל פאר – כמעט ספרטני. את חדר האורחים הקטן מעטרות כמה תמונות משפחתיות ודגם קרטון של מסגד אל-אקצא. על הספות מתכנסים כמה חברים ומדי פעם נכנס אחד השכנים לברך על הניצחון בבחירות.
כשקיבל השייח' נאיף ביום חמישי שעבר את ההודעה כי זכה בכל תשעת המקומות והביס את הפת"ח, שמחתו לא היתה מושלמת. הניצחון המזהיר שלו היה גם התבוסה המשפילה של אחיו ג'יבריל שייאלץ לראות בארבע השנים הבאות את דיוני הפרלמנט בטלוויזיה.
"למרות התוצאות אבו-ראמי היה הראשון שהתקשר לברך אותי", הוא מספר. "הוא אמר שהוא מכבד את הכרעת הבוחר ואיחל לי הצלחה. אני מאוד רציתי שהוא יצליח אבל שנינו ידענו שיש לי הרבה יותר סיכוי. כמובן שעשיתי הכל כדי שנזכה בכל המושבים, אבל קיוויתי שאם מישהו מהפת"ח בכל זאת ינצח זה יהיה הוא. לרוע מזלו, הפיצול בתוך הפת"ח הפיל אותו".
למרות האידיליה המשפחתית והפרגון ההדדי, היו גם כמה חריקות. באופן סוריאליסטי היו אלה אנשיו של האח ג'יבריל שדפקו לילה אחד בשנת 1996 על דלת ביתו של השייח' נאיף ועצרו אותו. "זה היה אחרי הפיגועים הגדולים", הוא נזכר. "הגיע לביטחון המסכל מידע שחסן סלאמה (אחד מראשי הזרוע הצבאית של החמאס – ב.ר) מסתתר אצלי
לשייח' נאיף יש בטן מלאה על הרשות הפלשתינית. לדבריו, לא רק הפיצול הוביל לתבוסת הפת"ח. היה זה גם הסיאוב, יוהרת השלטון. כשהפת"ח ישב על סיר הבשר, החמאס עבד בשטח ויצר לעצמו תדמית נקייה. לשייח' אין ספק שהציבור העניש את המושחתים בקלפי.
"הרשות נגועה באי-סדרים ומעילות", הוא אומר ופותח מונולוג בגנות מפלגת השלטון הקודמת. "הרבה כסף נעלם ולא יודעים לאן. איך הצטבר גירעון של מיליארד ו-300 מיליון דולר? זה הכל באחריות של הרשות והיא לא יכולה לברוח מכך. נתנו עבודה לאלפי אנשים חסרי כישורים. האם בישראל יכול להיות מצב שבו מנכ"ל של משרד ממשלתי יהיה אדם שלא יודע לכתוב את שמו? אבל הרשות לא עשתה כלום למושחתים – יש 58 אלף שוטרים פלשתינים ואפילו מושחת אחד לא נעצר".
בשבוע האחרון נכנס החמאס למגננה אל מול התגובות הקשות בקהילה הבינלאומית לניצחונו. מכל כיוון הגיעו איומים להפסיק את הסיוע הכלכלי אם לא יכיר הארגון בישראל ואפילו ראש המודיעין המצרי הצהיר שעל החמאס לשנות מדיניות.
השייח' נאיף יודע שהלגיטימציה הבינלאומית היא אחד האתגרים הגדולים של הארגון בימים אלה. "נבחרנו בצורה דמוקרטית", הוא אומר. "ארה"ב ואירופה שמדברות כל הזמן על דמוקרטיה צריכות להיות הראשונות שיכבדו את התוצאה ולא להעניש אותנו. ישראל צריכה להבין שהבוחרים הצביעו למצע שלנו ולא לי או למחמוד א-זהאר בגלל העיניים היפות שלנו. אם בגלל הלחץ אנחנו נוותר על העקרונות שלנו, בבחירות הבאות אתם תקבלו את אל-קאעידה".
אז זה אומר שהממשלה שלכם לא תנהל מגעים עם ישראל?
"אני אספר לך סיפור. כשהייתי בכלא הייתי דובר האסירים ובתוקף כך ניהלתי משא ומתן עם מפקד הכלא על ענייני מנהלה כמו אוכל, בגדים, קנטינה וכו'. לא היתה עם זה בעיה כיוון שזה תאם את האינטרס של האסירים ונגע לסוגיות יומיומיות. כמו אז, גם עכשיו, בעניינים אזרחיים שמשרתים את הפלשתינים כמו פועלים, דלק, חשמל ומזון אין בעיה לדבר עם ישראלים. סך הכל, אוכל לא יגיע מתחת לאדמה. אבל במישור המדיני-ביטחוני זה דבר שונה לחלוטין – המצב הנוכחי לא מאפשר לנהל משא ומתן, במיוחד כיוון שישראל לא רואה בנו פרטנר".
עתיד הזרוע הצבאית ומדיניות הפיגועים של החמאס הוא אחת הסוגיות הרגישות בימים אלה. ראשי הארגון מבינים שלא ניתן יהיה לשלח מתאבדים מתוך משרדי הפרלמנט. "פיגועי ההתאבדות אינם חלק מהאידיאולוגיה של החמאס", מנסה השייח' להסביר את הכיוון העתידי.
"זו תמיד היתה תגובה להרג אזרחים על ידי ישראל, כמו הטבח שעשה גולדשטיין בחברון. כמו שהתחלנו בפיגועים ככה אנחנו גם יכולים לנטוש אותם וזה עניין של החלטה. זו לא רק דעתי, אלא גם דעתו של כל פלשתיני. לנו אין מטוסים אז אנחנו שולחים מתאבדים. השייח' יאסין החזיק קטיושה כשהפציצו אותו? רנטיסי לבש חגורת נפץ? מתאבד שם על עצמו 10 ק"ג חומר נפץ ויוצא לתל-אביב כי הוא רואה את כל ההרג מסביבו ומעדיף להגיב ולמות. תאמין לי שכשישראל תפסיק להרוג פלשתינים, לא יהיו פיגועים".
השייח' נאיף עוצר לשנייה את נאומו על הפיגועים ואז מחייך. "אתם גם לא הבנתם שככל שפגעתם בנו יותר ככה המניות שלנו עלו", הוא מדגיש. "למה בחרו בנו בכזה רוב? בגלל שראו איך רדפתם אותנו. אנשים מזדהים עם מי שהכיבוש רוצה להרוג אותו. כל החיסולים רק חיזקו אותנו ומה שנתן לנו את הדחיפה האחרונה היתה המעצרים של אנשינו בירושלים לפני הבחירות".
נכון לעכשיו החמאס לא מתכוון להפר את הרגיעה. האינטרס של הארגון הוא לסיים את העברת השלטון בצורה שקטה ולאחר מכן יחליט על דרכו. "הרחוב לא מוכן להפסקת הרגיעה ויש עכשיו דברים חשובים יותר", מדגיש השייח'.
"חוץ מזה, אמרנו בבירור שאנחנו מציעים לכם הפסקת אש ארוכת טווח ולא סתם רגיעה זמנית. אבל אנחנו צריכים לראות צעדים מצד ישראל שמראים על נכונותה להפסקת אש. אם העם בישראל רוצה לחיות בביטחון ובשלום שיגיד למופז להפסיק להרוג פלשתינים. אני דווקא אופטימי. חמאס תביא שלום לעם הפלשתיני ואם לנו יהיה שלום – גם לכם יהיה".
ממש לפני סיום הראיון, כשאנחנו כבר על סף הדלת אני מספיק לשאול את השייח' נאיף אם הפלשתינים החילונים צריכים לחשוש ולהתחיל לגדל זקנים. "אנחנו לא כופים כלום על אף אחד", הוא משיב בחיוך. "לא נכריח אף אישה ללבוש רעלה. מבחינתנו, שיאכלו מה שהם רוצים, שישתו מה שהם רוצים, שיתלבשו איך שהם רוצים ושימותו איך שהם רוצים".
נא להמתין לטעינת התגובות
