סוגרים את הברז
איכות המים בישראל היא מהירודות בעולם המערבי. הסיבה: התקנים המקילים שקבע משרד הבריאות. אדם טבע ודין: "אסור להשאיר את התקן הקיים כשיש השערות שהוא יכול לגרום נזק, ומחקרים שמדברים על עלייה בסיכויים לסרטן"
הגופים המפקחים על מי-השתייה בארץ (משרד הבריאות, נציבות המים וחברת מקורות) מנפנפים בכך שהשנה יותקן מסנן בפתח המוביל הארצי. בנוסף, בעוד כחצי שנה אמורה ועדה בראשות פרופ' אבנר עדין, אשר דנה בשיפור איכות המים בארץ, להגיש את מסקנותיה ולהחמיר את התקנים הקיימים.
מה שהגופים הללו לא מבליטים, הוא השיקולים הכלכליים המשפיעים על משק המים - ועל בריאות הציבור. ועדת עדין, שלפעילותה הוקצבו שנתיים, כוללת מספר ועדות משנה, וחברים בה מהנדסים, מדענים, עורכי-דין, רופאים, הידרולוגים (מומחים למים) ונציגי ארגונים ירוקים. מרבית העבודה נעשית בהתנדבות או בעבור סכום סמלי. לדברי פרופ' עדין, העובדה שמרבית העבודה מתבצעת בהתנדבות אינה משפיעה על תדירות הפגישות של חבריה, שפועלים במסירות רבה.
ואולם, גורמים בתחום המים סבורים, שבחלק מהמקרים יש לכך השפעה מכרעת. "עבודת הוועדה יכולה היתה להיגמר מזמן, אבל היא מתנהלת כבר שנתיים, כי אין תקצוב וכל חברי הוועדה עושים את עבודתם בהתנדבות.
הוועדה אימצה חלק ניכר מהתקנים המקובלים במערב, ומסקנותיה עשויות להיות מרחיקות לכת. אך לא בטוח שהמסקנות ייושמו, בעיקר בשל העלויות הגבוהות. שלא לציטוט אומרים גורמים במשק המים, כי אם תאמץ ישראל את התקנים המקובלים בעולם במלואם, ייסגרו לפחות מחצית מהבארות הקיימות.
אחד מהמזהמים השנויים במחלוקת, שהתקן הישראלי הנוכחי מקל מאוד לגביו, הוא חנקות. חנקות הן תרכובות של חמצן וחנקן (המגיע מדישון, שפכים, פסולת של בעלי חיים וכדומה), אשר הימצאותו בגוף מעל ריכוז מסוים עלולה לפגוע בתפקוד. התקנים במערב מתירים הימצאות 50-45 מ"ל חנקות בליטר מים.
עד לאחרונה היה הריכוז המותר בישראל 90 מ"ל חנקות לליטר מים - מינון כפול מהמקובל בעולם. ב-2006 שונה התקן ל-70 מ"ל לליטר. לאחר דיון החליטה ועדת עדין להותיר את התקן הישראלי כפי שהוא (70 מ"ל לליטר), כשהיא נסמכת בין השאר על ההנחה, שתינוקות עד גיל שנה שותים, בהוראת משרד הבריאות, רק מים מורתחים.
הימצאות חנקות במים עלולה לעכב את קליטת החמצן בקרב תינוקות, לגרום להכחלה ובמקרים חמורים אף למוות. שלום גולדברגר, מהנדס בריאות הציבור במשרד הבריאות, אומר כי מאז קום המדינה ועד היום לא אושפז אף תינוק עם פגיעה כזו - מה שמעיד על כך שרמת החנקות בטוחה. ואולם מחקרים אחרים מצביעים על סכנה נוספת: חנקות חשוד כחומר מסרטן ומוזכר כגורם אפשרי לסרטן המעי הגס וסרטן הדם.
לדברי פרופ' אבנר עדין, אין צורך להחמיר את התקן. "ממחקרים
"אי-אפשר לקבוע חד משמעית מתי אדם צובר סיכון ללקות בסרטן, וכרגע אין סכנה מוכחת", אומר גם פרופ' חיים גבירצמן, מומחה בתחום המים מהאוניברסיטה העברית. "את התקנים קובעים גם לפי קריטריונים כלכליים", הוא אומר, "אם יצטרכו לסגור חצי מהבארות במישור החוף - מה ישתו? אולי כשמתקני ההתפלה יהיו מוכנים, ישנו את התקן שוב".
המשוואה מבצבצת בין השורות: כדי להצדיק הוצאה כלכלית גבוהה, יש צורך בהוכחות חד-משמעיות לסכנה בריאותית. שמעון צוק, מדען מים וסביבה ב"אדם טבע ודין", המכהן גם הוא בוועדה, מתקומם: "הנחת היסוד של הוועדה היתה שנצמדים לתקנים שקיימים באירופה. אבל כשזה לא נוח, מחפשים ומוצאים עלה תאנה של 3-2 מאמרים. מנגד, יש מאמרים שמדברים על נזקים מצטברים למערכות הגוף, כמו עלייה בסיכוי לסרטן המעי הגס. כולם מחפשים את האדם שישתה מים ויתמוטט בפתח בית-החולים - ולא מסתכלים על האדם שמגיע לבית-החולים עם סרטן או מחלת מעיים, שאי-אפשר לעמוד על המקור הישיר להם.
המסנן שיותקן בפתח המוביל הארצי הוא דוגמה מובהקת לקשר בין תקציב למצב המים. במשך למעלה מ-10 שנים התריעו גורמים שונים, ובהם גם משרד הבריאות, על הצורך בהקמת מתקן לסינון מרכזי של מי המוביל הארצי. עלות הפרויקט היא 17.6 מיליון דולר בשנה, ואילו התועלת הכלכלית הצפויה למשק היא כ-63 מיליון דולר לשנה. רק בימים אלה, 6 שנים אחרי חוות-הדעת כלכלית שהוגשה בעניין ו-14 שנה לאחר הדוח של ועדת המומחים, יותקן המסנן, אך לא לפני שבג"ץ, אליו עתרה עמותת "אדם טבע ודין", חייב את הקמתו.
במקביל, הומלץ לממשלה ב-1995 לתגבר את משק המים באמצעות התפלת מי-ים. תוספת מים מותפלים מקטינה את השאיבה מהאקוויפרים ומעלה את איכותם. כמו כן, ניתן להוסיף את המים המותפלים, הנחשבים באיכות גבוהה, למים באיכות נמוכה יותר, ובכך לשפר את איכותם. ואולם רק ב-2002 פורסם מכרז ההתפלה הראשון, ורק בסוף 2005 החל מתקן ההתפלה שהוקם באשקלון לפעול. כרגע מתוכננת הקמת מתקן התפלה באשדוד, שממתינה לאישור המדינה. מכרז להקמת מתקן התפלה בחדרה פורסם לאחרונה
השפעת איכות המים היא רב-דורית. ביוני האחרון התקיימה ישיבה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ביוזמת נציבות הדורות הבאים. למרות שעיקר הישיבה עסקה בזיהום אוויר, הודגמו בה עקרונות של רפואה סביבתית. כך, נטען כי החמרת התקנים בעולם גרמה לירידה מוכחת בבעיות בריאות באוכלוסיה.
ד"ר שי פינטוב אמר בדיון: "אנחנו צריכים לנקוט משנה זהירות גם ביחס לחומרים שעוד איננו יודעים עליהם מספיק, ושנסבול מנזקיהם בעתיד". למעריב אמר ד"ר פינטוב: "אין בארץ מספיק מחקרים על נזקים שנגרמים לאוכלוסיה בשל הזיהום במים. לא ייתכן ששוק המים, שמגלגל כספים רבים, לא יכול להקציב מיליון שקל פעם ב-10 שנים כדי לערוך מחקר מקיף".
נא להמתין לטעינת התגובות
