זמן למעידות לשון
דב גולדשטיין סבור כי בזמן בחירות, היצרים הפוליטיים הלוהטים גוברים גם על ההיגיון
מה ראה איש חכם, שכל מי שמכיר אותו מפליג בשבח תבונתו, לצרף את קולו השקול למקהלה המתלהמת של הפוליטיקאים חורצי הלשון - נפלא ממני. בבחינת "גם בארזים נפלה שלהבת," מצא לו ראש השב"כ, יובל דיסקין, במה רעה (המכינה הצבאית בהתנחלות עלי שבשומרון) לפזר פנינים ללא איפוק ובלי בקרה עצמית. לא יובל היה שם, שמימיו שקטים ומדודים, אלא אשד סוער וקוצף. יהיו שיסמכו את ידיהם עליו, ואילו אחרים יתקוממו. למשל, הגעגועים לסאדם חוסיין, הנשיא הרצחני של עיראק, שכילה את זעמו בבני עמו ללא רחם, שהמטיר על ישראל סקאדים במלחמת המפרץ הראשונה וזמם להצטייד בנשק גרעיני כדי להשמידה בהזדמן לו השעה הנאותה, הם לא פחות מאיוולת גמורה. חסד עשה איתנו הממשל האמריקני, שהסתפק באורח בלתי רשמי בהבעת השתוממות על דברי הבל אלה.
אבל לא תוכן דבריו של יובל דיסקין מעורר התנגדות, אלא הבמה הפסולה, שבה נאמרו. לא רק מותר לראש השב"כ, אלא חובתו המובהקת, להביע את דעותיו בכל נושא ביטחוני ומדיני. המיומנות המקצועית שלו ושליטתו בחומר המודיעיני הם נכסים רבי ערך בשיקול הדעת של הממשלה. אם הוא סבור, כי התנתקות נוספת ביהודה ובשומרון (הוא קורא להתנתקות מעזה עקירה, ובכך מעלה עליו את החשד כי התכוון לשאת חן בעיני מאזיניו,( היא מעשה שלילי ומסוכן, עליו להשמיע את אזהרותיו באוזני ממלא מקום ראש הממשלה, הקבינט הביטחוני, מליאת הממשלה, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, או כל פורום ממלכתי אחר. רק בגופים אלה מחויב ראש השב"כ לעשות נפשות לדעותיו. רק אותם הוא צריך לשכנע.
אין הוא נבחר הציבור, ואין הוא מכהן בתפקידו על-פי רצונם של הבוחרים. אסור לו לעסוק בריצוי אוזנם של אזרחים, המתנגדים למדיניותה של הממשלה, והוא פטור גם מן החובה לחזק את דעתם של מי שתומכים בה. בימים אחרים ובנסיבות אחרות היה ראש הממשלה מזמן את ראש השב"כ לשיחה, ונוזף בו על שהתיר את לשונו.
בתהום הרובצת בין השקפת עולמו של ח"כ בני אלון לבין השקפת עולמי, אפשר לקיים עשר מפלגות עם מצע מתון. אף-על-פי כן, הגיתי לו חיבה. היתה בו איזו פשרה מצויה בין השקפת עולם קיצונית לאורח ביטוי משכיל ומדוד. הבחירות הטריפו עליו את דעתו ושיבשו את לשונו. בקול ניחר, מבהיל, מרתיע, הוא זועק בעצרת הימין בירושלים: "אנחנו נחליף את הממשלה. אנחנו נחליף את בית המשפט העליון. אנחנו נחליף את הרמטכ"ל."
מפחיד. מה זכה המפכ"ל שלא נכלל ברשימת המוחלפים? ובהזדמנות זו, מדוע לא להחליף את המשטר הפסול במדינה? שלא איזו כנסת עלובה וממשלה נבחרת טיפשה ונכנעת לתכתיבים אמריקנים ואירופיים, ולא ממלא מקום ראש הממשלה, המנסה בכל כוחו לתקוע את רגליו בנעליו הגדולות של אריאל שרון, אלא בני אלון, בשותפות עם כמה רבנים קיצונים ועוד כמה פוליטיקאים בעלי אמונה משיחית, הם שיקבעו את גורלנו ויטילו עלינו את מרותם? ואם כבר מחליפים בסיטונות,
ואחרון לא חביב. ח"כ שלמה בניזרי. לקח שוחד או לא לקח. פשע או לא פשע. בית המשפט יחליט. אבל להעיר את השד העדתי מרבצו? לטעון שאילו היה שמך גולדשטיין (סליחה נגררתי, אולי התכוונת לברקוביץ,(' לא היה היועץ המשפטי מגיש נגדך כתב אישום? באמת, מר בניזרי, דרך כל-כך טיפשית להתגונן. אתה לא מתבייש ללבוש מסכה עדתית פסולה? חשבתי שיש לך יותר שכל. רהיטות לשונך הטעתה אותי. אם בית המשפט יזכה אותך זה מפני שלא פשעת, או מפני שהתביעה לא הוכיחה את אשמתך. אם בית המשפט יחייב אותך, זה לא מפני שאתה בן עדות המזרח. אבל עד שנדע מה החליט בית המשפט, כבר חטאת חטא כבד, אולי יותר כבד מכל מה שמאשים אותך היועץ המשפטי: ביקשת - ואני מקווה שנכשלת - לפלג את העם ולזרוע מחלוקת עדתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
