"מתגעגעים למתנחלים? מה פתאום"
תושבי רצועת עזה כבר כמעט שכחו שעד לפני שישה חודשים חיו לצדם מתנחלים. אבל הייאוש שוב חוזר ואת המחסומים בצירים החליפו הבורות בכבישים
- חצי שנה להתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
בשנות האינתיפאדה היתה נסיעה מבית-לאהיא לחאן-יונס יכולה לקחת יום שלם, עכשיו אנחנו עושים את זה בחצי שעה. בהתחלה העזתים עוד התרגשו. האופוריה היתה גדולה. דיברו על כך שעזה תהפוך לגן-עדן. אבל עכשיו הייאוש מתחיל להשתלט מחדש. הפלשתינים שלחו את הפת"ח הביתה והעלו את החמאס והסוגיה הבוערת עבור הנהגים ברצועה היא הבורות בכביש.
לצפיה בסרט לחצו PLAY. צילום: ברק רביד; עריכה: גיא דמנשטיין
אחרי כמה דקות של נסיעה כבר מגיעים למחסום האורחאן ולצומת גוש-קטיף. המוצב של צה"ל בו פוצץ החמאס מנהרת תופת, הפך כבר מזמן לבסיס של הביטחון הלאומי הפלשתיני והגשר המפורסם עליו עברו תושבי הגוש מפורק והופך לחומרי בניין.
מגיעים לכפר דרום. ההריסות עוד במקום, חומת הבטון עומדת על תילה והמשפחות הפלשתיניות רק התחילו לחזור לשטח. היו הסכמים לפינוי וגריסה של האבנים, אבל עם ממשלת החמאס זה כבר כנראה לא יקרה. חמשת האחים ממשפחת אבו-סמרה מדיר אל-בלח קיבלו בחזרה את המגרש שנלקח מהם לצורך אבטחת ההתנחלות.
"פעם לא היינו יכולים להתקרב לאזור הזה", מספר מוחמד האח הבכור. "היה כאן מוצב וכל פעם היה יורה לעבר אנשים שהתקרבו. עכשיו יותר טוב. אנחנו מרוצים ושמחים, אבל השמחה תהיה שלמה רק כשחזונו של יאסר ערפאת ימומש ותשוחרר ירושלים".
נסיעה קצרה דרך חאן-יונס ואנחנו כבר בגוש. קשה להאמין שפעם חיו כאן אלפי יהודים בעשרות יישובים. חגיגות הנסיגה הפלשתיניות נגמרו, ההמונים עזבו ועכשיו נשארה רק העזובה. עדות אילמת לאירוע המעצב שכל כך הסעיר אותנו בקיץ האחרון.
בנוה דקלים מקדם את פנינו שלט גדול שמבשר שהגענו לאוניברסיטת אל-אקצה. פעם למדו גם ילדי גוש-קטיף ולפני חודש הגיעו הסטודנטים הפלשתינים. הצעירים במקום נרגשים לקראת המצלמה. "מתגעגעים למתנחלים?", תמה אחד המקומיים. "מה פתאום. למה נראה לך. איך זה יכול להיות? הם גרו כאן באזור הכי טוב של הרצועה ואנחנו חיינו במחנות הפליטים".
לא רחוק משם בית הכנסת של נווה-דקלים. מסביב קילומטרים של הריסות. זר שיגיע לכאן יתקשה למצוא רמז לכך שמדובר ביישוב יהודי לשעבר. הרמפה שבה עלו השוטרים והחיילים אל תוך בית הכנסת כדי להוציא את מאות המתבצרים עדיין קיימת. המילים היחידות בעברית הן כתובות הגראפיטי על הקירות. "לא יפה", נכתב על אחד הקירות. "עם ישראל חי", מקושקש על קיר אחר.
גם במכינה הקדם צבאית הסמוכה החורבן מכה. מבנה המגן דוד המרשים לא שרד זמן רב. החמאס פוצץ אותו מבפנים ומה שנשאר זה שלד מט ליפול. לפלשתינים שימשו ההריסות כמקור לפרנסה ולחלקי חילוף, אך עבור ישראלים רבים, זו סוג של אנדרטה לחיים שהשתנו ביום אחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
