משחק רוסי כפול
אורי דן על הזמנת פוטין את החמאס למוסקבה שנועדה להרגיע את המוסלמים על חשבוננו
למאבק הזה, להלבין את החמאס, הצטרף עתה גם נשיא מצרים חוסני מובארק. "גם מצרים קראה ב-1952 לזרוק את ישראל לים. אז מה, ישראל בים?", לגלג הנשיא המצרי בראיון לערוץ 1. על כך יש לומר לו: נכון, רק לאחר ארבע מלחמות דמים התייאשתם מהרעיון. כמה מלחמות נצטרך לעבור עוד עם הפלשתינים, אם נשמע לעצה שלך, מר מובארק?
לכן, הניסיון הציני של משרד החוץ הרוסי להסביר את המהלך של פוטין כצעד שיתבע מהחמאס להפסיק את הטרור ולהכיר בישראל - הוא מס שפתיים בלבד. פוטין מוכן, כנראה, להשתמש גם בסכסוך הישראלי-פלשתיני כדי להחזיר לרוסיה את מקומה במזה"ת.
זה זמן רב מגיעים דיווחים מרוסיה על שינוי במדיניות של פוטין כלפי כ-20 מיליון אזרחיו המוסלמים. הנשיא הרוסי מנסה להרגיע את הקהילות המוסלמיות, באומרו "העם הרוסי הוא מולטי-אתני". אבל באותה שעה הוא נלחם בכל הכוח בטרור הצ' צ'ני ובתומכיו.
ילצין, ופוטין בעקבותיו, נלחמים בצ'צ'נים בתקיפות ובחורמה, והכל בגלל אינטרס כלכלי. אותו חבל ארץ צ'צ'ני הוא צומת מעבר חיוני לצינורות הנפט של רוסיה מבארותיה העשירות, שמכניסות לה הון רב.
פוטין שובר את החזית הבינלאומית מול החמאס
בקשר לכך ראוי להזכיר שפוטין, כאשר שימש ראש שירותי המודיעין והחוץ של רוסיה, נפגש בינואר 1999 עם שר החוץ אריאל שרון והאלוף (מיל') מאיר דגן, אז יועץ למלחמה בטרור של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פוטין ביקש אז להדק את שיתוף הפעולה בין רוסיה לישראל במלחמה בטרור המוסלמי הקיצוני, והתאונן שהטרוריסטים בצ' צ'ניה נעזרים בתגבורת של פלשתינים מירדן, וכן בארגונו של בן-
לאדן, ששמו עדיין לא היה מזוהה כל-כך עם הטרור הבינלאומי.
שרון ודגן הבטיחו, וקיימו, הרחבת שיתוף הפעולה המודיעיני עם הקרמלין במלחמה בטרור, וזאת, כמובן, בידיעת הממשל האמריקני. כנראה שישראל תרמה כל-כך לרוסיה בתחום זה, עד שלאחר הקרב שניהל פוטין, באוקטובר 2002, נגד טרוריסטים צ'צ'נים שהשתלטו על אולם תיאטרון במוסקבה ונטלו את הצופים
גם בנושא סכנת הגרעין האיראני משחק פוטין משחק אמביוולנטי, לאחר שתעשיות רוסיות ומדענים רוסים סיפקו לאיראן את כורי הכוח הגרעיניים בשמונה השנים האחרונות, למרות אזהרות ישראל וארה"ב. הקרמלין מאותת כאילו יש לטפל באיראן בדרך אחרת מאשר הלחץ שמפעיל עליה הנשיא
ג'ורג' בוש, בתקווה להפסיק את מירוץ התחמשותה הגרעינית.
מעבר לדאגתה המוצדקת של ישראל בגלל שבירת החזית הבינלאומית מול החמאס בידי פוטין, מצטיירת תמונה גלובלית מדאיגה: בכל מקום בו הנשיא בוש מפגין עמדה תקיפה מול משטרים התומכים בטרור ומול ארגוני הטרור עצמם - בטהרן, בדמשק ומול החמאס - קם פוטין ומציב עמדה הפוכה לחלוטין. יש שיטה מדאיגה בשיגעון הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
