מזוז: ראוי שהנגבי יתפטר מהממשלה
בתשובת המדינה לעתירה הדורשת להשעות הנגבי מתפקידו, בעקבות הגשת כתב אישום נגדו, כותב היועץ המשפטי לממשלה: הנגבי לא יוכל להתמנות לשר, אפילו בלי תיק, בממשלה הבאה
בראשית החודש החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד הנגבי בשל פרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה ובשל תצהיר ועדות שקר שנמסרו על ידי הנגבי בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כתב האישום מוגש בכפוף לשימוע שייערך להנגבי אצל מזוז.
שבועיים לאחר החלטת מזוז עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה להורות לממלא מקום ראש הממשלה אולמרט להדיח את הנגבי מתפקידו.
את תשובת המדינה לעתירה נתן היום מזוז שביקש אמנם מבג"ץ לדחות את העתירה בנימוק שאל לבית המשפט להתערב בהחלטות שקיבל אולמרט, אך במקביל הצטרף לעמדת התנועה שלפיה ראוי היה שהנגבי יפרוש מתפקידו. "ראוי היה כי השר צחי הנגבי ייטול אחריות אישית ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר כעת, בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום", אמר.
לאור פסיקות קודמות של בג"ץ, הנגבי אינו חייב להתפטר מתפקידו וגם על אולמרט לא מוטלת החובה להשעותו, בטרם הוחלט סופית על הגשת כתב אישום. כתב האישום נגד הנגבי יוגש בכפוף לשימוע שייערך לו ולכן אומרת היום הפרקליטות, בשמו של מזוז, כי כשיוחלט באופן סופי על הגשת כתב אישום נגד הנגבי, יהיה עליו בכל מקרה להתפטר לאלתר. אם לא יעשה זאת, יהיה
מזוז מדגיש בנוסף כי ראוי שממשלת מעבר, המכהנת בימים אלה, תנקוט מידה של ריסון בהפעלת סמכויותיה ולא תשעה את הנגבי מתפקידו. עם זאת, שולל מזוז את האפשרות שהנגבי יוכל להתמנות לתפקיד שר, אפילו בלי תיק, בממשלה החדשה שתוקם אחרי הבחירות.
פרשת המינויים הפוליטיים של הנגבי נחשפה בדוח מבקר המדינה לשנת 2004, אז פורסם כי על פי החשד, ביצע הנגבי, בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה עשרות מינויים פוליטיים תוך יצירת משרות פיקטיביות והעדפת ספקי שירותים המקורבים אליו.
מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג, קבע בדוח באופן חד-משמעי כי האחראי הראשי הוא הנגבי, ותיאר את מעשיו כ"רמיסת החוק וכללי המנהל התקין ברגל גסה", "חלוקת טובות הנאה מקופת הציבור" ו"העדפת אינטרסים פוליטיים אישיים על פני אינטרס הציבור".
נוכח ממצאי דוח המבקר, הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה פלילית, בעקבותיה הודיע הנגבי כי הוא משעה עצמו זמנית מתפקיד השר לביטחון פנים ומאוחר יותר מונה לשר בלי תיק.
לפני כשנה וחצי, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, בדרישה שלא להסתפק בהשעייתו הזמנית של הנגבי ולקבוע תקופת צינון של כחמש שנים לפחות, בה תימנע חזרתו של הנגבי לתפקיד השר לביטחון פנים. זאת, בשל החשש שחקירת המשטרה עלולה לסבול ממשוא פנים בשל חששם של השוטרים לחקור את מי שעתידם המקצועי תלוי בו.
בסופו של דבר, ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, נדחתה העתירה עם הערה של השופטים כי ראוי שהנגבי יודיע ברבים כי אינו רואה עצמו בעת הזו כמועמד למשרד השר לביטחון פנים.
כשהיא מסתמכת על החלטות קודמות של בג"ץ, בפרשות 'דרעי' ו'פנחסי', מציינת התנועה כי אי העברתו של הנגבי מתפקידו כשר מהווה פגיעה אנושה באמון הציבור ובמוסדות השלטון. בפרשות המוזכרות, הורה בג"ץ לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, להדיח את אריה דרעי שכיהן כשר ואת הרב פנחסי שכיהן כסגן שר מתפקידם וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש מהכנסת להסיר את חסינותם.
בפסק הדין שניתן אז כתב נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק: "אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים המשותפים".
נא להמתין לטעינת התגובות
