עת הזמיר
אורי דן מזכיר שסוכני מוסד יצאו בשנות ה70- למסע חיסול-סיכול של טרוריסטים, כדי למנוע מעשי טרור נוספים. גם היום הסכנה הזו לא פגה
ייתכן שגם האגו של האלוף (מיל.) זמיר תרם לנכונותו להיחשף. בגיל 81 הוא רוצה שיזכרו אותו כראש המוסד שקם ונטל אחריות אדירה באותם ימים קודרים, בשנות ה,70- לחסל מחבלים בטרם ביצעו את זממם.
מגיע לו קרדיט על כך, שהרי היו במוסד לפניו שלא היו מוכנים לחסל את יאסר ערפאת בסוף שנות ה,60- למרות שידעו כי הוא המפקד המתכנן מעשי טרור נוספים, כפי שהורה גם על הקמת "ספטמבר השחור" שרצח את נבחרת הספורטאים.
גולדה לא היתה הראשונה שהפעילה את סוכני המוסד למשימות סיכול אסטרטגי. דוד בן-גוריון, עד גבול מסוים, אישר לאיסר הראל, אביו החוקי של המוסד, לרדוף ולפגוע במדענים הגרמנים שניסו לייצר טילי קרקע-קרקע למצרים. מנחם בגין הפעיל את המוסד לשיבוש תוכנית הפצצה הגרעינית של סדאם חוסיין.
כך, שכשהגיעה עתה עת הזמיר להשמיע את קולו ברבים, הוא בא בזמן לשמש תזכורת לא רק לגבי העבר, אלא בעיקר, כלפי העתיד.
החיים שלנו אינם סרט
בעולם בו הסרט "גן עדן עכשיו", שבא "להסביר" את תופעת המתאבדים הפלשתינים, מועמד לאוסקר, אנשי החמאס,במנהרות ועל הקרקע,מכינים את התקפותיהם הבאות, המשטר האיראני מטיף למחוק את ישראל מן המפה - למוסד תהיה עבודה רבה, בתנאי שתהיה לו הנהגה ברוח גולדה, כפי שתיאר אותה זמיר.
החיים שלנו אינם סרט. האויב החמאסי משחיז את סכיניו בריש גלי והעסקנים היהודים עסוקים במירוץ עיוור אחרי כיסאותיהם. מה אכפת לי ממכחיש השואה האנטישמי המטורף דייוויד אירווינג, כאשר מכחישי השואה נמצאים בתוכנו, מהזן הישראלי המצוי: כלומר, אלה המגנים והמלגלגים על כל מי שמשווה את מסעי
רברבני, ברברני ופטפטני הפרשנות והפוליטיקה בארץ, נוהגים להתגנדר בתיאוריה שאילו היתה קיימת המדינה היהודית בשנות ה,30- השואה לא היתה מתרחשת. ומכאן, שגם עתה היא בלתי אפשרית.
הבמאי העליון של ההיסטוריה מכין להם, בצעדים עקביים של טרגדיה יוונית, את המבחן העליון בנושא, והוא יבוא מהר יותר מכפי שמישהו מהשחצנים והזחוחים הנ"ל מעלה בדמיונו.
אלא אם כן נקום ונעשה. כלומר, נאזין שוב לתזכורת שהשמיע לנו הזמיר בקולו.
נא להמתין לטעינת התגובות
