מפונים על דוח המבקר: "אמרנו לכם"
עבור מי שגרים כבר חצי שנה בבתי מלון עם עתיד לוט בערפל, הדוח של לינדנשטראוס הוא חצי נחמה בלבד: "פשוט לא הסכימו להקשיב לנו – נדרוש ועדת חקירה"
איילה עזרן פונתה מנווה-דקלים יחד עם בעלה וחמשת ילדיה ומאז היא שוהה במלון "הייאט" בירושלים. מחדלי יום הפינוי לא עוזבים אותה לרגע. "זרקו אותנו משלושה בתי מלון עד שהסכימו לקבל אותנו", היא נזכרת. "תשע שעות היינו בתוך אוטובוס עם הילדים עד שהגענו למלון. לקח עוד ארבע שעות עד שקיבלנו מפתח לחדרים. אף אחד לא התארגן לקבל אותנו".
סיפורה הקצר של איילה הוא רק אחד ממאות. אם הצרות של המפונים היו מסתיימות ביום המחרת, אולי התמונה היתה נראית אחרת, אולם המצוקות של המשפחות רק החלו. הבתים שאליהם היו אמורים המתנחלים לעבור לא מוכנים, הם לא יכולים לחפש עבודה מכיוון שבעתיד הקרוב יעברו לישובים אחרים, הילדים הופרדו מחבריהם ותחושת התסכול גורמת לקשיים פיזיים ונפשיים לרבים מהם. "אני רואה אנשים מתמוטטים נפשית וגופנית", מספרת עזרן. "יש אצלנו אנשים שחלו בסכרת או לקו בלבם ואנחנו מטפלים בעצמנו. אף אחד לא לוקח אחריות על הנזק".
בהשלמה מעורבת בייאוש ובתסכול עזרן מנסה להיכנס לראש של קברניטי המדינה. "הפינוי לא היה צונאמי שפתאום קרה ולא ידעו", היא מדגישה. "מה חשבו שהם עושים כשהם זרקו אותי? שהבית יצמח מאליו? אני חושבת שאפשר לבנות קרוון יותר מהר מאשר שבעה חודשים".
לצד התסכול יש גם תחושת הקלה ושביעות רצון. דיקלה כהן עדיין מתגוררת במלון שלום בירושלים יחד עם בעלה ושבעה מילדיה. חלק לא קטן מדוח המבקר מבוסס על ממצאים שלדבריה היא העבירה באופן אישי. "אני מאוד מרוצה שאלו המסקנות שהוא הסיק", ציינה. "אבל אני בטוחה שכל מסקנה שכתובה בדו"ח היא קטנה לעומת מה שהיה בפועל. המדינה בזבזה פה מיליארדים כי לאף אחד לא ממש אכפת, שהרי הכסף לא יצא מכיסו האישי של אף אחד".
המחדל, לדבריה, החל כבר מהיום הראשון. "הם לא יכולים חומר שהם לא ידעו כמה משפחות יש לנו וכמה ילדים", היא הדגישה. "היה שם מחדל מהתחלה ועד הסוף וכולם אשמים: הדרג המדיני, מנהלת סל"ע שישנה במשך שנה וחצי ולא היתה ערוכה לשום דבר. אנחנו נדרוש ועדת חקירה ובמהירות.
ממצאי דוח המבקר עודדו מאוד את איילה עזרן. עכשיו, היא מתכננת לתבוע פיצויים מהמדינה. "אנחנו נגיש תביעות לקבלת פיצוי נוסף על הגרושים שאנחנו מקבלים עבור הבית שהרסו לנו", אמרה. "היום אני עדיין משלמת משכנתא על בית הרוס והמדינה מקציבה לי 450 דולר לשכירות אבל אם אני מקבלת קרוון אז אני לא זכאית. אני צריכה לדאוג למימון הקרוון? מלבד זאת, רק לפני שבועיים קיבלתי
הכעס של המפונים הוא לא רק כלפי הממשלה ומנהלת ההתנתקות אלא גם נגד "האדישות הציבורית", לה שותפים מגזרים רבים בישראל. "אם עם ישראל חושב שאנחנו נהנים בבתי מלון ומתפננים אני מזמינה את כל ההורים לראות מה זה לגדל ילדים בבית מלון", מוסיפה עזרן. "מי שעוזר לנו פה זה רק מתנדבים שלנו. איפה השמאל היפה? איפה ארגוני זכויות האדם? עכשיו אני מבינה יותר טוב למה משרד ראש הממשלה הוציא לפני הפינוי שלושה מיליון שקל על הסברה שבה נאמר ש'יש סידור לכל מתיישב'. הוא גרם להרדמת דעת הקהל ובעצם עד היום מדינת ישראל ישנה ושלווה ואף אחד לא יכול לעולם לפצות אותי על מה שאני עוברת".
למרות הדברים הקשים יש גם קולות אחרים. שושנה אלנקווה שפונתה מהגוש ועד לפני שבוע התגוררה עם משפחתה במלון "הייאט" בירושלים מספרת על כמה נשמות טובות. "אין ספק שיש המון ליקויים והמון קשיים אבל נתקלתי גם בהמון אנשים עשו מאמצים כבדים במסגרת המגבלות כדי לסייע לנו", ציינה. "לא היתה פעם אחת שפניתי ליונתן בשיא או לשמעון דבוש לבקשת עזרה ולא קיבלתי. לא הכל שחור או לבן. היו גם אנשים טובים".
הפוליטיקאים בימין זעמו בעקבות פרסום הדוח. "הטיפול במגורשים הוא תוצאת השילוב בין שנאה, שחיתות ואטימות לב", אמר יו"ר האיחוד הלאומי-מפד"ל, ח"כ צבי הנדל.
הנדל הוסיף: "גם היום ממשלת קדימה, שזרקה אותנו לכלבים ממשיכה להתאכזר אלינו. הגירוש והטיפול במתיישבי גוש-קטיף הוא רק פרומו למה שעלול לקרות לכל אזרחי ישראל אם הם יאפשרו לממשלת קדימה להמשיך לשלוט".
חברו לסיעה, ח"כ אריה אלדד, דורש לפטר לאלתר את יונתן בשיא ולמנות במקומו "אדם ראוי". אלדד קרא להזרמת תקציבים כדי להתחיל לשקם "את מי שחייהם נהרסו בגלל רשעות ואטימות הממשלה".
יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, תקף בחריפות את הממשלה: "ממשלת ישראל אשמה בהזנחה פושעת ובפיזור מלח על פצעי מפוני ההינתקות המדממים. כחודש לאחר יישום ההתנתקות התרעתי כי המינהלת פשטה את הרגל וחדלה מלתפקד. הצעתי להחליפה אך הממשלה בחרה להתעלם. ממצאי הוועדה הם כתב אשמה שטובי הסניגורים לא יצליחו לחלץ ממנו את המדינה".
בהכנת הידיעה השתתף אבישי זוהר
נא להמתין לטעינת התגובות
