גזענות נטו
משה צימרמן קורא לעקור משורש את התפיסה המזהה כשרות פוליטית עם שייכות למוצא היהודי
כל כמה שמוכן אהוד אולמרט לנסיגה, שמזמן הגיעה שעתה, מהשטחים המיועדים למדינה הפלשתינית, עדין הוא שבוי בנוסחה גזענית: קואליציה חדשה, כך אמר, אפשר שתוקם עם כל מפלגה, בתנאי שתהיה יהודית.
חמישית מאוכלוסיית מדינת ישראל נחשבים כמי שאינם רשאים לבחור במפלגה סקטוריאלית משלהם אם ברצונם להשפיע על המדיניות. דהיינו, להיות שותפים דרך מפלגה ערבית לקואליציה בפרלמנט הישראלי.
נוסחה זו היא גזענית, מכיוון שהיא מיועדת אך ורק למיעוט הערבי במדינת ישראל. אמנם עטופה הנוסחה במעטה אידיאולוגי – פסולה לקואליציה מפלגה שאינה יהודית או ציונית, אלא שאהוד אולמרט כבר הבהיר למי ששאל אותו הבהרה מאירת עיניים: אין הוא מכיר מפלגה יהודית שאינה ציונית.
אבל, לא "אגודת ישראל" ולא ש"ס הן בעיניו לא ציוניות, למרות התכנים וההיסטוריה הלא-ציוניים או אנטי-ציוניים שלהן. מה שנותר פסול לקואליציה הוא מפלגות שאי ציוניותן נקבעת על ידי מוצא בוחריה יותר מאשר על יסוד תכניה. גזענות נטו.
אפשר כמובן לחלוק גם על ההפליה האידיאולוגית – וכי למה צריכה במדינת ישראל כל מפלגה להיות ציונית? "אגודת ישראל", שלידתה באנטי ציונות יהודית, רשאית הייתה בעבר (גם לפני 1977) לא רק להיבחר לכנסת, אלא אף להשתייך לקואליציה. ומדוע לא.
מעשה להטוט מופלא
אלא שלא באידיאולוגיה מדובר. הכלל הוא, שאין דין יהודים לא ציונים כדין לא-יהודים לא ציונים. יתר על כן, ההגדרה "ציוני" עברה מטמורפוזה מרחיקת לכת במשך השנים כדי לאפשר קריאת מפלגות יהודית אנטי-ציוניות בתואר "ציוניות".
זה אחד ממעשי הלהטוטים המופלאים, שהמושג "ציוני" הפך מזוהה מבחינה אידיאולוגית עם תוכן יהודי-אורתודוכסי או עם פטישיזם טריטוריאלי יהודי, ועל ידי כך הוא מכשיר את היהודים האנטי ציונים כציונים, ופוסל לחלוטין אזרחי ישראל לא יהודים עוד טרם שהחלו להרהר במושג הציונות. ובניסוח אחר: המושג ציוני מזוהה עם "יהודי" על פי הגדרת הרבנות (להוציא כמה, המכונים "שמאלנים", המשמשים שק-חבטות נוח).
התאריך הגורלי לעניין זה היה ה-4 בנובמבר 1995, רגע רציחתו של יצחק רבין. הרוצח אמר מיד ושב ואמר אחר-כך, ולעניין זה לא היה בודד כלל
ועיקר אלא נתמך על ידי הימין הישראלי: רבין הביא לאישור הפרלמנטרי של הסכם אוסלו בעזרת "רוב לא יהודי", ועל כך נגזר עליו למות.
משמע: גורלה של מדינת ישראל צריך להיקבע רק על ידי יהודים. את המסר הגזעני המרעיל הזה אין יגאל עמיר צריך להבריח בכוס מבית הסוהר, המסר הזה מצוי במערכת הפוליטית ובעמדת הרוב היהודי של אזרחי ישראל.
כך נהגו כל ראשי הממשלה מאז רבין, כולל אהוד ברק. אהוד אולמרט יודע, שבנושא זה אין הוא מעורר מחלוקת, שהרי הוא שרוי במעגל קונסנזוס רחב שלא רק יגאל עמיר וימין הישראלי הם חלק ממנו, אלא גם הרבה ממה שמצוי לכאורה שמאלה משם.
לא מוטב שהחברה הישראלית תצנן את להט הטיעון (הגזעני כשלעצמו) כנגד הולדת צאצאים לבית עמיר, ותתמודד תחת זאת מול התפיסה הגזענית המזהה תעודת כשרות פוליטית עם שייכות אזרחיה למוצא היהודי?
נא להמתין לטעינת התגובות
