בלומנטל לא לבד: מצעד המורשעים המלא
בעקבות גזר דינה של נעמי בלומנטל, מציג NRG את רשימת הפוליטיקאים הישראלים שהפכו את צירוף הביטויים "חבר-כנסת" ו-"בית כלא", למציאות עגומה
שמואל רכטמן ז"ל, שהיה ראש העיר רחובות וכיהן במליאה כנציג הליכוד בתקופת ממשלת בגין הראשונה, זכה לכבוד המפוקפק להיות חבר-הכנסת הראשון שנידון למאסר בעודו מכהן. הוא הורשע בעבירה של מתן שוחד, לאחר שהיה נתון משך זמן למעקב המשטרה והפרקליטות.
בעקבות מסע הבחירות שניהל פלאטו-שרון בשנת 1977, הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שביצע, שעיקרן מתן שוחד בחירות. פלאטו-שרון הורשע בשלושה סעיפי אישום, ונידון לשלושה חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על-תנאי.
בשנת 2000 הורשע פלאטו-שרון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכך שיחד
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט מישאל חשין, קבע בשעתו כי פלאטו-שרון עבר עבירה שיש עמה קלון, השוללת ממנו את הזכות להיבחר לכנסת.
נגד אריה דרעי, מנהיג ש"ס ושר הפנים לשעבר, התנהלו שני תיקים שזכו לכינוי "התיק הציבורי" ו"התיק האישי". ב"תיק האישי" נחשד דרעי בקבלת כספי שוחד בסך 150 אלף דולר, שבהם השתמש לקניית דירות בירושלים.
יחד עמו, הועמדו לדין שותפיו לעבירה על פי כתב האישום - יום טוב רובין, אריה ויינברג ומשה ויינברג. דרעי טען כי הכספים התקבלו כירושה מהוריה המאמצים של רעייתו, יפה דרעי, משפחת ורדרבר מארצות הברית.
דרעי ניצל זמן ממושך את זכות השתיקה, ובכך הביא עליו ביקורת ציבורית רבה, וגרם להתארכות החקירה לכדי שלוש שנים. ביוני 1993 הוגש נגדו כתב האישום ב"תיק האישי", ובמקביל הוחלט כי "התיק הציבורי" יושהה עד לקבלת ההכרעה בתיק האישי. בתגובה להחלטה, אמר דרעי "אבן נגולה מעל לבי".
גם לאחר הגשת כתב האישום כיהן דרעי בתפקיד שר הפנים. חסינותו הוסרה בהליך מזורז בספטמבר 1996. בחודש מרס 1999, הרשיע אותו בית-המשפט המחוזי באישומי "התיק האישי". הוא הורשע בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ונדון לארבע שנות מאסר וקנס בגובה 250 אלף שקל. דרעי ערער לבית המשפט העליון ובחודש יולי 2000 התקבל ערעורו חלקית, ונפסקו לו שלוש שנות מאסר, אותן ריצה בכלא מעשיהו.
דרעי לא היה הנציג היחידי של ש"ס שהורשע בפלילים. גם יאיר לוי, שכיהן כמנהל "אל המעיין", רשת החינוך התורנית של התנועה, התוודע לתאי הכלא, לאחר שהואשם בשנת 1991 בגניבה מכספי הקרן. סנגוריו הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו לוי לא יישב בכלא. ואולם בית המשפט המחוזי לא קיבל את ההסדר, ושלח את הח"כ הסורר לשבע שנות מאסר - חמש מהן בפועל.
באפריל 2004 נעצר ח"כ לשעבר גונן שגב, רופא ילדים וסרן (במיל.) בחשד שהבריח כדורי אקסטזי לישראל. להגנתו טען שגב כי קיבל לרשותו סוכריות מסוג "אם אנד אם", שהשאיר בתא בשדה התעופה באמסטרדם, וכי רק מאוחר יותר התבררה לו תכולת המשלוח. שגב הורשע במסגרת עסקת טיעון, ונידון לחמש שנות מאסר.
שגב פרש בשעתו מ"צומת" בעקבות חילוקי דעות קשים עם רפאל איתן, והקים את סיעת "יעוד". הקמת הסיעה החדשה אפשרה לשגב להצטרף לממשלה בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות, כשיחד עמו אלכס גולדפרב, שמונה לתפקיד סגן שר.
שני הקולות החדשים שהתווספו לקואליציה העניקו לממשלתו של יצחק רבין ז"ל יציבות, ואפשרו למעשה את אישורו בכנסת של הסכם אוסלו ב'. לאחר רצח רבין הוסיף שגב לכהן בממשלת פרס.
עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה, אריאל שרון, שימש כמנהל מסע הבחירות של אביו לראשות תנועת הליכוד טרם בחירות 2002 . באוגוסט 2005 הוגש נגדו כתב אישום באשמת רישום כוזב במסמכי תאגיד, עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות.
בנובמבר 2005 הודה שרון והורשע במסגרת עסקת טיעון, ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי, וקנס כספי בסך של 300 אלף שקל. ריצוי עונש המאסר נדחה לחודש אוגוסט השנה, בעקבות ההידרדרות במצבו של אביו.
חברי כנסת נוספים, אשר חסינותם הוסרה, הורשעו בבתי-המשפט בארץ, ולמרות חומרת העבירות אותן ביצעו לא מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח, אלא נענשו באופן קל יותר. כך, לדוגמא, הואשם ח"כ אהרון אבו-חצירא ממפלגת תמ"י בשוחד ובמעילה, יצחק מרדכי בעבירות מין ורפאל פנחסי בעבירות מרמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
