פרץ של דמעות
בתום שלב הטיעונים לעונש במשפטו, ביקש ח"כ פרץ את רחמי ביהמ"ש והביע חרטה
בנובמבר אשתקד הודה ח"כ פרץ בקבלת דבר במרמה, לאחר שהגיש עבודת גמר שלא הוא כתב למכללת ברלינגטון, לצורך קבלת תואר אקדמי. במסגרת עסקת הטיעון שעליה חתם פרץ עם הפרקליטות, הוסכם על מחיקי סעיפת האישום בדבר הפרת אמונים וניסיון לקבל תעודות במרמה אוניברסיטת בר-אילן. עם זאת, לא גובשה הסכמה על העונש הצפוי.
פרקליטות המדינה הודיעה כי תבקש מבית המשפט להרשיע את פרץ ולגזור עליו מאסר על תנאי וקנס. בנוסף, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לקבוע כי יש קלון בעבירות שביצע פרץ.
היום, במהלך הדיון האחרון בשלב הטיעונים לעונש, חזרה התובעת, עו"ד ורד אנוך, על בקשתה להרשיע את פרץ. "העובדה שמדובר בח"כ היא עובדה לחומרה ולא לקולא", אמרה. לטענתה, יש לשלוח מסר ברור ומוחלט בנושא עבריינות אישי ציבור.
מנגד, ביקש סנגורו של פרץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, מבית המשפט שלא להרשיע את לקוחו ולקבוע שלא עבר עבירה שיש עמה קלון. ויינשטיין תקף בחריפות את התנהלות הפרקליטות בתיק, והזכיר את סעיפי האישום המקוריים בכתב האישום, שבוטלו בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, הנזק שנגרם לח"כ פרץ בכתב האישום המקורי הוא בל ישוער.
עו"ד ויינשטיין גם "גייס" לעזרתו פוליטיקאים דוגמת יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, ודליה איציק מ"קדימה", שהרעיפו על פרץ דברי שבח במהלך דיון בוועדת הכנסת.
בסוף דבריו של ויינשטיין, ביקש ח"כ פרץ את רשות השופטת, מרים דיסקין, לקום מדוכן הנאשמים ולומר את דבריו בפני בית המשפט. פרץ נראה נרגש מאוד ואמר כי הוא מביע חרטה על "מעשה השטות שעשיתי לפני 8 שנים".
במקביל, אמר כי דמו ודמם של בני משפחתו נשפך. פרץ אמר כי מעולם לא קיבל את התואר והדגיש כי לא עשה בו מעולם כל שימוש. פרץ הוסיף עוד כי מאז שחרורו מצה"ל הוא הקים מפעלים חברתיים רבים, שהאחרון שבהם הוא פרויקט תמיכה ב-130 משפחות שכולות עד חג הפסח.
פרץ לא חסך במילים נרגשות כדי לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו. "אני בא לבקש רחמים", אמר, "זה מעשה שלא ייעשה, ומעשה שלא מהווה שום דוגמא אישית. כל פרויקט חיי ייפול לטמיון אם אורשע. אני מדבר מלב שותת דם ומלא בחרטה אמיתית". פרץ גם
פרשת "התארים הפיקטיביים" החלה בספטמבר 1997. על-פי כתב האישום, פרץ, אז עוזר שר העבודה והרווחה, פנה לאדם בשם יוסי גבאי, על מנת שיארגן לו תואר אקדמי ללא לימודים. גבאי הפנה אותו לאברהם קלינגר, אדם בעל קשרים באגף ההשתלמויות של אוניברסיטת בר-אילן.
מכתב האישום עולה כי השלושה נפגשו במשרד העבודה והרווחה בירושלים, והחליטו שפרץ ייפנה למנכ"ל חברת "מודום", אברהם אבן-חן, שהפעיל את שלוחת אוניברסיטת "ברלינגטון" בישראל. על פי כתב האישום שהוגש נגד פרץ בחודש מרס אשתקד, לאחר פגישותיו עם אבן-חן במשרד העבודה בירושלים, נרשם פרץ בפברואר 1998 ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן, הוא כבר קיבל את התואר.
בנוסף נטען בכתב האישום כי אבן-חן איפשר לפרץ ללמוד מבלי לשלם שכר לימוד, שעמד אז על 25 אלף שקל. על פי כתב האישום, פרץ ידע שהפטור משכר הלימוד ניתן לו בשל מעמדו ותפקידו הציבורי.
בתמורה איפשר פרץ לאבן-חן להמליץ על שלוחת ברלינגטון בפני פעילים שונים של ש"ס בלשכתו, ובכך לקדם את ענייניו הפרטיים. על אברהם אבן-חן נגזרו בחודש יולי 30 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל, לאחר שהורשע בהענקת תארים לאנשים שלא היו רשאים לקבלם במסגרת אוניברסיטאות לטביה וברלינגטון.
במסגרת עסקת הטיעון עם המדינה הודה פרץ שהגיש למכללת ברלינגטון עבודת גמר שלא נכתבה על ידו לצורך קבלת תואר אקדמי. בתמורה להודאה זו נמחקו שני אישומים שהוגשו נגדו - ניסיון לקבל תעודה במרמה מאוניברסיטת בר-אילן והפרת אמונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
