זו לא גבעת חלפון – זהו גבול הדרום
הבדואים בגבול ישראל-מצרים עושים מצה"ל צחוק. מבריחי סמים שלא סופרים את הצבא ולוחמים שרודפים אחרי זונות הם חלק מהנוף. שטח צבאי
השינוי הפיזי בשטח עם כניסת החטיבה הדרומית של עזה לגבול, מרפיח ועד הר-שגיא, הביא לשינוי בשיטת ההפעלה של הכוחות: 15 מגדלי תצפית הוקמו לאורך הגבול, 10 ק"מ של גדרות עוגן ו-13 ק"מ של גדר תלתלית נמתחו, סוללות עפר נבנו ועשרות וואדיות נעלמו כלא היו והפכו לצירי תנועה עבור רכבי צה"ל. עם זאת, מוצאים את עצמם החיילים מעבירים את זמנם בפעילויות לא שגרתיות.
כך, כמעט מדי לילה רודפים כוחות צה"ל אחרי אופנועים ומכוניות של משפחות הפשע הבדואיות שפזורות לאורכו של הגבול ומניעות את תעשיית הסמים הישראלית. ק"ג הרואין טהור שנקנה בדרום אמריקה בזול עושה את דרכו לישראל, וכשהוא מגיע לגבול מצרים מגיע מחירו ל-200 אלף דולר, אחרי שעבר עשרות ידיים.
על פי הנחת העבודה של האלוף גלנט, הפעילות המאסיבית של צה"ל מתמקדת באזור יישובי פיתחת ניצנה, באחריות אוגדת עזה, ואמורה לאלץ את המבריחים לרדת דרומה ולהתמודד עם ההרים התלולים ועומק השטחים שיפריע להם לממש את ההברחות.
עם זאת, יודע היטב כל קצין של צה"ל בגזרה מדוע המבריחים לא מתכוונים לוותר כל כך מהר על הברחות הסמים לתושבי ישראל, שמעניקים להם סכומי עתק. המבריחים מכירים כל שביל ונחל בתוואי האזור, ומשתמשים בציוד צה"לי גנוב כדי להקשות על זיהוים בשטח.
ברקע, מצהירים בפיקוד דרום כי הם מתייחסים לכל חדירה לישראל כאל אירוע חבלני, כפי שהיה בעזה, אך בניגוד לעזה מדווחים רק על הצלחות ולא על כישלונות. כך למשל, הוזעקה יחידה מיוחדת של צה"ל לגבול כדי לסייע לבלום את תופעת ההברחות, אך במהרה הבינו הלוחמים כי זה לא אפקטיבי, מאחר והגבול פרוץ ללא גדר.
נכון, יש גם הצלחות לאורך הקטע הצפוני של הגבול, אך הקרב האמיתי הפך להיות קרב של רטוריקה. קודים חדשים נקבעו, ולפיהם הברחה שמתבצעת על הגבול מבלי שיש מעבר לצד השני לא נחשבת כאירוע חדירה. אז מה עם גמל עבר מצד לצד ועל גבו יכלו להיות 20 רובים במקרה הרע או 20 ק"ג חשיש, במקרה הפחות גרוע.
חלק מלוחמי גדוד הסיור של חטיבת גבעתי, שנלחמו בארגוני הטרור הפלשתינים בעזה, מוצאים את עצמם במפתיע מוסיפים לרזומה שלהם מרדפים אחרי יצאניות שמגיעות לגבול. רבים מהם חושבים שמשהו בפעילות שמתבצעת בגבול לא מקצועי. אם זו העובדה שהם לא יכולים לעצור את המבריחים כי אין להם סמכות משפטית לכך, או אולי המציאות בה המבריחים נוסעים בכלי רכב חדישים ומהירים מאלו שעומדים לרשותם.
בעיה נוספת שמתווספת למכלול הבעיות היא
אחרי שלושה חודשים מבינים בפיקוד דרום שמדובר בגבול, שהוא בור בלי תחתית. גבול בו 98% מההברחות הן פליליות ו-2% הנוספים מתמקדות בהעברת אמל"ח ודורש מהם עירנות מלאה. המקומיים טוענים מצידם כי הצבא רומס את מרקם החיים שלהם ופוגע בפרנסתם, בגלל סגירה לא מבוקרת של צירי תנועה.
לזכותו של תת אלוף עימאד פארס, לוחם אמיתי שמבין עניין וחותר תמיד למגע, ייאמר כי הוא קורא את המפה היטב ומבין שנדרש כוח קבוע בגזרתו. תא"ל פארס, העלה באחד הדיונים בלשכתו של אלוף פיקוד הדרום, בקשה להקים חטיבת מרחבית קבועה, שתשב לאורך הגבול הצפוני עם מצרים.
אבל הכימיה הטובה של פארס עם אלוף פיקוד דרום לא מספיקה כדי למזער את התופעה או לגרום לשינוי מהותי בנושא. לטענת קצינים באוגדה של פארס, המבריחים מנצלים את התחלופה של הכוחות המעטים לאורך הגבול וצוחקים כל הדרך אל האוהל בזמן שצה"ל עסוק בלהכריז "פרש טורקי" ולפרוס מחסומים.
ממשרד הביטחון נדרש מאמץ אמיתי כדי למצוא את התקציב המתאים כדי לתפור עוד טלאי לשמיכה שמלכתחילה מוגדרת קצרה מדי. דרוש איזון שיביא יותר כוחות לוחמים ואמצעים לגבול מצרים שימנעו גם ממחבל מהדור השלישי להגיע מעזה ולבצע פיגוע בבאר-שבע או להבריח אמצעי לחימה לאיו"ש.
בנוסף, דרוש גם שינוי תפיסתי שיסייע למנוע את הברחת כמויות הסמים האדירות, שעוברות מתחת לאף של חיילי צה"ל, היישר לרחובות ישראל. האם יש קורלציה בין עשרות אלפי ילדים שצורכים סמים לבין פיגוע קטלני שאם יבוצע חס חלילה יזעזע את המערכת?
נא להמתין לטעינת התגובות
