שלח את היונה
המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. הטרנד החדש: יוני דואר שיביאו את המשאלה שלכם לכותל. היזם: אורי אלון, אגרונום ממושב תלמי יוסף: "זה הרבה יותר אותנטי מסתם משאלה בפקס". אקספרס לאלוהים, בקרוב
תשאלו את הסופר מאיר שלו, לו תרם אלון מידע לצורך כתיבת רב המכר החדש שלו, "יונה ונער". הכול כבר מוכן. מה שחסר זה רק תשתית פרוצדוראלית, הכרוכה ב-12 חודשי בירוקרטיה מול הרשויות. או אז, יוכלו תושבי ישראל להביע משאלה בפני זה שנמצא בפרטים הקטנים, להצמיד פתק לרגלי היונה ולשגר אותה אקספרס אל הכותל המערבי, בירושלים עיר דוד.
לקוראים המאוכזבים המתגוררים בתפוצות, אל דאגה. תשלחו לאלון אימייל מפורט ובו פירוט המשאלה, כולל טווח זמן סביר להגשמתה, ואלון כבר ימצא יונה פנויה להעביר איתה ודרכה את המסר. בשטח הכותל יחכה נציג מטעמו, שישלוף מרגלה של היונה את פתק המשאלה ויטמין היטב בין אבני הכותל עמוסות המכתבים. "הרבה יותר אותנטי מסתם משאלה בפקס", אומר אלון ומוסיף כי יהודי התפוצות, כמו גם כל יתר חובבי מסורת העם היהודי באשר הם, יכולים להשתתף בחוויה. "תהיה אפשרות לשלוח פתקים באימייל. בכל מקרה, היונה מוגבלת ל-500 ק"מ".
מי הגה את הרעיון?
"זה רעיון שאני הגיתי עם בני ביתי. כדי לחשוף את היונים לאנשים, קיים מועדון יוני הדואר שלנו ביישוב שבו אנחנו גרים, תלמי יוסף".
יש בזה פוטנציאל להרוויח הרבה כסף?
"זה לא פרויקט של מיליונים, אבל זה רעיון מאוד מעניין". כמה עולה להרים פרויקט כזה? "עוד לא בדקתי כמה עולה להעמיד את זה כלכלית, הרי זה לא קורה מהיום למחר. צריך פשוט לעשות ולפרסם".
אלון מספר שהוא בקיא בכל רזי הטקטיקה ששימשה את אנשי הפלמ"ח להעברת מסרים על בסיס רגליהן של יוני המודיעין. הוא אמנם חדש בעסק, אבל בעל ותק של עשרות שנים כיונן חובב. אלון: "יוני הדואר זה תחביב שהחל אצלנו במשפחה. אמא שלי, מרים אלון, גידלה יונים בשנות ה-50. בשנות ה-60, כשהייתי נער, גרנו ברחובות. היינו נוסעים עם יוני הדואר באוטובוס, משחררים אותן והן היו חוזרות לשובך.
"רוב המידע שצברתי הוא מאמא שלי ומחברה שלה, שהיתה יונאית ב'הגנה'. אותה חברה חיה כיום בבית אבות בנתניה. למדתי את הסודות המקצועיים שהשתמשו בהם בתקופה שלפני קום המדינה, כמו באיזו תערובת האכילו יונים". את הידע אלון לא שומר רק לעצמו. לאחרונה יצא ספרו של מאיר שלו "יונה ונער", בו מסופר על מלאכת גידול היונים.
אלון, אתה הנער בסיפור?
"לא, אבל יש לי חלק מסוים בתוצאה הסופית של הספר".
אלון מתגאה ומוסיף כי כששלו החליט לכתוב ספר, הוא פנה אליו ורצה לראיין אותו. "הפניתי אותו לאמא שלי ולחברה שלה. ובאמת, הספר מתחיל בקרב היונים בירושלים והן מופיעות בו. לקראת שבוע הספר נקיים מירוץ לכבוד הספר. יהיה אירוע המוני עם מאיר שלו, שיציג קטעים מהספר. זה יהיה כנראה במנזר סן סימון בירושלים,
מהוצאת עם עובד אישרו כי לקראת שבוע הספר ייערך ערב מיוחד, שבו אלון יפריח יונים והסופר יקריא קטעים מהספר. לשמחתו של אלון, כל המשפחה נדבקה בחיידק היונים (אין קשר לשפעת העופות). " כששחף, הבן שלי, הגיע לגיל עשר, גם הוא התחיל להתעניין בתחום, אז רכשתי כמה זוגות מבלגיה".
שלושת ילדיו וגם אשתו, שולי, נותנים שמות ליונים ומטפלים בהן היטב. למשפחת אלון יש כ-30 יוני דואר מסוגים שונים. אלון מתרגש כשהוא נזכר בחוויה מיוחדת המשותפת לו, לבנו ולאחת היונים.
"אני חובל במקצוע הצבאי שלי. כשהייתי במילואים, בלב ים, לבן שלי שחף היה יום הולדת. שלחתי את אפולו עם ברכה לבן שלי". ומאז , המפעל המשפחתי החל לתפוס תאוצה. "התחלתי להשתתף במירוצי יונים. כל מיני פטנטים, כמו בדגלים מיוחדים שמאותתים איתם ליונים, אוכל מיוחד ועוד".
תן פטנט לדוגמה.
"אם מוציאים למירוץ יונים בזמן הדגירה על הביצים, הן יחזרו מהר ככל האפשר לשובך". אלון מוסיף: "גם הקמנו מועדון של יוני מירוץ, ואנחנו מקיימים תחרויות. אני אלוף הארץ. בינואר לפני שנה היה המירוץ הראשון והיונה שלי, ששמה אפולו, הגיעה ראשונה מהר החרמון אל השובך וזכתה".
מה זה יונה איכותית?
"יונה שחוזרת לשובך בזמן הכי מהר. לא מתפתה לעצור בדרך ולאכול. מתוך כל היונים שלי אני לוקח לתחרות חמש מובילות".
היונים רק ממין נקבה? "בעיקר זכרים".
אתה נקשר ליונים כמו שבעלי כלבים נקשרים לכלבים שלהם?
"אני מכיר כל יונה שלי בשם שלה ונקשר אליה אישית. כמו שאתה נקשר לאוגר שלך. ההרגשה והדאגה שאני מרגיש כשיונה באוויר, זה כמו ילד שלי שיצא למסע ואני מחכה לו בבית שיחזור. יש קשר מאוד עז".
נא להמתין לטעינת התגובות
