פרץ הורשע בקבלת דבר במרמה - והתפטר
בית המשפט הרשיע היום את ח"כ יאיר פרץ בפרשת התארים הפיקטיביים, אחרי שהגיש עבודה שלא היה מעורב בכתיבתה. השופטת: "הוא הלך כל הדרך בדרכי רמייה". גזר הדין צפוי להימסר ביום ראשון. זמן קצר לאחר ההרשעה הודיע פרץ כי בכוונתו להתפטר באופן מיידי מהכנסת
"פרץ הלך כל הדרך בדרכי רמייה", כתבה שופטת בית משפט השלום מרים דיסקין בהכרעת הדין, "הוא עשה דרכו קלה, תוך שהוא רושם את שמו בעמוד שער של עבודה ומציג מצג שווא שזה פרי עמלו. מדובר במחשבה, תכנון וקלות בלתי נסבלת בהשגת תואר אקדמי".
לדברי השופטת, פרץ היה מודע לעבירות אותן עשה והוסיף חטא על פשע "כאשר התהדר בתואר באתר הכנסת". דיסקין הוסיפה כי ניקיון כפיים בתחום האקדמי הוא ערך עליון ואין לנהוג בו בסלחנות. לדבריה, איש ציבור אשר חטא, קלונו חמור שבעתיים, כיוון שניקיון כפיו ויושרו עומדים למבחן יום-יום. לא ניתן להתעלם מהמעשה כאשר מדובר בח"כ שמחוקק חוקים. לא יעלה על הדעת שאדם כמוהו ימשיך לחוקק, שכן דבר זה מעורר פעמון אזעקה".
סנגורו של פרץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, הודיע לבית המשפט כי ח"כ פרץ מתפטר באופן מיידי מהכנסת וביקש עקב כך לדחות את מתן גזר הדין ליום ראשון הקרוב. השופטת הסכימה לבקשה, ועונשו של הח"כ הפורש ייגזר בשבוע הבא.
התובעת, עו''ד ורד אנוך, אמרה בתגובה כי היא מרוצה מעצם ההרשעה, וציינה כי במידה והההתפטרות אכן תיכנס לתוקף בעוד 48 שעות הפרקליטות לא תבקש לקבוע כי בעבירה יש קלון. ל-NRG מעריב נודע כי סוגיית ההתפטרות בתמורה לכך שהפרקליטות לא תבקש להשית קלון עלתה במגעים שהתקיימו בין ההגנה לתביעה.
ביציאה מהאולם נמלט פרץ מהעיתונאים ולא הסכים לומר מילה. פרקליטו אמר כי הוא מאוכזב מאוד מהפסיקה, וכי יש בכוונתו לערער על עצם ההרשעה.
בנובמבר 2005 הודה ח"כ פרץ, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של קבלת דבר במרמה, לאחר שהגיש למכללת "ברלינגטון" עבודה אקדמית שלא היה מעורב בכתיבתה, לצורך קבלת אישור זכאות לתואר. הסדר הטיעון כלל מחיקת חלק מסעיפי האישום, בהם הפרת אמונים וניסיון לקבלת תעודה במרמה מאוניברסיטת בר-אילן. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להרשיע את פרץ ולגזור עליו מאסר על תנאי וקנס כספי. בנוסף ביקשה הפרקליטות לקבוע כי יש קלון בעבירות שביצע פרץ.
במהלך הדיון בשלב הטיעונים לעונש הביע פרץ חרטה על המעשה, ותיאר את הנזק שנגרם לו ולילדיו בתקופת המשפט. פרץ אמר כי בא לבקש רחמים על מעשיו, והדגיש כי אם יורשע ירד לטמיון מפעל חייו. "זה מעשה שלא ייעשה, ומעשה שלא מהווה שום דוגמא אישית", אמר אז פרץ. "אני
סנגורו טען כי יש להסתפק ב"שנים של סבל" אותן חווה מרשו ולא להחמיר עמו. הוא הזכיר, כי מכתב האישום המקורי, שכלל את "פרשת בר-אילן" וכן סעיף של שוחד, נותר סעיף אישום זניח.
פרשת "התארים הפיקטיביים" החלה בספטמבר 1997. על-פי כתב האישום, פרץ, אז עוזר שר העבודה והרווחה, פנה לאדם בשם יוסי גבאי, על מנת שיארגן לו תואר אקדמי ללא לימודים. גבאי הפנה אותו לאברהם קלינגר, אדם בעל קשרים באגף ההשתלמויות של אוניברסיטת בר-אילן.
מכתב האישום עולה כי השלושה נפגשו במשרד העבודה והרווחה בירושלים, והחליטו שפרץ ייפנה למנכ"ל חברת "מודום", אברהם אבן-חן, שהפעיל את שלוחת אוניברסיטת "ברלינגטון" בישראל.
מכתב האישום שהוגש נגד פרץ בחודש מרס 2005, לאחר פגישותיו עם אבן-חן במשרד העבודה בירושלים, נרשם פרץ בפברואר 1998 ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן הוא כבר קיבל את התואר.
נא להמתין לטעינת התגובות
