אולמרט ל-NRG: לבני תמונה לממלאת מקומי
בראיון מיוחד ל-NRG מגלה יו"ר קדימה: יהיו הפתעות בקואליציה הבאה. על ביבי: הוא מבטיח רק מלחמות. ופרץ – הוא תלוש מהמציאות. "אני רוצה 45 מנדטים"
במה שנראה כניסיון לשכנע את הקולות הצפים, בעיקר בקרב הנשים, שולף אולמרט קלף מפתיע. הוא מכריז על עצמו כפמיניסט ומבטיח למנות את שרת החוץ ציפי לבני לממלאת מקום ראש הממשלה, לצד מינויה לשרת החוץ בממשלה הבאה, אם יזכה להרכיב אותה. "אני חושב שלבני היא אשה ראויה, ועובדת היותה אישה היא בהחלט תוספת לשיקול שלי למנותה לממלאת מקום. אני בעד קידום נשים, ואני רוצה לתת לזה ביטוי. אני לא עושה לה טובה. היא ממלאת את תפקיד שרת החוץ בצורה מאוד מרשימה, ואני מאוד נהנה מתרומתה ומשיקול דעתה", אומר אולמרט.
לדבריו, יש באמתחתו מינויים נוספים, אך עדיין לא בשלה השעה לחשוף אותם. עם זאת, אולמרט מבטיח כי ימלא אחר כל התחייבויותיו של ראש הממשלה, אריאל שרון. "אכבד את כל ההתחייבויות של אריק, שהיו בסיס להצטרפותם של אנשים לקדימה. לולא עשיתי כן, הייתי נוהג בחוסר הגינות", הוא אומר.
אולמרט מונה ברצון את ההתחייבויות של שרון שבכוונתו למלא: "אוריאל רייכמן יקבל את תיק החינוך, ופרס יהיה השר לענייני הנגב והגליל". ומה עם שאול מופז, שאלנו. לאחר היסוס קל, אולמרט מצהיר כי מעבר למה שציין, אין לו מחויבויות נוספות. את השאלה בידי מי יופקד תיק הביטחון הנחשק, הוא מעדיף להשאיר פתוחה. "זה יוכרע במשא ומתן, שיהיה פונקציה של המצב הפוליטי שיווצר אחרי הבחירות", הוא אומר. אם קדימה תזכה במספר גבוה של מנדטים, הוא יוכל להשאיר את תיק הביטחון בידי מפלגתו. אבל אם היא תקבל פחות מ-35 מנדטים, ייתכן שאולמרט ייאלץ למסור את תיק הביטחון למפלגת העבודה.
אף שקודמו בתפקיד שמר על עמימות באשר לתוכניותיו המדיניות, אולמרט חשף את תוכנית ההתכנסות שלו – פינוי יישובים תמורת עיבוי גושי ההתיישבות הגדולים - כדי להבהיר למפלגות העתידות להצטרף לממשלתו לאן מועדות פניו.
ממשלת שרון האחרונה קמה כקואליציה רחבה, שבה השתתפו, בין היתר, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, והנץ בליכוד עוזי לנדאו. כאשר תוכנית ההתנתקות עשתה את צעדיה הראשונים, מצאו עצמם הניצים מחוץ לממשלה, מפלגת העבודה הצטרפה לקואליציה, ובכך הצילה את ממשלת שרון ואת תוכנית ההתנתקות. אולמרט גמר אומר ללמוד את הלקח. "אם מישהו אומר מראש בנושא הכי חשוב שהוא לא מסכים איתי, הוא לא יוכל להיות שותף לקואליציה שלי", הוא אומר.
ואולם, למרות ההתנגחויות ההדדיות בינו לבין ליברמן, נראה שאולמרט לא אומר נואש. "אני לא סוגר את דלת הכניסה לממשלה
באשר לליכוד, נראה כי האיבה הגלויה בין אולמרט לבין בנימין נתניהו, והתבטאותו של יו"ר הליכוד כי לא יישב בממשלה שתוכנית ההתכנסות היא חלק מקווי היסוד שלה, אינן משאירות מקום לספק. נתניהו לא יהיה חלק מהקואליציה. לעומת זאת, מספר שתיים בליכוד, סילבן שלום, עשוי להגיע להבנה עם אולמרט אם יזכה לעמוד בראש הליכוד.
והמפלגות הערביות - נראה שגם הפעם הן ימצאו עצמן באופוזיציה. לאולמרט אין כוונות לעשות היסטוריה בנושא הזה: "ברור לחלוטין שאחמד טיבי, עזמי בשארה ואחרים לא מתקרבים לאותה נקודת סף שמאפשרת לצרפם לקואליציה", הוא קובע.
הערפל סביב המדיניות העתידית של קדימה התפזר ברגע שאולמרט חשף את תוכנית ההתכנסות. לדבריו, אחרי ניצחון החמאס ברשות הפלשתינית לא נותרה בידו ברירה, אלא להתוות תוכנית שתגן על האינטרסים של ישראל. "הייתי חייב להודיע שלא אנהל משא ומתן עם ממשלה חמאסית", הוא מסביר.
את המתקפות של הליכוד ופרץ נגדו הוא הודף כמו שוער מיומן. "ביבי אומר שהוא יילחם, ייכנס לעזה ויכבוש. הוא מציע אופק של מלחמה אינסופית, ואינו מציע שום תקווה וסיכוי לשינוי. האופק שמציע פרץ, לעומת זאת, הוא כזה שבסופו של דבר נתפשר עם החמאס. לדבריו, הוא מוכן להתעלם מכך שהחמאס הוא היום הגורם הדומיננטי, ולהמשיך לנהל מו"מ עם אבו-מאזן כאילו אין חמאס. אני חשבתי שצריך להציע אלטרנטיבה ריאלית, שניתן באמצעותה לחולל שינוי".
בתוכניתו מבטיח אולמרט שאריאל תיכלל בגבולות ישראל, ושתתבצע בנייה עירונית באזור שבין מעלה אדומים לירושלים (E1). האמריקאים יתנגדו לזה, טענו בפניו. "מה פתאום", הוא עונה במהירות. "שוחחתי עם האמריקאים לא פעם, כולל עם קונדוליסה רייס - לא עכשיו אלא לפני חודשים, לפני שקבלתי את האחריות הזו - וכבר אז אמרתי לה שאין בכוונתנו להשאיר את מעלה אדומים כמובלעת מנותקת", הוא אומר.
אולמרט מפרש את המכתב ששלח נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ב-14 אפריל 2004 לראש הממשלה שרון, כהכרה אמריקאית אפשרית בבנייה ב-E1. "האמריקנים יכירו בשינויים הדמוגרפיים. אני לא חושב שיש דווקא בבניה ב-E1 משהו דרמטי. אבל היא בהחלט מתבקשת", הוא מסביר. "אני לא יודע כמה נבנה שם, ולא בטוח שהתוכניות תהיינה בומבסטיות".
מי שככל הנראה יהיה ראש הממשלה הבא אינו מאמין בקיומו של פרטנר בצד הפלשתיני. על פוליטיקאים כמו יוסי ביילין ועמיר פרץ, שמאמינים בקיומו של פרטנר ובאפשרות לקיים מו"מ, הוא אומר "הם תלושים מהמציאות". אולמרט טוען כבר כמה שנים שאצל הפלשתינים צריך להתרחש שינוי מהותי כדי שהם ייחשבו כפרטנר למשא ומתן. אם ייבחר, הוא טוען שלא ייחפז לנקוט בצעדים חד-צדדים. "אחכה זמן סביר", הוא אומר, ולא מפרט.
הוא שב ואומר כי ההידברות תתאפשר רק אם החמאס יתחייב לכבד הסכמים, לפרק את תשתיות הטרור ולהכיר בקיומה של ישראל. "זה לא יעבוד, אלא אם הפלשתינים יקבלו את תנאי היסוד שלנו", הוא אומר. "עד אז לא תהיה איתם שום הידברות. לא רק אני אומר את זה, אלא גם קונדולוסיה רייס, הקוורטט והאיחוד האירופי".
ואבו-מאזן, הוא לא פקטור בעינך?
"כן. אבל הוא שם את עצמו מעל הפוליטיקה. אם הוא מעל, אז צריך לבדוק מה נמצא מתחת - ומה שנמצא מתחת הוא לא סימפטי. אבו-מאזן, השאיר את כל סמכויות השלטון בפועל לחמאס. ובכך הוא אמר אמירה".
הטענה כי ההתנתקות חיזקה את החמאס מקוממת את אולמרט. "הפלשתינים, כולל החמאס, לרגע אחד לא פירשו את היציאה שלנו מעזה כצעד של חולשה. עובדה היא שהם לא מעורבים בפעילות טרור ישירה - הם לא יורים קסאמים כי הם יודעים שלא כדאי להם", הוא אומר. "ואם היה להם ספק בזה, בא המבצע ביריחו והבהיר להם סופית שאנחנו לא בדיוק מדינה חלשה, נרתעת או נבהלת. כשאנחנו צריכים לפעול אנחנו פועלים: אנחנו עושים סיכולים בעזה, נכנסים לבתים בשכם שיושבים שם כל ראשי הטרור ומוציאים אותם מהבתים ללא היסוס. אין חשש שמישהו ברשות חושב שאנחנו נרפים וחלשים".
האם בשנת 2006 תהיה התקדמות מדינית?
"אעשה הכל כדי שתהיה התקדמות מדינית. אבל להגיד שבשנה הזאת תתבצע בפועל התוכנית המדינית - את זה אני לא יכול לומר עכשיו".
אבל עד שתיפרץ דרך למשא ומתן, יש ברשות הפלשתינית אוכלוסייה שעלולה להיפגע מהקיפאון המדיני.
"אני לא רוצה לענות את העם הפלשתיני, אבל אני גם לא רוצה לשתף פעולה עם ממשלת טרור. מראש הודענו שנעניק סיוע הומניטארי ללא הגבלה", הוא אומר. "אחרי שנודע לי ששפעת העופות הגיעה לשטחי הרשות, למשל, הודעתי לפלשתינים שאנחנו עומדים לרשותם. אנחנו ניתן להם סיוע, תרופות וציוד. אני לא רוצה שאנשים ידבקו שם במחלות".
לאחר ששרון נפל למשכב, אולמרט קיבל את הזדמנות חייו. הוא שמר על איפוק ודיקלם את המנטרה של שרון - "אני עסוק עכשיו בניהול ענייני המדינה". אבל בחודש האחרון משהו קרה לו. הוא מתראיין בפתיחות האופיינית לו, מפגין בקיאות ומפזר אבק של ביטחון עצמי, הומור ולא מעט התנשאות. "כן, קרה משהו", הוא מסכים. "נכנסתי לתפקיד בנסיבות מיוחדות, שחייבו המון איפוק וריסון עצמי. זה לא היה מצב שבו הבסתי את שרון בבחירות וזינקתי למערכה".
את השינוי בהתנהלותו הוא מסביר בכך שמערכת הבחירות נכנסה לשלב המכריע שלה. "העסק מתנהל בברוטליות, מתקיפים אותי בגסות רוח שלא היה לה תקדים באף מערכת בחירות. לא מדובר במפלגה אחת שתוקפת, אלא כל המפלגות תוקפות אותי. הליכוד, העבודה, ש"ס, מרצ, האיחוד הלאומי - כולן נגדנו", הוא אומר בכעס.
את טענתו של נתניהו שקדימה מסוכנת לדמוקרטיה הוא מגדיר "אווילית" וקובע כי המפלגות היריבות ייאלצו לקבל את דין הבוחר. "במה קדימה מסוכנת לדמוקרטיה? מדובר בבחירות כלליות, ואם הציבור יחליט שהוא רוצה בנו יותר מאשר במפלגות אחרות, אני אחשוב שזה מעיד על חוכמה גדולה ועל אינטיליגנציה גדולה של הבוחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
