גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


אל-ג'זירה תשדר – אבל מי יצפה?

תוצאות מדגמי הטלוויזיה יופיעו ביום שלישי בשידור חי גם על המסכים בעולם הערבי. למרות התעניינות התקשורת, נראה שגם אצל השכנים אדישות שולטת

איתמר ענברי וברק רביד | 25/3/2006 17:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום שלישי בשעה 22:00, עת יפורסמו מדגמי הטלוויזיה של הבחירות בישראל, תהיה גם התקשורת ברשות הפלשתינית ובעולם הערבי בשיאו של יום שידורים מיוחד. נראה כי קיימת הפרדה בין האזרחים, שמרביתם עדיין רואים בישראל כ"אויב הציוני", ובין הממשלות והתקשורת, שעוקבות בעניין אחר ההתמודדות בין קדימה, העבודה והליכוד.

- בחירות 2006 - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב

ערוצי הלווין הערביים ובראשם אל-ג'זירה ואל-ערביה מחזיקים ממילא צוותים בישראל, אך אלה ייכנסו להיערכות מתוגברת לקראת פתיחת הקלפיות. הבחירות גם משכו בימים האחרונים עיתונאים ערבים רבים לישראל שמסקרים את המפלגות הגדולות, אך גם מפלגות קטנות יותר כגון "ישראל ביתנו" וגם "עלה ירוק".

רשת אל-ג'זירה, שנחשבת לתחנת הטלוויזיה הפופולארית ביותר בעולם הערבי, מתכוונת למשל לפרוס שלושה צוותי שידור ברחבי הארץ ביום הבחירות. עם סגירת הקלפיות, יתמקמו צוותי הערוץ, כמו ערוצי התקשורת הישראליים, במטות של שלוש המפלגות הגדולות: "קדימה", הליכוד והעבודה.

גם אתר האינטרנט של הרשת נערך לבחירות בישראל ופתח ערוץ מיוחד בנושא. לצד רשימת המפלגות והמתמודדים, מופיעים אפילו נתונים טכניים ומידע על שיטת הבחירות בישראל ועל התנהלות הכנסת. כמו כן, מופיעות באתר הביוגרפיות של ראשי המפלגות הגדולות - אהוד אולמרט, עמיר פרץ ובנימין נתניהו.
"רצינו לעמת בין המפלגות"

"אנחנו מתייחסים לנושא הבחירות ברצינות רבה", מסביר מנהל משרד אל-ג'זירה ברמאללה והכתב הבכיר של הרשת בישראל וברשות, וליד אל-עומרי. "הבחירות בישראל מעניינות את העולם הערבי הן בגלל ההשלכות שיש לבחירות של הבחירות על העולם הערבי, והם בגלל סקרנות טבעית. הבחירות בישראל מעניינות את הפלשתינים ואת העולם הערבי בכלל כמו שהבחירות ברשות הפלשתינית עניינו את הישראלים". אל-עומרי אומר כי ההתעניינות בפוליטיקה הישראלית היא תוצאה גם של יישום תוכנית ההתנתקות ושל תקופת שלטונו האחרונה של ראש הממשלה, אריאל שרון.

גם בתקופה שקדמה ל"יום הבוחר" התעניינה התקשורת הערבית במערכת הפוליטית

בישראל. "מאמצע חודש פברואר צילמנו 12 כתבות שמכסות את כל הצדדים של הבחירות בישראל. צילמנו למשל כתבות על מקומה של הסוגייה הפלשתינית בתעמולת הבחירות, על ציבור המצביעים בישראל וכיצד השפיע עליהם ניצחון החמאס". 

השבוע אף הנחה אל-עומרי עימות בין ראשי המפלגות הערביות והתנועות הפוליטיות העיקריות, ששודר בשעות הערב בשעת צפיית שיא. הוא אומר כי הרשת הציעה גם לשלוש המפלגות הציוניות הגדולות לקיים עימות דומה, אך הן "לא הרימו את הכפפה". "ב'קדימה' אפילו לא טרחו לענות לפנייה שלנו, והליכוד והעבודה הציעו שנארח מועמדים לא מוכרים, ולכן החלטנו לבטל את הרעיון", הוא אומר.

"סיקור כמו בבחירות הפלשתיניות"

גם התקשורת הפלשתינית נערכת לבחירות בישראל. הטלוויזיה הפלשתינית הרשמית צפויה לשדר בגל פתוח ובאולפן בחירות מיוחד עם דיווחים על תוצאות המדגמים. גם התקשורת העצמאית תעניק סיקור נרחב . רשת החדשות "מען" שמאחדת תחתיה 11 תחנות טלוויזיה ו-9 תחנות רדיו מקומיות בגדה וברצועה, תקדיש את כל יום שלישי לנושא הבחירות בישראל, עם שידור ישיר של מדגמי הטלוויזיה.

אתרי החדשות הפלשתינים באינטרנט, שתפסו תאוצה רבה בשנה האחרונה ידווחו גם הם לאורך כל היום במבזקים וכתבות על הבחירות בישראל. שני האתרים הגדולים - סוכנות הידיעות "מען" וסוכנות הידיעות PNN אף מעסיקים כתבים וצלמים בישראל שיעקבו אחרי הבחירות.

"הסיקור אצלנו יהיה לא פחות משמעותי מבבחירות הפלשתיניות", אומר העורך הראשי של סוכנות PNN, פאדי אבו-סעדה. "כל הכתבים שלי מתודרכים בעניין, פתחנו ערוץ בחירות מיוחד שבו נדווח על ההתרחשויות ועל התוצאות וגם ניתן כתבות צבע על התגובות ברשות לבחירות בישראל".

שלושת היומונים הפלשתינים נמצאים כבר כמה שבועות בסיקור נרחב של הבחירות בישראל. תוצאות הסקרים זכו לכותרות ראשיות וכך גם התבטאויות של המועמדים השונים בנושא הפלשתיני, כגון חשיפת תוכנית "ההתכנסות" של אהוד אולמרט.

מדי יום גם מקדישים העיתונים הפלשתינים שני עמודים לפחות למאמרים מתורגמים מהעיתונות הישראלית בנושא הבחירות. הפובליציסטים הפלשתינים גם הם עוסקים בבחירות ולא מעט טורי דעה ומאמרי מערכת נכתבו בנושא בשבועיים האחרונים.

העיתונות הפלשתינית מסקרת מקרוב. צילום: רויטרס
העיתונות הפלשתינית מסקרת מקרוב. צילום: רויטרס רויטרס

"האזרח הקטן לא מתעניין"

אבל בעוד שהעיתונאים מתרגשים מכל דיווח בנושא ועוקבים מקרוב, נראה כי האזרח הקטן מתעניין הרבה פחות מבעבר. "העניין הפלשתיני בפוליטיקה הישראלית ירד משמעותית אחרי אישפוזו של שרון", מציין העורך הראשי של סוכנות "מען", נאסר לחאם. "כל המועמדים נראים אותו דבר ואף אחד מהם לא מסמן בשורה חדשה. שרון נתפס כמנהיג שישנה סדרי עולם, מהאחרים לא מצפים את זה".

לדברי לחאם, לא תמיד היו קיימות תחושות כאלה. "פעם הפלשתינים היו קוראים בשקיקה כל מה שנכתב על הפוליטיקה הישראלית", הוא מציין. "גם הפעם יצפו כולם בתוצאות המדגמים, אבל זה יעניין פחות. האנשים כל כך מיואשים מהמצב של גדר ההפרדה, של בקעת הירדן, של המחסומים ושל הכלכלה ברצועה ותולים הכל בישראל".

"מבחינת הציבור והארגונים הלא-ממשלתיים יש אדישות מעבר לרגיל", מסכים מנכ"ל ארגון "אתג'אה", אמיר מח'ול, שביקר לאחרונה בירדן ונמצא בקשר עם ארגוני החברה האזרחית בעולם הערבי. "מאחורי האדישות הזו עומד הרציונל שלא משנה מי יהיה בהנהגה, המדיניות הישראלית תיוותר על כנה. ברור לאזרחי מדינות ערב שיש בישראל מרכז פוליטי שלא מעוניין בניהול משא ומתן ושאינו מעוניין להגיע להסדר קבע. מנגד, נותנות עדיין הממשלות במדינות ערב חשיבות רבה לדעת הקהל בישראל, אפילו יותר ממה שהן נותנות לדעת הקהל בארצותיהן".

ודיע עוואוודה, עורך בכיר בעיתון "כל אל-ערב" היוצא לאור בנצרת וכתב עיתון "אל-ח'ליג'" היוצא לאור במפרץ הפרסי, חולק על מח'ול ומספר על התעניינות דומה בנעשה בישראל. "העניין בבחירות בישראל הוא גם בגלל ההשלכות שיהיו לתוצאות הבחירות על הסכסוך הישראלי-ערבי, אבל גם בגלל השינוי שחל בדעת הקהל הערבי", הוא מציין. "בניגוד להתייחסות שהיתה בעבר לישראל כאל מדינת אויב שלא מדברים איתה, מבינים היום במדינות ערב שאסור לטמון את הראש בחול ולהכיר את מה שקורה שם"

עוואוודה אומר עוד כי חל שינוי בתפיסה החד-ממדית הרואה במערכת הפוליטית בישראל מקשה אחת ומתעלמת למשל מההבדלים בין יו"ר מרצ, יוסי ביילין לבין יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. "בעולם הערבי מבינים כיום שיש דקויות וזרמים בפוליטיקה הישראלית".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים