מאסר על תנאי וקנס ליאיר פרץ
בית משפט השלום בת"א גזר היום 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 6,000 שקל על ח"כ לשעבר יאיר פרץ (ש"ס), שהורשע בקבלת דבר במרמה במסגרת פרשת התארים הפיקטיביים
השופטת מרים דיסקין אימצה את הסדר הטיעון שנחתם בין פרץ לפרקליטות לגבי העונש. לדבריה, מדובר בהסדר לגיטימי וראוי. "פרץ למד את לקחו, שהוא לקח מר וכואב, והסיכוי שמעשים כאלה יישנו אינו קיים".
השופטת דיסקין אמרה כי היא בטוחה שהמסר הציבורי שבהרשעתו של פרץ מצא את דרכו אל הציבור. היא הוסיפה שהעונש, על שני רכיביו, נותן מענה מבחינת הציפייה לעתיד, ובה בעת מאפשר לספק את האינטרס הציבורי.
בסיום הדיון אמר פרקליטו של פרץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, כי אין בכוונתו לערער על הרשעתו ולא על עונשו של מרשו. עם זאת הוא הוסיף כי בכל זאת יש לו השגות לגבי גזר הדין, שלדבריו חמור למרות ש"לא מדובר בשחיתות, ובטח שלא בשחיתות שלטונית". השופטת הביעה סיפוק מדבריו של ויינשטיין, ואמרה כי מדובר בצעד נדיר בבית המשפט.
פרץ עצמו לא התרעם על העונש. "עשיתי מעשה שטות והורשעתי על פי הודעתי בהעתקת עבודה. בסופו של יום, עם ישראל מוקיר את מעשיי בעבור משפחות שכולות וחיילים. בית המשפט אמר את דברו, אבל אם אבחר לכנסת אהיה ח"כ, ואת זאת יכריע הבוחר מחר".
אתמול, במהלך שלב הטיעונים לעונש, אמר עו"ד ויינשטיין כי התפטרותו של פרץ מהכנסת נכנסה לתוקפה, ועל כן נושא הקלון הופך לבלתי-רלוונטי. התובעת, עו''ד ורד אנוך, כי אכן שאלת הקלון לא תעלה, אך אם הנאשם ייבחר לכנסת הבאה הפרקליטות תבקש לשוב לבית המשפט ולדון בנושא.
באשר לעניין העונש, אמרה עו"ד אנוך כי במסגרת עסקת הטיעון מסכימים הצדדים
סניגורו של פרץ הוסיף כי לצערו הרב מרשו כבר הורשע בעבירה, ועל כן הוא מבקש שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון ולא יסטה ממנו. לאור חשיבות התיק והעניין הרב שבו.
פרשת "התארים הפיקטיביים" החלה בספטמבר 1997. על-פי כתב האישום, פרץ, אז עוזר שר העבודה והרווחה, פנה לאדם בשם יוסי גבאי, על מנת שיארגן לו תואר אקדמי ללא לימודים. גבאי הפנה אותו לאברהם קלינגר, אדם בעל קשרים באגף ההשתלמויות של אוניברסיטת בר-אילן.
מכתב האישום עולה כי השלושה נפגשו במשרד העבודה והרווחה בירושלים, והחליטו שפרץ ייפנה למנכ"ל חברת "מודום", אברהם אבן-חן, שהפעיל את שלוחת אוניברסיטת "ברלינגטון" בישראל. מכתב האישום שהוגש נגד פרץ בחודש מרס 2005, לאחר פגישותיו עם אבן-חן במשרד העבודה בירושלים, נרשם פרץ בפברואר 1998 ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן הוא כבר קיבל את התואר.
בנובמבר 2005 הודה פרץ, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של קבלת דבר במרמה, לאחר שהגיש למכללת "ברלינגטון" עבודה אקדמית שלא היה מעורב בכתיבתה, לצורך קבלת אישור זכאות לתואר. הסדר הטיעון כלל מחיקת חלק מסעיפי האישום, בהם הפרת אמונים וניסיון לקבלת תעודה במרמה מאוניברסיטת בר-אילן. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להרשיע את פרץ ולגזור עליו מאסר על תנאי וקנס כספי. בנוסף ביקשה הפרקליטות לקבוע כי יש קלון בעבירות שביצע פרץ.
במהלך הדיון בשלב הטיעונים לעונש הביע פרץ חרטה על המעשה, ותיאר את הנזק שנגרם לו ולילדיו בתקופת המשפט. פרץ אמר כי בא לבקש רחמים על מעשיו, והדגיש כי אם יורשע ירד לטמיון מפעל חייו. "זה מעשה שלא ייעשה, ומעשה שלא מהווה שום דוגמא אישית", אמר אז פרץ. "אני מדבר מלב שותת דם ומלא בחרטה אמיתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
