בג"ץ "משחרר" את העובדים הזרים
השופטים קיבלו את עתירת ארגוני זכויות האדם וקבעו כי ההסדר הכובל את הזרים למעסיקים ישונה בתוך חצי שנה. עובד זר כבר לא ייאלץ להפקיד את דרכונו בידי המעסיק וכך להיות "שבוי" שלו
הארגונים טענו בעתירה כי ההסדר, לפיו מוחתם בדרכונו של כל עובד שהגיע לישראל שם של מעסיק ספציפי ואשר אצלו הוא מחויב לעבוד, פוגע בזכויות הבסיסיות וגורם לכך שעובד שמפוטר על-ידי מעסיקו או עוזב את המעסיק בשל תנאי שכר או תנאי עבודה מחפירים, הופך לשוהה בלתי חוקי. בכך חשוף העובד הזר שאינו מועסק למעצר ולגירוש.
לטענת העותרים, מדיניות זו של משרד הפנים גרמה לתופעות ניצול העובדים הזרים על-ידי המעסיקים, להלנת שכר ולתשלום שכר הנמוך משכר מינימום.
במאי 2005, בעקבות ביקורת שהשמיעו שופטי בג"ץ, החלה לפעול שיטה חדשה של העסקת עובדים זרים בענף הבניין בלבד, לפיה העובדים יועסקו על-ידי חברות כוח אדם ובאמצעותן יוכלו להחליף מעסיק לאחר שלושה חודשי עבודה. הארגונים טענו כי עדיין מדובר בהסדר כובל משום שהוא נותן לחברות כוח האדם את הכוח לקבוע את גורלם של העובדים.
"ניתן היה לקבוע אמצעים פוגעניים פחות"
השופט אדמונד לוי, שכתב את פסק הדין, ציין כי ההסדר פוגע בזכות האדם לכבוד ובזכות האדם לחירות, ואינו מידתי. לוי מתח ביקורת על המדינה שקבעה את ההסדר, וציין כי המדינה היתה יכולה לקבוע אמצעים פוגעניים פחות כדי לאכוף את האיסור על השהייה שלא כדין בישראל.
"אל לה למצוקתם של עובדים אלו מלהפוך עבורנו קרדום לחפור בו, חלילה לנו מהפיכת עוניים מנוף לפגיעה בלתי מבוקרת ובלתי מידתית בזכויות יסוד'',
ציין השופט. ''אנו, בעיקר אנו, שטעמה המר של גלות אינו זר לנו - הלא ידענו את נפש הגר, שגרים היינו בארץ מצרים".
המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מישאל חשין, הצטרף גם הוא לדבריו של השופט לוי: "מה היה לנו שכך נוהגים אנו בעובדים הזרים באותם בני אנוש המרחיקים מביתם ונפרדים מיקיריהם כדי לחיות את נפשותיהם ואת נפשות משפחותיהם, כלימה תכסה את פנינו בראותינו כל אלו וכיצד נחריש''.