מי רצח את חנית קיקוס?
13 שנה לאחר הרצח שזעזע את המדינה חושף מעריב עוד פרטים על התיק שתפרה המשטרה
מעריב איך באמת תפרה המשטרה תיק לסלימאן לאל-עביד, איך קברו החוקרים ראיות מכריעות שהצביעו על חשודים אחרים ואיך התעלמו בתי המשפט מהמציאות. המסקנה: הרוצח האמיתי מסתובב חופשי ובכלא יושב אדם חף מפשע. התחקיר המלא מתפרסם היום במעריב.
- חנית נפגשה בחשאי עם גבר שכינתה ביומנה X
תחקיר: חנית קיקוס צילום העתק
התובע במשפטו של אל עביד, עו"ד זאב למפ, טען כי עדותו מראה שאל-עביד התנהג באופן חריג בלילה שבו חנית נעלמה. מבחינה משפטית, טענה התביעה כי מדובר בלא פחות מאשר "ראיית סיוע" קריטית.
יום לפני שהיה אמור למסור את עדותו בפני בית המשפט, הוא זומן למשטרה כדי לעבור בדיקת פוליגרף. לדבריו, "התובע הזמין אותי למשרדים של הפרקליטות בבאר שבע ושאל אותי הרבה שאלות. הוא נהיה עצבני והתחיל לצעוק עלי. פתאום הוא אמר לי 'אולי אתה לקחת אותה באוטו שלך? 'לך תעשה פוליגרף'. עד היום אני לא יודע למה הוא שלח אותי לבדיקה. יצאתי דובר אמת. לא לקחתי את הילדה. גם סלימאן לא עשה לה כלום. הוא היה איתי כל הלילה בדודאים, והתנהג רגיל לגמרי".
גם עדותו של דוידי ניסימיאן, מושבניק בן 43 מפעמי-תש"ז שליד אופקים, מעלה סימני שאלה רבים. בשמו של ניסימיאן נתקלנו בפעם הראשונה כאשר סרקנו את ערימת הניירת מחומר החקירה שנמסר לסניגור. ראינו טופס המעיד על כך שנגבתה ממנו עדות יום אחרי שחנית נעלמה.
ניסימיאן התייצב במשטרה וסיפר בעדותו כי לקח את חנית קיקוס טרמפ בשעות הערב של יום חמישי, מתחנת ההסעה ביציאה מאופקים, בדיוק המקום שבו נראתה בפעם האחרונה. בנוסף, סיפר שהוריד אותה בצומת מצדה בכניסה לבאר שבע, מרחק קצר כל כך מהמקום שבו התגלתה גופתה של חנית, שנתיים אחרי שניסימיאן נתן את העדות.
"יא אללה, כבר 12 שנים אני מחכה לטלפון הזה. אני, אני, אני לקחתי את חנית בטנדר שלי מצומת אופקים, ולא הבדואי שהפילו עליו את התיק", אמר מיד כשהתקשרנו אליו.
אפילו התובע חשב כי צריך לשחרר את אל-עביד
לדבריו, "כשהגעתי למשטרת אופקים חשבתי שיעצרו אותי לחקירה כי ממה שהבנתי הייתי האחרון שראה אותה. למרבה ההפתעה שלי, במקום שהקודקודים בתחנת אופקים יעצרו אותי הם צחקו עליי. לא בדקו את העדות שלי ברצינות. נתנו לי בעיטה בטוסיק".
גילוי הגופה של חנית באתר בנייה ליד באר-שבע העמיד באור מגוחך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע להרשיע את אל-עביד במשפט הראשון שנערך לו והסתיים כשנה קודם לכן, וכמובן גם את עבודת המשטרה. באותו משפט נטען על סמך ממצאי החקירה שהגופה הושלכה על ידי אל-עביד לתוך אתר הפסולת דודאים, אך לא נמצאה.
נוכח המבוכה במשטרה הוחלט שם למנות
ועדת בדיקה מיוחדת בראשות קצינים בכירים ביותר מאגף החקירות, ואילו בדיון פנימי שנערך בפרקליטות המדינה סבר אפילו התובע בתיק, עו"ד זאב למפ, כי אין מנוס מלשחרר את אל-עביד בהסכמה.
ואולם, בהצבעה סודית שנערכה הכריעה פרקליטות המדינה באותה תקופה, דורית בייניש, בעד המשך ניהול המשפט וגלגלה את הפדיחה חזרה אל פתחו של בית המשפט.
במשפט השני שנערך לאל –עביד הודו חוקרי המשטרה בפירוש כי הם לא ניסו לבדוק כיווני חיקרה חדשים לנוכח התפנית בפרשה, כפי שהפרקליטות התחייבה. מצד שני, הם נאלצו להודות כי לא מצאו קשר בין מקום מציאת הגופה ובין סלימאן אל-עביד.
נא להמתין לטעינת התגובות
