שרון: מהניצחון הגדול לדמדומים הפוליטיים
שרון ריסק את ברק והוביל את הליכוד מול מצנע לאחד הניצחונות המפוארים בתולדותיו, אבל בחר להמשיך את הקריירה במפלגה שתאפשר מרחב תמרון
בסופו של דבר בחר שרון באופציה ההגיונית יותר מבחינתו – להקים את מפלגתו החדשה, קדימה, ולרוץ עמה לקדנציה האחרונה שלו במשרד ראש הממשלה. בכך גם חרץ את גורלם של רבים ממתנגדיו בסיעת הליכוד, ובראשם בנימין נתניהו, שייאלץ להסתכל על שולחן הממשלה מספסלי האופוזיציה, ועוזי לנדאו, שאפילו לא נכנס לכנסת.
זינוקו הפוליטי המחודש של שרון בתוך הליכוד החל ב-1996, עם מינוי לשר התשתיות הלאומיות. המשרד נתפר במיוחד למידותיו, לאחר שראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, החליט שלא למנותו לתפקיד מפתח אחר. רק לחצים מצידו של השר דוד לוי הביאו את נתניהו למנותו את שרון לשר. שנתיים מאוחר יותר הוא קיבל גם את תיק החוץ ויצא עם ראש הממשלה ל"שיחות וואי" על הסדר הקבע עם הפלשתינים. שוב היה מי שהבין שרק שילובו של שרון בתהליך, יוכל "להכשיר" ציבורית את הוויתורים הישראלים.
במאי 1999, לאחר תבוסתו של נתניהו בבחירות מול אהוד ברק, הפקיד ראש הממשלה המודח את המפלגה בידיו של שרון. אותו פיקדון זמני זכה לאשרור ארבעה חודשים מאוחר יותר, כאשר שרון נבחר לתפקיד יו"ר הליכוד. בפברואר 2001 הביס שרון את ברק ונכנס ללשכת ראש הממשלה.
בראשית 2003, לאחר התפרקות ממשלת האחדות הראשונה שלו, התייצב שרון בראש הליכוד מול העבודה בהנהגת היו"ר הטרי, עמרם מצנע. גם הפעם ניצח שרון את הבחירות בגדול, ומפלגתו זכתה להישג מדהים כאשר הצליחה לזכות ב-40 מנדטים מול 19 ח"כים בלבד של מפלגת העבודה.
במהלך כהונתו השנייה של שרון החל השבר בינו לבין המפלגה שהייתה לו לבית, לאחר שבכנס הרצליה בסוף שנת 2003 הכריז על "תוכנית ההתנתקות", הכוללת את פינוי כל ההתנחלויות ברצועת עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון. למרות שמתפקדי הליכוד דחו את התוכנית ברוב גדול ולמרות התנגדות השרים הבכירים במפלגתו, המשיך שרון בתוכניתו שבוצעה באוגוסט האחרון.
במהלך תקופה זו התנהל מסע של הכפשות על רקע אישי נגד ראש הממשלה, שלווה לעיתים בהסתה ובקריאות לפגיעה פיזית, בניסיון לעצור את יישומה
ימים אחדים לפני תחילת יישום ההתנתקות, במהלך ישיבת הממשלה שדנה בפינוי קבוצת היישובים הראשונה, הודיע בנימין בנימין נתניהו על התפטרותו מתפקידו כשר האוצר ועל כוונתו להתמודד חזיתית מול שרון על הנהגת הליכוד. בעיצומה של הישיבה הגיש נתניהו לראש הממשלה את מכתב ההתפטרות שהוכן מבעוד מועד, ויצא מהחדר מבלי שסיפק לשרים ההמומים הסברים בנוגע למהלך. מאוחר יותר הוביל נתניהו את המהלך להקדמת הבחירות הפנימיות לראשות הליכוד.
אולם, בניגוד לציפיות המוקדמות, ולאחר שהמרכז נפתח בטונים צורמים כאשר ראש הממשלה לא הצליח לנאום מכיוון שהמיקרופון על דוכן הנואמים נותק, הצליח שרון לגבור על יריבו הפוליטי, וברוב של 104 קולות בלבד הבטיח לעצמו שקט תעשייתי זמני. בהחלט זמני.
זמן קצר לאחר נצחונו במרכז, הבהירו מקורביו של שרון כי בכוונתו למנות לתפקיד שרים, שניים ממקורביו שסייעו לו לצלוח את המרכז - חברי הכנסת רוני בר-און וזאב בוים. ב-31 באוקטובר 2005, עם פתיחתו של מושב החורף של הכנסת, היה אמור שרון להביא את מינויים של השניים לאישור המליאה, אך בעקבות הלחץ וההערכות שלא יצליח לגבש רוב לאישור המינויים החדשים, הודיע ראש הממשלה בפתח ישיבת סיעת הליכוד שבכוונתו לדחות את ההצבעה בשבוע.
בפרק הזמן הזה קיווה שרון להתגבר על ההתנגדות מבית, אותה הובילו הח"כים המשתייכים לקבוצת "המורדים", ואף נתן את הסכמתו לגיבוש נוסחת פשרה שתאפשר להתגבר על הקרע במפלגת השלטון. את מאמצי התיווך הובילו יו"ר הקואליציה, גדעון סער, וח"כ מיכאל איתן.
ואולם, לאחר שהשניים ניסחו מסמך הבנות, שזכה לתמיכתם של שני הצדדים, סירבו מתנגדיו של שרון בתוך הליכוד לתמוך במינויים של שני השרים החדשים, למרות שההצבעה על המינויים הובאה במקשה אחת עם מינוי הקבע של שר האוצר, אהוד אולמרט - מינוי שאילולא היה מאושר היתה נשארת מדינת ישראל ללא שר אוצר.
לאחר שעות של דיונים נחל שרון הפסד ידוע מראש, כאשר חברי הכנסת דחו ברוב של 60 מתנגדים את מינויים של חברי הכנסת רוני בר-און וזאב בוים לשרים וכן את מינויו של אולמרט. לאחר ההפסד עלה שרון לדוכן הנואמים ותקף את מתנגדיו מבית. "כולם מבינים מה קרה כאן היום", אמר שרון. "חבל מאוד שהפלגנות ומניעים אישיים הכשילו מינוי של שר במשרה מלאה ושני אנשים ראויים למשרדים שחשוב לאייש אותם. חבל עוד יותר שחברים בסיעת הליכוד, שרוממו את הליכוד ושרוממות ארץ ישראל בגרונם, הכשילו מהלך שנועד לחזק את הליכוד ולתת לו את הייצוג המגיע בממשלה על פי ההסכמים הקואליציוניים".
שרון הוסיף: "אין לי טענות לאופוזיציה. היא ממלאת את תפקידה. לגבי מי שמכונים חברי הקואליציה, למהלך הזה יהיו כמובן השלכות. אדוני היו"ר, הצורך לשמור על יציבות המשק ולנהל את משרדי הממשלה במשרה מלאה מחייב אותי להביא לאישור הכנסת הצעה חדשה". מייד לאחר מכן, ביקש שרון שהות לכנס את השרים להתייעצות, וזמן קצר לאחר מכן הצביעו הח"כים בנפרד על מינויו של אולמרט לשר אוצר קבוע - הצעה שזכתה לאמון הבית, ברוב של 71 תומכים מול 41 מתנגדים.
התבוסה בהצבעה על מינוי השרים וההכרה של שרון כי יאלץ להמשיך לתפקד בסיעה שסועה, שתמרר את חייו ולא תאפשר לו להניע מהלכים מדיניים עתידיים שיהיו כרוכים בפינוי נוסף של שטחי ארץ ישראל, הובילו אותו להכריז: אני עם הליכוד גמרתי.
בהכנת הידיעה השתתף חיים איסרוביץ
נא להמתין לטעינת התגובות
