לא רק פסיכופטים
אנחנו נוטים לחשוב כי התעללות בבעלי חיים נובעת מרשעות וסאדיזם, אולם לפעמים אנו מתעללים בהם מבלי לשים לב, גם מתוך כוונה טובה. דר' צחי נבו מסביר על תולדות ההתעללות והפנים השונות שלה כיום
בהרצאה בנושא, שיעביר מנהל צער בעלי חיים ישראל-תל אביב, דר' צחי נבו, בכנס "רשע ורוע: מיתוס ומציאות", בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל בראשל"צ (ביום ה' 27.4), הוא יסקור את תולדות ההתעללות בבעלי חיים בתרבויות השונות ואת הפנים שהיא לובשת היום.
"התעללות והרג לשמו של בעלי חיים, נחשבו לאורך ההיסטוריה כדרך להפגין עליונות על עולם החי. למעשה ניתן לראות אותם גם בין בעלי החיים עצמם. הזואולוג קונרד לורנץ מסביר התנהגויות כאלה בספרו 'הרע לכאורה', כגורם שמסייע לבעלי החיים להתקיים ולהתרבות. פרה שרואה ציפור שנרטבה ולא יכולה לעוף ודורכת עליה, קונה לה מעמד של חזקה ושליטה. נמרה שמביאה עופר לצאצאיה ומעודדת אותם לשחק איתו לפני הריגתו, עושה את זה כדי ללמד אותם לצוד.
"גם בחברות פרימיטיביות רואים דברים דומים. אצל אינדיאנים באמריקה היה נהוג לגדל דב מגיל צעיר, כשנשות השבט מניקות אותו, וכשהוא מתבגר להרוג אותו בייסורים במהלך טקס שמטרתו להדגים את עליונות האדם על החיה.
"טקס אכזרי שמתקיים עד היום, הוא מלחמות השוורים. הספרדים יגידו לך שהם אוהבים את השור ושהמלחמה בו היא מעשה אהבים, אבל גם כאן יש מימד של התגברות על הפחד מהטבע, על חשבון סבלו של בעל החיים. מדובר בהתעללות שמשרתת יצר טבעי, שרובנו סולדים ממנה, אבל תרבות מסוימת, במקרה זה התרבות הספרדית, נותנת לה הכשר. כך גם לגבי מנהגים דתיים כמו הכפרות ביום כיפור, שכיום לשמחתנו יותר ויותר אנשים מחליפים אותה במתן צדקה וגם לגבי השחיטה הכשרה, שנעשית כידוע ללא הימום של בעל החיים, כפי שנעשה במדינות רבות בחו"ל".
מה לגבי ההתעללות הממוסדת בבהמות ועופות במשקים המתועשים?
"אני לא אוהב את התעשייה הזאת, אבל רואה בה רע קיים ולצערנו הכרחי. אני תומך בחקיקה שתגביל את סבל בעלי החיים במהלך הגידול וההמתה. תקנות כמו תקנות הובלת בעלי החיים החדשות שנידונו לא מזמן בכנסת, הן מוצדקות וחיוניות, הגבלות על הצפיפות, על אחוזי המזהמים, תאורה מיטבית, הכשרה נאותה לעובדים".
נבו מעדיף לעסוק בהרצאתו במקרי התעללות ששותף להם הציבור הרחב. "קיימת הזנחה פושעת של סוסים וחמורים, למשל, אם בגלל חוסר ידע לגבי הטיפול, או בגלל רשלנות ולפעמים זה יותר גרוע מהתעללות מכוונת. סוסים וחמורים מגיעים אלינו לאגודה במצב נורא. גם כלבים שקשורים במשך 24 שעות ביממה, לא זוכים להתייחסות, אהבה או חופשה מהשרשרת, סובלים למעשה מהתעללות. כלבים כאלה חולים הרבה פעמים בדלקות אוזניים כרוניות שלא מטופלות וגורמות לנפיחות וזיהום, פצעים בזנב, קדחת קרצית, שלשולים. כלבים הם חיות חברתיות והבידוד גורם להם לדיכאון, תוקפנות ופחד. מדובר ללא ספק בהזנחה פושעת.
"גם מפעלי הגורים, שבהם מרביעים כלבים בשיטת הסרט הנע, הם מקור להתעללות. אנשים מחזיקים, ברוב המקרים בתנאים לא תנאים, נקבות מגזע מבוקש וכמה זכרים ומרביעים אותם. כל נקבה ממליטה כל כמה חודשים, בלי מנוחה, משיקולים ציניים של רווח. נקבה שממליטה כל הזמן, מקורות האנרגיה שלה מידלדלים, המערכת החיסונית שלה נפגעת, היא מפתחת מחלות בדרכי השתן והמין ובשלב מסוים גם מחלה בשם 'קדחת החלב', תופעה של חוסר סידן שעלולה להביא גם למוות".
אבל צורת
התופעות הללו ורבות אחרות, נובעות לדברי נבו פעמים רבות מחוסר ידע, מחסרון כיס, מאובססיה הגובלת בחוסר שפיות ולעתים מאכזריות מכוונת. "הרבה פעמים מעשי ההתעללות נעשים על רקע תרבותי שמקבל אותם".
הדרך לעצור את ההתעללות היא, לדבריו, חינוך ואכיפה. "במקומות שיש חורים בחוק, יש צורך בחקיקה מתאימה, אין קיצורי דרך או פתרונות קסם. גידול של בעלי חיים צריך להיות מבוסס על הרבה ידע ובדיקה עצמית מחודשת, וכמובן הרבה כוונות טובות".
נא להמתין לטעינת התגובות
