דליה איציק עושה היסטוריה
לראשונה בתולדות המדינה תמנה הכנסת אישה לתפקיד יושב ראש הכנסת. ח"כ איציק תופרת חליפה
אולמרט יביא את מינויה של איציק לאישור הכנסת, כחלק מחבילת ההסכמים קואליציוניים.לא צפוי כי מישהו מהסיעות האחרות יציב מולה מועמד נגדי.
דליה איציק, בת 53, נשואה ואם לשלושה ילדים, נולדה וגדלה בירושלים. הוריה, מרסל וגרשון בלאס, עולים מעיראק, גידלו שמונה ילדים בתנאים של מצוקה כלכלית. דליה למדה בתיכון הדתי "אוולינה דה רוטשילד" בירושלים ובהגיע מועד גיוסה לצה"ל, קיבלה פטור משירות צבאי מסיבות דתיות, שעל קבלתו הביעה בעבר חרטה. איציק אף התבטאה בעבר כי לו היתה מתגייסת לצה"ל, היתה מבקשת להתקבל לקורס טיס.
בסופו של דבר, הלכה איציק ללמוד בסמינר למורות, שם כתבו בתיקה האישי כי יש לה "נטייה לחילוניות". בשנות השבעים למדה באוניברסיטה העברית בירושלים והיא בעלת תואר ראשון בספרות, בהיסטוריה ובמשפטים. באוניברסיטה פגשה דליה את בעלה לעתיד, דני איציק, אותו הגדירה פעם כ"אנטיתזה לכל מה שלימדו אותי: חילוני, אשכנזי, שמאלני ואתאיסט גמור".
איציק עסקה בהוראה והיתה יושבת ראש הסתדרות המורים בירושלים. בעבר כיהנה כסגנית ראש עיריית ירושלים, בתקופת כהונתו של טדי קולק, והחזיקה בתיק החינוך.
איציק עברה בחייה טראומה לאחר שהיתה מעורבת בתאונת דרכים קשה. בשנת 1988, בהיותה יו"ר הסתדרות המורים, התנגש ברכב שבו נסעה ח"כ מיכאל רייסר ז"ל (ליכוד). הוא נפצע קשה ונפטר לאחר מספר ימים. איציק נפצעה בתאונה באורח בינוני. היא סבלה משברים בעצם בית החזה, בצלעות, בשיניים וברגליים. מאז היא מסרבת לנהוג בעצמה או אפילו לשבת ליד הנהג.
לכנסת התמודדה איציק לראשונה בשנת 1992. היא הצטרפה למפלגת העבודה ונבחרה למקום ה-25 המכובד, ומאז היא מכהנת בה ברציפות. במהלך כהונתה שימשה כיו"ר ועדת החינוך
בשנת 2002 ביקש שמעון פרס למנותה כמינוי אישי לשגרירה בלונדון. איציק ויתרה לבסוף על התפקיד והתמודדה בפריימריז של העבודה על מקום בכנסת ה-16.
בשנת 2003, בתקופת ממשלת שרון השנייה, נבחרה איציק ליו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת. בשנת 2005 כיהנה בתפקיד שרת התקשורת, עד פרישת מפלגת העבודה מן הממשלה.
ב-28 בנובמבר 2005 עשתה איציק הימור פוליטי, שמוכיח את עצמו היום: היא הכריזה על פרישה ממפלגת העבודה ועל מעברה למפלגת קדימה יחד עם שמעון פרס וחיים רמון.
בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי לא תוכל להתמנות לשרה בממשלת המעבר, הודיעה על התפטרותה מן הכנסת והחזרת המנדט שלה למפלגת העבודה. לא עבר זמן רב ואיציק שבה לכהן כחברת כנסת, הפעם במסגרת סיעת קדימה, שם שובצה במקום ה-14.
לאיציק ממתינה משימה קשה ביותר: שיקום תדמיתה של הכנסת, הנמצאת כיום בשפל המדרגה בעקבות פרשיות השחיתות הרבות שהטילו צל כבד על הכנסת היוצאת.
בנוסף, תצטרך איציק לנווט את הכנסת בתקופה הצפויה להיות סוערת, על רקע כוונת ראש הממשלה להוציא לפועל במהלך הקדנציה הקרובה את תוכנית ההתכנסות, ולסייע לאולמרט לעבור את המשוכה הפרלמנטרית של אישור התוכנית בשלום.