לתפארת מדינת ישראל
14 הישראלים שהדליקו אמש את המשואות תרמו בדרכם לפיתוחו של הנגב והגליל. אלה סיפוריהם
סטף ורטהיימר נולד ב-1926 ועלה לארץ ב-1937. ב-1952 הקים בנהריה את חברת "ישקר" לייצור כלי חיתוך ממתכות קשות, חברה שהפכה עם הזמן לאחת משתי היצרניות המובילות בעולם בתחום זה. ב-1967, בעקבות האמברגו הצרפתי על ייצוא נשק לישראל, החל לייצר להבים למנועי סילון.
מאז 1982 הקים ארבעה פארקים תעשייתיים בתפן, בתל-חי,
יהודה דקל נולד בל"ג בעומר 1929. הוא בוגר בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ומוסמך לחקלאות מטעם האוניברסיטה העברית. דקל שירת בפלמ"ח בחטיבת יפתח ולחם במלחמת העצמאות. הוא נמנה עם מייסדי קיבוץ יראון בגליל.
בשנים 1965-1957 כיהן כחבר בצוות המתכנן והבונה של חבל לכיש וחבל הנגב. הוא הוביל את תכנון השקיית הנגב הצפוני וקידם את העברת המים לאזור באמצעות המוביל הארצי. בשנות עבודתו במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית פעל לקידום הפיתוח החקלאי וההתיישבותי של יישובי הנגב והגליל. משנת 1994 מכהן דקל כיו"ר הוועד המנהל של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
שמואל פרידמן בן-שלום נולד באפריל 1956 בקיבוץ רשפים. ב-1978 היה ממקימי קיבוץ "בראשית", הקיבוץ העירוני הראשון בארץ. ב-1979 היה שותף להקמת "חברת נוער" בקיבוץ סעד, חברה של נערים מטעם עליית הנוער שבאה להתחנך בקיבוץ.
ב-1982 הקים את הגרעינים המשימתיים של "בני עקיבא" לעיירות הפיתוח, ועבר לגור עם משפחתו בירוחם. הוא הקים בעיר את "מדרשת ביחד", את הגרעינים המשימתיים התורניים של בנות השירות הלאומי ואת ישיבת ההסדר. הוא נשוי ואב לתשעה ילדים.
דורית אלמליח נולדה בנובמבר 1954 בחיפה. חברת קיבוץ שניר וממייסדות האירוח הכפרי בגליל. בין היתר יזמה ועודדה תיירות חקלאית כמו הקמת יקבי בוטיק, קטיף פירות בצורה חווייתית-תיירותית, הכנסת בסיס למתחמים תיירותיים מסחריים ביישובים הכפריים ועוד.
במשך 10 שנים ניהלה דורית את מט"י (מרכז טיפוח יזמות וקידום עסקים קטנים) בקריית-שמונה, ובמסגרת זו קידמה את מערך העסקים הקטנים בגליל וסייעה ביצירת מאות מקומות עבודה חדשים, בהקמת עשרות עסקים חדשים באזור וצמצום האבטלה בגליל.
רותי קפלן נולדה בארה"ב ב-1946. היא עלתה לארץ ב-1950 וגרה בקיבוץ כפר גלעדי. בגיל 16 עברה לעין-יהב שבערבה מתוך תחושה של הגשמה וחלוציות. ב-1963 עברה לגור בחצבה יחד עם בן זוגה ושני אנשים נוספים. הם חיו ללא חשמל, ללא טלפון וללא קשר עם הסביבה.
המוסדות המיישבים ניסו לפנותם, בטענה שאין מקום לחקלאות פרטית בערבה. המאבק נמשך למעלה מעשור, עד שבשנת 1979 קבע שר החקלאות דאז, אריאל שרון, את מסגרת הקבע של היישוב, שהפך לאגודה חקלאית שיתופית. כיום עין-חצבה הוא יישוב משגשג המגדל ירקות, פירות, תמרים, דגי נוי וכבשים.
שרה חתן נולדה בשנת 1932 בכורדיסטן ועלתה לארץ ב-1951. היא התגוררה במושב אלקו, שם גידלה טבק, ומכרה ירקות לשכנים. ב-1969 הוקמו על גבול הצפון חמישה יישובים: שתולה, זרעית, נטועה, דובב ואביבים. שרה חתן ובני משפחתה הסכימו ללא היסוס לעבור ליישוב חדש, בו עיבדו מטעי אפרסקים ותפוחים, וגידלו תרנגולות וכבשים.
מהצמר של הכבשים הכינה גרביים וליפות רחצה, ומהחלב גבינות ולבנה. ב-1995 הקימה שרה יחד עם בתה, אורה, מסעדה כורדית אותנטית ומספר חדרי אירוח, וכך הפכו השתיים לחלוצות בתחום התיירות בגליל המערבי ואף זכו בפרס ראש הממשלה ליזמות. כיום, בגיל 74, שרה עדיין רועה צאן, מבשלת אוכל כורדי במסעדה. היא אם ל-14 ילדים ומגדלת כ-50 נינים ונכדים.
אלי אלאלוף נולד ב-1945 בעיר פס במרוקו ועלה לארץ ב-1967. בשנים 1981-1978 היה עוזרו של סגן ראש הממשלה, פרופ' יגאל ידין, בפרויקט שיקום שכונות. במשך 25 שנות עבודתו בסוכנות היהודית הרבה לשלב בפעילותו את נושאי החינוך והרווחה. כיום הוא משמש כמנכ"ל קרן "סאקט"א-רש"י", ששמה דגש על חינוך ילדים ונוער בפריפריה.
פרופ' שאול שאשא נולד בעיראק ב-1939 ועלה לארץ ב-1951. הוא עבר להתגורר בנהריה ב-1969, ומאז 1987 הוא מנהל את המרכז הרפואי לגליל המערבי בנהריה. במסגרת עבודתו בנה ופיתח את המחלקה לנפרולוגיה (מחלות הכליה) בבית החולים. בית החולים בראשותו זכה בפרס הלאומי לאיכות במגזר הציבורי. פרופ' שאשא הוא מראשי העוסקים בפיתוח הגליל בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה.
ג'מילה ח'יר (סבתא ג'מילה) נולדה ב-1940 בפקיעין. בילדותה עבדה בחקלאות באדמות הכפר, שם התוודעה לסגולות המרפא של צמחי בר. במהלך השנים היתה פעילה בנושאים חברתיים בכפר, מעזרה לקשישים ויתומים דרך ארגון סדנאות לנשים בנושאי השכלה כללית, מניעת מחלות ועוד. במקביל היא פיתחה נוסחה של סבון מרפא מצמחים שונים והקימה מפעל לייצור סבונים טבעיים משמנים אתריים בגוש תפן, שבו מועסקים 25 עובדים – יהודים, נוצרים, דרוזים ואחרים.
ד"ר אסתר לוצאטו נולדה בבאר-שבע ב-1958. בת למשפחה ברוכת ילדים, גדלה והתחנכה בשכונה ד' בעיר. היא בעלת תואר ד"ר לפילוסופיה במדעי הכימיה ומשמשת כסגנית יו"ר ארגון בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חברה במועצת עומר וממקימי העמותה לקידום ההיי-טק בנגב. ב-2004 זכתה בפרס באר-שבע למצוינות בקניין רוחני ותעשייתי.
זכריה לירז-פלדמן נולד ב-1935. הוא ניצול שואה, שבין השנים 1944-1940 נשלח עם משפחתו למחנות ריכוז באוקראינה. זכריה עלה ארצה ב-1948 ושירת כחייל קרבי בגבעתי. בשנים 1963-1958 ייסד את המחלקה לחינוך ולתרבות באופקים. ב-1963 עבר לבאר-שבע והקים את אגודת אמני הנגב, את גלריית האומנות "הצריף", את קריית האמנות בעיר ויזם את הקמת תיאטרון באר-שבע ואת האוניברסיטה העממית. בגליל הוא ייסד וניהל את חג הכליזמרים בצפת, ניהל את פסטיבל טבריה וייסד פסטיבלים נוספים.
אלוף (במיל.) דורון אלמוג נולד ב-1951. הוא התגייס לצנחנים ב-1969 ובמסגרת שירותו השתתף במבצעים רבים, בהם מבצע יונתן באנטבה, בו היה מפקד סיירת צנחנים. בשנת 2000 מונה לתפקיד אלוף פיקוד דרום. בשנים האחרונות עמד אלמוג בראש עמותת "עלי נגב", פרויקט לאומי להקמת כפר שיקומי לאוכלוסיית מוגבלים ופגועי מוחין ליד אופקים, שייתן מענה לכ-200 מתבגרים פגועי מוחין. האלוף אלמוג הוא אב לנער פגוע מוחין.
נטשה לייאמץ, בת 17, היא תושבת נצרת-עלית. עלתה עם משפחתה בגיל שנתיים מחבר העמים. בשלוש השנים האחרונות משתתפת בפרויקט "חוצה גליל" של החברה למתנ"סים, שמטרתו להפגיש ולקרב בני נוער ערבים ויהודים תושבי הגליל. כמו כן, נטשה פעילה בתיאטרון קהילתי משותף ליהודים ולערבים במתנ"ס נצרת-עלית, העוסק גם הוא בדו-קיום בין יהודים וערבים.
רב סרן יהודה כהן, בן 31, הוא סגן מפקד גדוד הסיור של חטיבת גבעתי. במהלך שירותו בחטיבה ביצע מספר תפקידים: מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית, מפקד פלוגת הכשרות ומסלול בבסיס האימונים החטיבתי, מפקד פלוגת חוד ומפקד פלוגה בבית הספר לקצינים. במהלך תפקידיו הוכיח נחישות ואומץ לב בקרבות ובמבצעים ברצועת עזה. הוא מיועד לתפקיד מפקד גדוד בחטיבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
