מלחמת אחים
שלמה (גולי הדייג) גולדנברג, שאיבד את בנו אלון בפיגוע, זועם על ההפרדה בין העצרת לקורבנות הטרור ובין העצרת לחללי צה"ל. לאחר שתקראו את מכתבו הכואב והמצמרר תבינו למה צריך להפסיק מיד את הוויכוח בין המשפחות השכולות של חללי צה"ל ובין משפחות נפגעי הטרור
מקצת הטענות נשמעו בסגנון כה ירוד שלא אצטט אותן ואת אומריהן כדי לא לפרסם פעם נוספת את השטות ואת חוסר הרצינות שבדברים.
אבל את רוח הדברים של מקצת הדוברים אני חייב לצטט. הם אמרו משהו כמו "איך אפשר להשוות בין חייל צה"ל שנהרג למען המדינה או שנשלח מטעם המדינה ובין אזרח שהלך לאכול שווארמה או יצא לבלות בדיסקוטק".
הדברים הכאיבו להורים שכולים רבים שבני משפחותיהם נרצחו בפיגוע טרור והכעיסו אותם. הם פנו אליי לתוכנית הרדיו וביקשו להגיב. אחד מהם, שאיבד שלושה מבני משפחתו בפיגוע, אמר בקול רועד:
"האם חייל בחופשה שהלך לאכול בעת חופשתו והתפוצץ בפיגוע יש לו יותר זכויות מאזרח שהתפוצץ לצדו וסיים את שירותו הצבאי שבועיים קודם לכן? האם חייל שהתהפך עם רכב צבאי כתוצאה מנהיגה רשלנית והופך להיות חלל צה"ל הוא יותר בעל ערך מנערה שמחבל רצח בדרכה לבית הספר?". ישנן עוד הרבה שאלות קשות שמכניסות את המשפחות השכולות למן עימות מיותר ומכאיב, שמוסיף עוד מתח וכאב לאנשים אשר הכאב הוא לחם חוקם יום-יום, שעה-שעה מרגע שאיבדו את יקירם.
חברי הטוב שלמה (גולי הדייג) גולדנברג, אב שכול שאיבד את בנו בפיגוע טרור, היה בספינת הדיג בעת שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה ובה ויכוח נוקב על "ערכם, כבודם ושוויים" של החללים האלו והחללים האלו. בתיה אשתו שמרה את הכתבה. כשחזר מהים וקרא אותה גולי, הוא התפוצץ מזעם.
הוא כתב תגובה כואבת, חדה כתער, לאלו שאינם רוצים שיהיה נוכח בחברתם בטקס יום הזיכרון בירושלים.
חשבתי שהתגובה הזו של גולי צריכה להתפרסם בכל אמצעי התקשורת כדי לשים קץ לוויכוח הכואב והבלתי רצוי הזה. איני יודע אם עד פרסום המדור בסוף השבוע יהיה למישהו בתקשורת הכתובה האומץ לפרסם את דבריו של גולי הדייג. אצלי במדור הם חייבם להתפרסם כי אני חותם על כל מילה שלו וכאבו כאבי, כאב שהחל ברגע שזיהינו את גופתו המפוחמת של אלון במכון לרפואה משפטית באבו כביר.
"בהמשך לוויכוח בין הורי חיילים שכולים להורים שכולים לנפגעי טרור, כפי שזה בא לידי ביטוי בתקשורת בימים האחרונים.
"כאב שכלתי את בני אלון בפיגוע באוטובוס של אגד בוואדי ערה ב-20 במרס 2002. באופן אינסטינקטיבי מי שלא רוצה אותי אני לא רוצה אותו. אבל באוטובוס שהמחבל התפוצץ בו, בצומת מוסמוס, נהרגו שבעה: ארבעה חיילים, בני אלון ועוד שני אזרחים. זה שארבעת החיילים הם 'גיבורים' והם בטקס המרכזי לא מפריע לי. אני לא רוצה להתערבב עם מי שלא רוצה אותי. אבל בפיצוץ הגדול שהתרחש באוטובוס הארור, דמו של בני האזרח ודמם של שני האזרחים האחרים התערבב על רצפת האוטובוס בדמם של ארבעת החיילים 'הגיבורים'. חלקי גופותיהם התפזרו לכל עבר. אנשי זק"א אספו את החלקים והחלקיקים, הם גירדו בשפכטל את הדם לשקיות ניילון משותפות. אני רוצה את דם בני לחוד, לא מעורבב בדם של אחרים, גיבורים ככל שיהיו.
"'אי-אפשר', אמרו לי, 'הדם ניגר,
"'לפחות תנו לי את חלקי הבשר', ביקשתי, 'הוא היה בהיר וקצת אדמוני. מה הבעיה?'.
"'יש בעיה', אמרו לי, 'הכול שרוף ומפוחם. אי-אפשר להבדיל בין בשר הגיבורים לבין בשרם החרוך של האזרחים הפשוטים.
"אז באמת לא נורא. אני אהיה בטקס בהר הרצל בשעה 13:00, הטקס המיועד לנפגעי הטרור.
"לא אהיה בטקס בשעה 11:00 המיועד לנפגעי מערכות ישראל הגיבורים.
"או שאולי בעצם אני צריך להיות בשני הטקסים, שהרי לא הצליחו להפריד את דם האזרחים והחיילים, וחלקי הבשר המפוחם של החיילים והאזרחים וחלקים מגופת בני קבורים בחלקה הצבאית, שבה יהיה הטקס ב-11:00".
עד כאן המכתב.
"שלא תהיה אי-הבנה", אומר גולי, "המילה "גיבורים" היא ציטוט של אחד האבות, שבעבורו בנו גיבור ובני אזרח פשוט".
המדור מציע במלוא הצניעות לכל מי שפתח בוויכוח: תצאו מזה ומהר. רק זה חסר למדינה הכואבת הזו, מלחמות של הורים שכולים.
לנגד עיניי מונחת כותרת מהעיתון של יום ראשון, יומיים לפני יום העצמאות: "החשד: לוחמי שייטת מכרו נשק לעבריינים. גורם במשטרה הצבאית: יש גם חשד שהם מעורבים בסחר סמים".
אני מקווה שהידיעה שגויה, שהמקור לא אמין, שהדיווח לא מדויק, שהלוחמים שנעצרו ייתנו הסבר שיסתור את החשדות נגדם, ושהם ייצאו מהפרשה זכים כשלג.
כמה מחבריי הטובים בעשרות השנים האחרונות היו בשייטת, אנשים שנבחרו בקפידה ליחידה המובחרת. הם הגיעו מקיבוצי הצפון, מערי המרכז וממושבי הדרום. אחד-אחד נבחרו בקפידה, עברו מסלולים קשים כקריעת ים סוף, סיכנו את חייהם בים וביבשה. רבים וטובים מהם נפלו במלחמות ישראל.
אם אכן יתברר שהידיעה נכונה, חס וחלילה, זו רעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר. ברדיו מודיעים שבבסיס חיל האוויר בדרום נעצרו עשרות חיילים ששכבו עם קטינה, בתו של נגד בכיר בבסיס, או אנסו אותה. צרפו את זה לכמות המסטולים לובשי המדים, לבנק הפרטי שפעל ביחידת מודיעין סודית, צרפו לזה את קצין המודיעין בדרגת סגן אלוף שהורשע בענייני מידע תמורת סמים עם חזבאללה, ערבבו את זה עם חיילים שסוגרים חשבון בנשק צה"לי, תבלו את זה בקצינים בכירים שניצלו את תפקידם לקיום יחסי מין עם חיילות ששירתו בפיקודם, ולקציני חיל אוויר שהתהוללו עם מקומיות בעת ביקור בפולין. קחו עוד כמה פרשיות מהעבר הקרוב והרחוק שבהן יצא לא מעט סירחון במערכת הצה"לית, והנה עוד פרה קדושה נשחטת. העדר הולך ומידלדל.
אותו שוטר שחטף את הבקבוק עם המוצץ מהפעוט במשחק של קבוצת הפועל ת"א ראוי לצל"ש על שפקח את עינינו עד כמה שוטר במשטרת ישראל יכול להיות מטומטם. השוטר פעל בתוקף החוק האוסר הכנסת נפצים, סכינים, בקבוקים ואבנים למגרש כדורגל. המעשה של השוטר שגילה קור רוח ואומץ לב נדירים ראויים לשבח גרם לשוטרים רבים באותו יום להסמיק מבושה על שאהבל כזה נמצא אתם באותו גוף. האזרח יגאל גליק מעכו שלח לי פקס בעניין:
"בעקבות הכתבה על אותה פעילות נחושה של השוטרים שלקחו את בקבוק השתייה של התינוק במגרש כדורגל כי אסור להכניס אבנים ובקבוקים למגרש כדורגל, החלטתי מתוך פחד להימנע מללכת למשחק כי אני פוחד שאיזה שוטר יגלה שיש לי אבנים בכליות וירצה לשלוף אותן בנחישות".
אחת הסיבות למבצע הגירוש האכזרי המתמשך של העובדים הזרים היא שהם תופסים מקומות עבודה של ישראלים.
במדינת ישראל יש המון עובדים זרים בתחום הספורט שתופסים את מקומות העבודה של הספורטאים הישראלים. איש לא מגרש אותם או את נשותיהם. נהפוך הוא, מפני שהם נעשים מהר מאוד סלבריטאים מתוקשרים, גדולי האומה נשפכים לרגליהם, שוטרים מלקקים להם, נערים מבקשים מהם חתימות, ישיבת הממשלה שנפתחה ביום ראשון נפתחה באיחולים של ראש הממשלה להצלחתם.
העובדים הזרים של מכבי ת"א הם קלף מנצח. הם הזרים עם השכר הכי גבוה בארץ. זה שעל הפרקט לא רואים כמעט שחקנים ישראלים זה לא משנה כי הכדורסל הישראלי מפגר, ולכן הביאו זרים. גם בכדורגל התמונה דומה, אלא שרוב הכדורגלנים הזרים המיובאים לישראל מחורבנים יותר מהכדורגלנים הישראלים, אבל זו אופנה להביא ספורטאים זרים. לקקני התקשורת עושים להם כאלו יחסי ציבור שכולם רוצים את קרבתם. ההצלחה של מכבי ת"א בניצוחו של המאמן הישראלי הגדול פיני גרשון, נעשתה היסטריה לאומית. בעזרת השם, בעזרת הכותל, בעזרת הקמעות ובעזרת הידע המקצועי הבלתי מוטל בספק של גרשון, להקת הגויים של פיני היא אור לגויים של אירופה.
וכאן הזמן לשקול בכובד ראש לחקות את ההצלחה של מכבי ת"א בייבוא מקצוענים זרים, ולהביא עשרה פוליטיקאים מקצוענים עם הוכחות שיחליפו את ה-28 המועמדים לכהן בממשלת ישראל, להביא להם מאמן לתפקיד ראש הממשלה ברמה של ביל קלינטון, להביא את מדונה שתייצג אותנו באירוויזיון, ואם יישאר קצת כסף להביא לכמה שנים את האפיפיור שיהיה רב ראשי כי בזמן האחרון הרבנים הראשיים לא מי יודע מה.
נ"ב, בשל התוצאה המאכזבת של המשחק אני מבקש ממשרד הפנים לגרש את כל העובדים הזרים של מכבי. ומיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
