NRG מציג: תקציר הליקויים
דוח המבקר חשף מינויים פסולים, נהלים לא תקניים, בזבוזי כספים ואי סדרים במשרדי הממשלה
- לקריאת תקציר דוח המבקר - לחצו כאן
המבקר מתייחס בהרחבה בדוח השנתי שלו למימון טיסתם של חברי הכנסת רוחמה אברהם ואלי אפללו (קדימה) לבלגיה ולארה"ב על חשבון חברת "אגרסקו", חברה לייצוא חקלאי שהיא ממשלתית באופן חלקי. לינדנשטראוס ממליץ לדירקטוריון החברה "להסיק מסקנות אישיות" נגד המנכ"ל שלמה תירוש.
תירוש הסביר למבקר שמטרות הנסיעה היו העסקת עובדים זרים בענף החקלאות ו"לחשוף בפני חברי הכנסת את השווקים החקלאים של ישראל בחו"ל". אולם, המבקר קבע ש"לא ניתן הסבר מניח את הדעת".
כמו כן, לינדנשטראוס הביע תמיהה על כך ששנה קודם לכן נשלחו אותם שני חברי כנסת לחו"ל מטעם החברה, אבל בשנה זו התעקשה הכנסת להיות זו שמממנת את הנסיעה. "במימון נסיעתם לחו"ל של שני חברי הכנסת כשל המנכ"ל והכשיל אישי ציבור".
גיל חורב
בפרק שמתייחס למשטרה קבע המבקר כי "על המשטרה לבחון מחדש את נוהל 'התעדוף'. אי ישומו כהלכה פוגע באיכות החיים של הציבור, בכוח ההרתעה של המשטרה ובשלטון החוק".
מדיניות התעדוף גובשה על ידי המשטרה בסוף שנות ה-90 בשל העומס הרבה שהוטל על המשטרה. מטרתה העיקרית של המדיניות היתה לייעל ולשפר את עבודת המשטרה על ידי קביעת קריטריונים לטיפול
המבקר לינדנשטרואס קבע בדוח כי המחדלים ביישום מודל התעדוף ואי פיתוח מנגנונים חלופיים פוגעים באיכות החיים של התושבים, בכוח ההרתעה של המשטרה ובשלטון החוק.
טל ימין-וולבוביץ
הדוח גם מצא שההתנהלות הלקויה של המוסד לביטוח לאומימביאה לבזבוז כספי ציבור ולפגיעה בזכויות ובכספים שמגיעים לבעלי נכויות. על פי הדוח, ב-24% מהחלטות הוועדות הרפואיות נמצא שתובעים קיבלו אחוזי נכות קטנים מהשיעור שנקוב בהסכם הניידות בעבור סעיפים אלו. בנוסף, המבקר מצא שהוועדות הרחיבו את מדרג הלקויות, ולכן רשימת סעיפי הליקוי החלקיים אינה מוכרת לציבור.
"המוגבלים בניידות יתקשו לדעת מהן ההטבות שהם זכאים להן מכוח הסכם הניידות, ואם שיעור המוגבלות שנקבע להם הוא השיעור הנכון", קבע המבקר. "גם הוועדות הרפואיות יתקשו לקבל החלטות אחידות במקרים זהים, ולקיים בהם בקרת תקינות".
גיל חורב
המבקר בחן גם את הפרטת אל-על, וגילה שבתהליך ההפרטה איבדה המדינה, במידה רבה, את האפשרות להפעיל את החברה למטרותיה החיוניות כמו הפעלתה בשעות חירום.
כך למשל, רשות החברות ומשרד התחבורה לא עמדו על כך שברישיון ההפעלה המבצעי של אל-על תיכלל הדרישה להעסיק צוותי אוויר ישראליים, שרק אותם ניתן לגייס בזמן חירום, כפי שהיה בתוקף עד 2002.
המבקר מצא כי רשות החברות הממשלתיות ומשרד התחבורה לא שיתפו את מינהל התעופה האזרחית בתהליך קבלת ההחלטות על הפרטת אל-על, אף על פי שהמינהל משמש גורם פיקוח בתחומים שונים, ובהם הענקת רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית.
עמי אטינגר
לינדנשטראוס מותח ביקורת קשה על היערכות הממשלה להקמת פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב ובגוש דן. הדוח קובע כי המדינה לא עשתה מספיק כדי לקדם את הפרויקט, שחשיבותו הכלכלית והתחבורתית למשק עצומה.
המבקר מציין כי ההפסד למשק כתוצאה מדחיית הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה מסתכם בכמה מאות מיליוני שקלים בשנה. הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה לא צפויה לפני שנת 2012 לכל המוקדם.
אבנר ארד
נושא נוסף שעלה בדוח הוא הטיפול הלקוי במציאת פתרון לסכנה הצפת בתי המלון בים המלח, טיפול אותו הגדיר לינדנשטראוס "מחדל מתמשך שהגיע העת לשים לו קץ".
מדוח מבקר המדינה עולה שהבעיה רק הולכת ומתגברת, והממשלה נאלצה להשקיע עד כה 160 מיליון שקל במציאת פתרונות זמניים, אשר ניתן היה להימנע מחלק מהם על ידי השקעת הכספים בפתרון קבע.
לפי הדוח, משרד התיירות, החברה לפיתוח חוף ים המלח, חבל סדום וערד, מינהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית תמר, הקשורים לפיתוח אזורי התיירות בעין בוקק וחמי זוהר, ידעו כבר בשנת 1971 שעליית מפלס הבריכה עלולה לגרום בעתיד להצפת החוף, למרות זאת הם עודדו את פיתוח האזורים האלה בלי לתת פתרון של קבע לבעיה, ועקב כך נדרש כיום להשקיע בכך עשרות רבות של מיליוני דולרים.
עמי אטינגר ויוליה פריליק
המבקר גם העלה אי סדרים רבים, התנהלות בלתי תקינה ומינויים בלתי מקצועיים במינהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט ובאיגוד הכדורסל.
על מינהל הספורט כותב המבקר כי "פעל בעצלתיים בתחומים שאינם קשורים ישירות לפעילותו השוטפת, אלא לפעולות שנועדו לעצב את הספורט בישראל בשנים הבאות. המשרד עדיין לא מנע חשש לניגוד עניינים, הנובע מהעובדה שכמה מעובדי המשרד חברים בהנהלות של עמותות הקשורות אליו". בנוסף, הוא קובע כי קביעת המדיניות למערכת הספורט בישראל לוקה בחסר ומצריכה יד מכוונת ומנחה.
המבקר מעביר ביקורת חריפה על מינויו של גדעון בריקמן לתפקיד יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט, וקובע כי "עמידתו בתנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד מוטלת בספק".
הדוח חשף גם שמקורבים רבים ובעלי אינטרסים קיבלו כרטיסים חינם למשחקים של מכבי תל-אביב בכדורסל.
בפרק שעסק בהשכלה הגבוהה קבע המבקר כי שלוש אוניברסיטאות - תל-אביב, בר-אילן ובן-גוריון מטפלות בהשקעות הפיננסיות שלהן באופן לקוי. עיקר הביקורת מופנית כלפי ועדת ההשקעות של אוניברסיטת תל-אביב, שלא הוגדרו תפקידיה ואופן התנהלותה של ועדת השקעות של אוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, בפרוטוקולים של הוועדה לא נרשמו מהלכי הדיונים, אלו חלופות הוצגו בפני הוועדה והנימוקים להחלטותיה.
גלעד גרוסמן
תכניות הטלוויזיה "שישי בגאון", "צימרים" ו"האחים יונה" עומדות במרכז החקירה של מבקר המדינה בנוגע לרשות השידור. לפי הממצאים, יצרה הרשות קשר עם גופים חיצוניים לצורך הפקת התוכניות ללא שימוש במכרז, ללא אישורים נדרשים ולא על פי הנהלים האמורים, ולעתים אף חרגה מתקציביה.
כמו כן, חלק מהקשרים אושרו בידי ועדות שלא הייתה להן סמכות לכך, כשעובדים מוסמכים לא שותפו במהלכים. בנוסף, שודרו פרסומות סמויות במהלך תוכניות בערוץ הראשון.
מיכל הניג
המבקר גם מצא ליקויים קשים במשמעת וניסיונות לטייח תלונות בבנק ישראל. לדבריו, העובדים פוחדים להזדהות, אין רישום מלא של פרטי הפרות המשמעת ואין מעקב אחר הטיפול בהליכי המשמעת שננקטו.
לינדנשטראוס מזהיר גם כי החוב הלאומי של מדינת ישראל גבוה מדי יחסית לתוצר וממליץ להפחיתו בהקדם כדי למנוע זעזועים במשק.
יוסי גרינשטיין
הדוח מציג תמונת מצב עגומה בתחום הסיעודי בישראל. בין היתר טוען דוח המבקר שלא נעשה מספיק כדי למנוע התעללות בקשישים, ואף מכנה התעללות זו כנפוצה. עוד נטען בדוח כי אין מספיק פיקוח על מוסדות סיעודיים הפועלים ללא רישיון, וכי מספר ניכר של קשישים ששהו במוסדות אלו אושפזו בתדירות גבוהה בבתי חולים בגלל החמרה במצבם הרפואי.
עניין חשוב אחר נוגע לנושא ההקרנות לחולי סרטן. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שחל גידול במספר החולים שנזקקו לטיפול ב"הקרנות" לא חלו שינויים מתאימים בתשתית יחידות הרדיותרפיה: היחידות סבלו ממחסור ממושך בציוד ובכוח אדם מקצועי, והדבר פגע באיכות הטיפול. היחידות שנבדקו גם לא עמדו בכל הדרישות של הבטחת איכות.
אבי פוגל ודקלה קפקא
ממשלת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המחייבות קידום מדיניות של פיתוח בר קיימא וב-2003 אישרה הממשלה, פה אחד, כי כל משרד ממשלתי יפתח תכנית אסטרטגית מדיניות זו. בפועל, קובעדוח המבקר, עד היום רק חמישה משרדים הציגו את תכניותיהם האסטרטגיות.
שום גורם רשמי - משרד, רשות סטטוטורית או חברה ממשלתית, לא הגיש תוכנית אופרטיבית הכוללת מקורות מימון, לוחות זמנים ויעדים בני מדידה.
אבנר ארד
נא להמתין לטעינת התגובות
