דברים טובים
איך מחליטים להיות מאושרים? וגם: המלצות לחזייה מטרפת ודי-וי-די מאלף
אז ככה אומרת (וכל כך נכון!) שירלי נסברלין, מטפלת הוליסטית רב תחומית ומרצה למודעות עצמית בעניין "החיפוש אחרי האושר":
"כשחושבים על בנאדם 'מאושר', בדרך כלל חושבים על מישהו שיש לו חיוך ענק על השפתיים. אבל למרות החיוך, ייתכן שהבנאדם הזה לא ממש מאושר. כי 'שמחה' היא רגש, וכדרכם של רגשות, היא בת חלוף. לפעמים אנחנו חשים שמחה ולפעמים עצב, כי זו המטוטלת הרגשית האנושית. ומכיוון שאנחנו לא בני אדם חד ממדיים, אנחנו מרגישים גם את הגבוה וגם את הנמוך.
''לכן, אושר הוא לא החיוך הרגעי שמותח את שפתותינו ולא רגש ו לא ספירת מלאי של מה "יש" או מה (תודה לאל, כמו מחלות וכאלה) "אין" לנו. והוא גם לא איזה מרכיב חסר בתוך חיינו שיעשה אותנו מאושרים: 'להתחתן' או 'להרוויח' או 'ילדים' או 'נכדים'... כי אושר הוא פשוט עניין של החלטה! וההחלטה הזו שלנו לא תהיה פחות תקפה, גם אם דרך מקרה אנחנו עצובים לרגע.
''אנשים מתייחסים אל האושר כאל משהו מיסטי הקשור אך ורק לחייהם של אנשים מיוחדים במינם. אבל למעשה אושר הוא דרך חיים, או יותר נכון גישה לחיים, המתחילה בהחלטה להיות מאושרים. כל כך הרבה אנשים מחכים למשהו שיתחיל או שייגמר כדי להיות מאושרים: לגמור את הלימודים ולהשיג את התואר, לגמור את יום העבודה וללכת הביתה, לגמור את השבוע ולהגיע ליום שישי, להתחתן, להרוויח איקס כסף, מין חיים בהמתנה, עם המון 'תנאים'. אבל בכל רגע שאנחנו בוחרים להיות ב'שיחה ממתינה' של החיים אנחנו למעשה בוחרים לא לחיות, ואיש לא יחזיר לנו את הרגעים האלה שחלפו.
''אנחנו חיים בתקופה שאנשים נמצאים במצב של חיפוש תמידי אחרי האושר. אבל למרבה הפרדוקס, החיפוש הזה שם אותנו בהלך רוח של 'חיפוש' במקום בהלך רוח של 'הגעתי למחוז חפצי', שהם שני מקצים שונים לחלוטין!
''זה כמו לעשות קריירה מהעמידה בתור לקולנוע, בלי להיכנס אף פעם לסרט, במקום לעשות קריירה מהצפייה בסרט עצמו, בתוך האולם!
''ההבדל בין 'אדם מאושר' לבין 'אדם המחפש את האושר' הוא שהאחרון, זה שאינו מאושר, חושב שיש אור בקצה המנהרה. הראשון יודע שהמנהרה מוארת. השני מחכה שמשהו יחלוף, שאיזה קושי יעבור, שתקופה לא נעימה תסתיים כדי להגיע לאור המיוחל. הראשון, האדם המאושר, יודע שאין למה לחכות, שמה שהוא חווה עכשיו הם החיים עצמם, ובחיים חווים את הנמוך לצד הגבוה, את העצב לצד השמחה, וזה בסדר. הוא יודע שהמנהרה מוארת באורו שלו ושל יכולותיו ועוצמותיו. הוא יודע (כי הוא החליט ככה!) שהוא בסדר כמו שהוא, ואין חיים אחרים שממתינים להתחיל.הוא יודע להקל על עצמו ולא ליצור בתוך חייו דרמות מיותרות. ואם הן כבר קרו, אז להוציא להן את האוויר מהבלון, למזער אותן ולתייג אותן תחת השם 'נו ביגי'.
''כן , לפעול נכון עם כל מה שצריך, אבל רגשית, למזער.
''זו ההחלטה לשחרר את הציניות מקהת החושים ולהתרגש, לחגוג, להרגיש...
''צריך הרבה אומץ כדי להיות מאושרים כדרך חיים. האומץ להאמין באור הקיים בתוכנו, בכוח שלנו, ביכולת שלנו להתמודד עם החיים. לחיות אותם היטב שזה בעצם לסמוך על עצמנו, לדעת שהעוצמות האלה קיימות בתוכנו, גם אם אנחנו לא תמיד חשים בהן, במיוחד כשאנחנו במקום נמוך בתוך עצמנו. ברגע שיוקל לנו אך במעט, נוכל להתחבר אליהן ולחוש אותן מחדש.
''הרווח מההחלטה הזו הוא ענק. משא עצום יורד מהכתפיים והחיוך חוזר לפנים, כדרך חיים".
אחותי כלה, הגיעה לארץ חזייה משגעת של המותג הצרפתי "AUBADE" (היבואן הוא נאוי ראול בע"מ). היא לבנה, עם תחרה לבנה שקופה ורקמת פרחים בלבן-ירוק-בורדו על הגביעים.
"תן לי להסביר לך מה הולך לקרות, כדי שתוכל להכין את עצמך", אומר ניקולס קייג', סוחר הנשק, לסוכן האף-בי-איי שרדף אותו שנים וסוף סוף הצליח לאסור אותו, בסרט הדי-וי-די המופלא "שר המלחמה" (להשיג בכל האוטומטים): "...תאמר לי שאני כל מה שאתה מתעב, שאני התגלמות הרוע עלי אדמות, שאני... מה? אחראי להתמוטטות המרקם החברתי והסדר העולמי, שאני רצח-עם של איש אחד, ששברתי כל אמברגו נשק בעולם, ויש כאן מספיק הוכחות כדי לדון אותי לעונש של מאסרי עולם מצטברים, תאמר כל מה שאתה רוצה, אבל עכשיו! כי אין לך הרבה זמן.
''בקרוב תישמע נקישה בדלת. במסדרון יחכה לך קצין בכיר ממך. בהתחלה הוא ישבח את העבודה הנהדרת שעשית. הוא יאמר שבזכותך העולם הוא מקום בטוח יותר, שאתה תקבל ציון לשבח וקידום. ואז הוא יאמר לך שבכוונתם לשחרר אותי. אתה תמחה, קרוב לוודאי שתאיים להתפטר, אבל בסופו של דבר ישחררו אותי. והסיבה שישחררו אותי היא הסיבה שבגללה אתה חושב שירשיעו אותי.
''אני אכן מחכך כתפיים עם כמה מהאכזרים והסאדיסטים ביותר בעולם, שקוראים לעצמם בימינו 'מנהיגים'. אבל כמה מהמנהיגים האלה הם האויבים של האויבים שלך (והוא מצביע על שתי תמונות שונות בעיתון של כנופיות עם נשק). סוחר הנשק הגדול ביותר בעולם הוא הבוס שלך, נשיא ארצות הברית, שביום אחד מוכר ומשנע יותר סחורה ממה שאני עושה בשנה. לפעמים זה מביך למצוא את טביעות אצבעותיו (סמלים וחותמות רשמיות מסוימות) על הרובים. לפעמים הוא זקוק לפרילנסרים כמוני כדי לספק נשק לגופים שהוא מנוע מלסחור איתם. אתה קורא לי התגלמות הרשע, אבל לצערך הרב אני רשע הכרחי.
"אומרים פוליטיקה? הפוליטיקה היא עלה התאנה והתירוץ של בצע כסף! ובעוד שמבריחי הנשק העצמאים ממשיכים לשגשג, ספקיות הנשק הגדולות בעולם הן ארצות הברית, בריטניה, רוסיה, צרפת וסין. ארצות אלה הן גם חמש החברות הקבועות ב'מועצת הביטחון' של האו"ם". להתפלץ.
חברים, אל תחמיצו את הסרט המעורר מחשבות הזה, והמבוסס על אירועים אמיתיים, בשום אופן!
נא להמתין לטעינת התגובות
