לא לגיוס החרדים

גיל חורב סבור שלציבור החילוני יש אינטרס לקיום חוק טל וגיוס בחורי הישיבות

גיל חורב | 12/5/2006 6:01

דחיית העתירות נגד חוק טל עוררה את המערכת הפוליטית ובעיקר את חברי הכנסת מהשמאל, שמנסים להחיות מחדש את הוויכוח ההיסטורי בין החילונים לחרדים על גיוס בחורי ישיבות. גם אם טענותיהם של אותם חברי כנסת לגבי האפליה שיוצר החוק הן נכונות, הרי שבחברה שהיחסים בין חלקיה השונים הם כה מורכבים, "חוק טל" דווקא מציע פיתרון שתכליתו מיטיבה עם כולם גם אם הוא פוגע בעיקרון השוויון. "פשרה חברתית", הגדיר זאת בצדק נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. אם אנחנו החילונים נעצור לרגע, נתבונן במציאות ונחשוב מהראש ולא מהבטן ניווכח שלמעשה אין לנו כל אינטרס בכך שתלמידי הישיבות יגויסו.

יש מידה רבה של אירוניה בכך שביום שבו נתנו השופטים את החלטתם, פורסמה בכלי התקשורת התוכנית החדשה של צה"ל לשחרר הביתה 25% מחיילי המילואים בתוך כמה שנים. תוכנית זו מצטרפת ליוזמה שהוצגה על ידי שר הביטחון לשעבר, שאול מופז, לפני כמה חודשים, לקצר את משך השירות הסדיר של חיילי צה"ל. משמע: צה"ל אינו זקוק לכוח אדם גדול כל כך, שככל הנראה לא רק שאינו מועיל למערכת אלא מהווה נטל תקציבי.

ההחלטות הללו מתבקשות לנוכח המציאות המתגבשת במזרח התיכון: האיום של המלחמה המסורתית, שבה משתתפים כוחות סדירים גדולים, הצטמצם מאוד ב-25 השנים האחרונות לאור הסכמי השלום, ועיקר הפעילות כיום מתמקדת בטכנולוגיה ובמאבק ממוקד בטרור. מלבד זאת, גם כאשר האיומים היו גדולים בהרבה, מדינת ישראל ניצחה כאשר חיו בה שני מיליון תושבים בלבד. על אחת כמה וכמה תנצח כאשר אוכלוסיית המדינה גדלה לשבעה מיליון.

אם נוסיף לכך את ההשלכות של גיוס חרדים, כגון בעיות כשרות שעלולות להיווצר, שכן קיימת אפשרות שתעודות הכשרות של הרבנות הצבאית לא יספקו חלק מהמתגייסים החדשים, פגיעה בקידום נשים בצה"ל ויחס שוויוני וסובלני כלפי חיילים הומואים ולסביות וכלפי חיילים שאינם יהודים, כמו בני משפחותיהם של העולים החדשים, ניווכח ש"הפשרה החברתית" שעליה מדבר הנשיא ברק, אולי יוצרת בעיה מסוימת בעיקרון השוויון, אך מצד שני יש בה רווחים רבים לחברה הישראלית בכללותה.

המאבק הבא: נישואים אזרחיים

יתרה מכך, המצב השורר כיום בישיבות הוא אבסורד: צעירים רבים מהמגזר החרדי שכלל אינם מוכשרים (ואולי גם אינם רוצים) ללמוד תורה, "מסתתרים" בישיבות כדי שיוכלו לחמוק משירות צבאי. בשנים הרבות שבהן הם לומדים בישיבות הם אינם יכולים לצאת ולעבוד ולפרנס את המשפחות שהם מקימים בגיל צעיר.

ישיבות מוציאות מתוכן מדי שנה מאות כאלו ונשאלת השאלה כמה בוגרי ישיבות כבר החברה צריכה? בהחלט ייתכן שעם יישומו בפועל של חוק טל יעדיפו רבים להתנדב בשירות אזרחי למשך שנה אחת, כפי שקובע החוק. חלקם עושים זאת ממילא בזק"א ובעמותות סעד ורווחה של המגזר החרדי. לאחר ההתנדבות הם יוכלו לצאת לעבודה ולפרנס את משפחותיהם ואם אכן זה מה שיקרה, החברה הישראלית כולה תצא נשכרת.

בשנים הקרובות לא תהיה לציבור החילוני ברירה אלא

להתמודד עם סוגיה קשה ומפלגת בהרבה מגיוס בחורי הישיבות והיא הנישואים האזרחיים לכל. כדי להגיע להכרעה ההגיונית היחידה בעניין זה, לא תהיה לרוב החילוני ברירה אלא לכפות את הוצאת הנישואין מידי הממסד האורתודוקסי, כמו גם לפעול לשבירת המונופול של הממסד הדתי על מוסד הנישואין באמצעות הכנסת.

עניין זה הוא מהותי ביותר, שכן כאן כבר מדובר בזכויות אזרח בסיסיות שנוגעות לחייהם של מאות אלפי ישראלים מקרב העולים החדשים, הקהילה ההומו-לסבית, וסתם ישראלים שבוחרים להינשא לבני זוג זרים או כאלו שלא מעוניינים להינשא כדת.

מאבק כזה הוא צודק ובו לא ייתכנו פשרות. מוטב לנציגי החילונים להפנות את האנרגיות והמשאבים שברשותם לנושא הנישואין ולא להתפלש במאבקים של המילניום הקודם שכבר מזמן אבד עליהם הכלח.