חיליק הנהג
לאחר שנים של כיסוח העשירון העליון המדור מפרגן למיליארדרים לבית ורטהיימר (נתן זהבי מפחד שבעקבות הפרגון יחטוף ריסוק מאיתן "יד הברזל"). ומי זה חיליק הנהג שחשש כי באפט המיליארדר רכש 80 אחוז ממנו?
מן המפורסמות הוא שלא כל הנהגים הממתינים לנסיעה בתור המוניות בשדה התעופה מוכנים להסתפק בנסיעה קצרה שאינה מצדיקה את זמן הציפייה שלהם ללקוח. אילו אמר אזרח, שנראה קצת כמו פרופ' ממושקף ומרושל בג'ינס, שהוא צריך לירושלים, מיד היו מתנפלים עליו הנהגים בשמחה.
האזרח נראה קצת כועס על היחס שקיבל מהנהגים, עד שהסכים אחד מהם - חיליק שמו - לקחת את המפוזר ליעד הנסיעה שלו. המפוזר ביקש מהנהג לקחת אותו לבניין משרדים כלשהו וביקש שימתין לו עד שיסיים את ענייניו כי הוא צריך להמשיך לאחר מכן ליעד נוסף.
חיכה חיליק הנהג וחיכה-וחיכה-וחיכה וקילל את עצמו למה לקח את הנסיעה כי הנה הולך לו כל היום. כשהיה כבר כמעט מיואש ראה את המפוזר יוצא מהבניין ואפילו לא ניגש אליו. חיליק פנה למפוזר והזכיר לו שהוא כבר ממתין לו איזו שעה. כשנסעו מהמקום סיפר חילק למפוזר כי חשש שהייתה פה הברזה מעצבנת. חיליק סיפר לנוסע כי תופעה מוכרת היא בקרב נהגי המוניות שמזמינים אותם לנסיעה ארוכה, מבקשים מהם להמתין ולא חוזרים.
הלקוח ביקש מחיליק מעט פרטים - על עצמו, על מקום מגוריו, על מצבו המשפחתי, על מצבו הכלכלי - ואז קרה לו לנהג נס שקורה רק באגדות ובסרטים אמריקניים סוחטי דמעות; הלקוח אמר לו שמעכשיו לא יצטרך לדאוג כי הוא לוקח אותו בתור נהגו הפרטי.
בהתחלה חשב חיליק שהלקוח הוא קוקו שצריך להסיע אותו דחוף לאברבנאל, אבל... למפוזר קראו איתן ורטהיימר. מאז הנסיעה המוזרה חיליק הוא הנהג של איתן, עוזרו, איש סודו, בן בית, חלק ממשפחת ורטהיימר.
לא הייתי מעז לספר את זה אלמלא התפוצצתי מצחוק שכאשר חזר איתן ורטהיימר לארץ מהעסקה הגדולה עם באפט, הוא הגיע לאולפני ערוץ 10 להתראיין אצל לונדון וקירשנבאום. מוטי עבד שנים עם משפחת ורטהיימר כיועץ ומפיק סרטי תדמית, יפהפיים אגב, למוצרי החברה. בעת הריאיון סיפר איתן כי כששמע חיליק הנהג על העסקה עם באפט הוא נבהל קצת ושאל אם גם 80% ממנו עוברים לבאפט.
קירשנבאום הכיר לי את סטף ואיתן ויום אחד נסעתי אתו לתפן. נדהמתי. בחיים לא חשבתי שישנם כאלו מפעלי תעשייה עם הרובוטים המתוחכמים, המכשירים המדהימים, הביצועים המופלאים של החיתוכים על מאית המילימטר, החריטה העדינה שבחיים לא הייתי חושב שהיא קיימת אלמלא ראיתי. חוץ מזה, בולטים במפעלים בתפן השקט והשלווה, היחס לעובדים,
לקח לי קצת זמן לקלוט איך מבינים את קו המחשבה של סטף. האיש מדבר חזון, נושם ייצוא, רואה מול העיניים בתי ספר שמחנכים ללימוד מקצוע ולמצוינות.
זה אחד האנשים שיכולים לשבת במסעדה שנמצאת במקום הראשון בעולם בדירוג המסעדות של מדריך מישלין ולאחר שישאל על מה שכתוב בתפריט וממה זה עשוי יזמין דרך קבע חביתה, סלט ירקות וכוס מים או תה.
יצא לי כמה פעמים לראיין את סטף בטלוויזיה. לפעמים, כשאמר שאין לו זמן, ידעתי איך ללכוד אותו בשנייה. "סטף, אני רוצא לדבר אתך על חינוך לעבודה וייצוא", אמרתי. הוא היה דוחה את סדר היום שלו, מגיע במסוק לאולפן כדי להרצות חמש דקות על הנושא החשוב ביותר בחזונו, ייצוא, תעשייה, חינוך לעבודה ושוב ייצוא.
בפחד רב אני רוצה לספר עוד משהו. אני מפחד שאולי איתן יכעס עליי, ואם הוא יכעס הוא עלול להביא לי לחיצה ביד ימין והוא גומר עליה. השמאלית שלי כבר נכה ב-19%.
אבל אני אקח את הסיכון, ולו רק מפני שכמה אנשים עם עיניים צרות ועם נשמה מרושעת מהקנאה שמבעבעת בהם לכלכו על משפחת ורטהיימר. המלכלכים טוענים שהמשפחה קיבלה אדמות ורישיונות בשווי מיליונים מהמדינה, ומרושעים אחרים, מאלו שעולים לשידור ברדיו, טרחו להסביר כי לסטף היו קשרים מהפלמ"ח עם ראשי השלטון וכי אילו הוא היה בלח"י או באצ"ל, לא היה מקבל הטבות מחבריו המפא"יניקים. וכמובן ישנם "השחורים המקופחים" הטוענים שוורטהיימר קיבל הרבה מהמדינה מפני שהוא "יקה אשכנזי".
סטף ורטהיימר החל במסגרייה קטנה כמו אלפי מסגריות קטנות הקיימות ברחבי העולם. איתן קיבל את העוצמה המפחידה בידיו מפני ששנים עבד בכיפוף ברזלים.
בדרך כלל אני כסחן למדי בכל הנוגע למיליונרים או למיליארדרים, בעיקר אם הם עוסקים בתעשיית הקומבינציות והספקולציות. הסיור בתפן ובהמשכו פגישות ושיחות כאלו ואחרות עם סטף ואיתן, לימדו אותי להכיר אנשים עשירים מאוד ושונים מאוד.
לא במקרה אינכם רואים בתקשורת, בעמודי הפוזה והדאווין, את בני המשפחה. גם לא תראו תצלומים שלהם במעמדים יחצ"ניים שמיליונרים מייד אין יזראל נראים בהם תורמים לעיני האומה כמה שקלים ומסבירים כמה זה חשוב לתרום לקהילה.
ופה אומר את המשפט שבגללו אני יכול לחטוף כאפה מאיתן או לחיצת יד מרסקת. והמשפט הוא: "בכל פעם, בכל מצב, שהייתי צריך עזרה דחופה למען... איתן היה שם וחיליק היה מגיע עם מה שהיה נדרש".
אני שמח בשמחתן של המשפחות ורטהיימר וישקר. אני מקווה שכל אלו שמדברים קילומטרים ועושים סנטימטרים ילמדו מהם משפט המפתח: "דבר סנטימטרים ועשה קילומטרים".
רבים חגגו השבוע על חשבון רותי, איתן וסטף ורטהיימר. הבורסה התפוצצה כלפי מעלה אף שלוורטהיימרים אין שום חיבה לבורסה הישראלית ולכמה חברות גדולות הנסחרות בה.
שרים שלא חשו מעולם יבלת בידיהם סיפרו בשבחם של איתן וסטף שהביאו כבוד רב לישראל ויביאו עסקאות רבות וכמובן כסף רב. ראש הממשלה אולמרט התמוגג מנחת. כל מיני פלצנים כבר עשו ספקולציות על המיליארד דולר מס הכנסה שייכנסו לקופת המדינה ויעצו מה לעשות עם הכסף.
המצחיק שרוב הקשקשנים והפלספנים והקנאים והיועצים שכבר הסבירו מה אפשר לעשות עם הכסף הרב הזה, אינם מבינים בכלל מה יש לסטף ורטהיימר בראש. אין להם מושג איך איתן ורטהיימר עובד, ואת רותי אינם מכירים כלל. וטוב שכך.
אי-אפשר לסגור סיפור בלי להיות קוטר וללכלך בקטנה את איתן וחיליק. הפעם האחרונה שקיבלתי צלצול מחיליק לכבוד החגים הייתה לפני שלוש שנים. הוא נהג לומר שיש לו משהו בשבילי. המשהו הזה הוא מתנה יקרה מפז: צנצנת ענקית שעליה תווית "שנה טובה מאריאלה ואיתן ורטהימר". בתוך הצנצנת: זיתים סוריים מעולים ממטע הזיתים של איתן בגליל.
אריאלההההה, איתןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, זיתים בבקשה. ואם אפשר, לשבועות.
אבי קוטליצקי נולד בשיכון הפועלים בהרצליה. למשפחת קוטליצקי היה מוסך גדול, ואבי הקטן גדל אל תוך עסקי המכוניות, ולפיכך זה היה טבעי שפיתח יכולות בתחום כלי הרכב וגם נחשב לנהג מעולה.
את קוטליצקי הכרתי בשארם א-שיח'. הוא העביר שם את שירותו הצבאי, אני הייתי שם בין השאר גם יועצו של תת-אלוף צורי שגיא, מפקד מרחב שלמה, לענייני רומו של עולם.
קוטליצקי היה טראבל-מייקר לא קטן, אבל בכל פעם שהיו עניינים מסובכים שהצריכו יכולת ותושייה בענייני רכבים, הוזעק קוטליצקי לביצוע המשימה, ואז היה מוכיח את כישוריו והיו שוכחים לו את הצרות שהוא עושה.
במסגרת טיפול מיוחד, בכלי מיוחד, באזור הררי קשה נפצע קוטליצקי ונזקק לטיפולים ממושכים, ובגללם תפקודו מוגבל.
כשיצא קוטליצקי לאזרחות וחיפש כיוון הוא הגיע לאזור חקלאי מוזנח שיושב על שבעה דונמים בהרצליה ליד שדה התעופה. כ-20 שנה קוטליצקי יושב על האדמה. ביכולת וכישרון רבים הפריח את אדמת הביצה, נטע עצים, הביא בעלי חיים, עשה מן המקום חווה יפהפייה משגשגת עם שכיות חמדה מעברה של ארץ ישראל. בית בד, אבני ריחיים, מחרשות וכלים חקלאיים עתיקים, הם רק חלק קטן מהפרויקט שהרים וקרא לו דרך ארץ.
השטח שהיה בבעלותו של איש העסקים יולי עופר עבר לבעלותו. קוטליצקי התחתן, הביא לעולם שני ילדים, והוא גר על אדמתו עם עשרות טווסים ותוכים וכלבים ודגים טרופיים. המקום התפתח ורבים רצו בשל יפי המקום לעשות בו אירועים חברתיים.
המקום - דרך ארץ - הוא אתר תיירותי וגן אירועים, מקצתם בתשלום מקצתם לארגונים וולנטרים בחינם.
יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, מנהלת מלחמה נגד קוטליצקי, אולי מפני שאלי לנדאו, ראש העירייה הקודם, עזר לו ועודד אותו לפתח את המקום היפהפה, שתלמידים רבים מגיעים אליו ללמוד קצת דרך ארץ.
אבי קוטליצקי הרים במו ידיו פרויקט מדהים. נכון, על אדמה חקלאית אסור לעשות עסקים, אסור להקים מבנים. בלשון החוק היבשה יש צדק במקצת טענות העירייה כלפיו, אבל החוק היבש לא תמיד צודק מול המציאות בשטח. אף שכל ראשי הממשלות, נשיאים ואורחים מחו"ל הגיעו למקום והתארחו בו, מסרבת גברת גרמן לבקר במקום ולהתרשם ממנו בנימוק שיש בו בנייה ללא רישיון. שלא תטעו. לא מדובר בבנייה של אולמות חתונות נוצצים, או וילה תלת-מפלסית מהודרת. מדובר בעבודות עץ יפהפיות שנעשו בהרבה דם, יזע ודמעות.
עיריית הרצליה יכולה להתברך באתר דרך ארץ וכמו שאמרו חז"ל: "עם קצת רצון וקצת יכולת ידפוק הפיל את התרנגולת". גם בעניין דרך ארץ עם קצת רצון אפשר להגיע להסדר שהמקום ימשיך לתפקד.
נ"ב. המדור ממליץ לאזרחי ישראל לבקר בגן התעשייה בתפן שבגליל ובאתר דרך ארץ שבהרצלייה. הכניסה לשני המקומות ללא תשלום.
מעיריית הרצליה נמסר: "בעבר קיבל דרך ארץ רישיון עסק זמני בלבד להפעלת פינת חי ואולם אירועים. אף שכבר לפני מספר שנים הובהר למר קוטליצקי שעליו לקבל את האישורים המתאימים, פועל עדיין המקום בלא רישיון. מוטב שהמתלונן ישקיע את זמנו בהשגת האישורים במקום לתקוף את ראש עיריית הרצליה, שכידוע אמונה על שלטון החוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
