"מותר לממן מאבק בממשלה"
בג"ץ קבע כי לא היה פסול במימון של המועצות האזורית את מאבק מועצת יש"ע בתוכנית ההתנתקות
ברוב של שלושה שופטים מול שניים קבע בג"ץ כי רשות מקומית רשאית להעביר לגוף מסוים כספים כדי להיאבק בתוכנית מדינית. עם זאת, ברוב של ארבעה שופטים מול אחד, הוסיף בג"ץ תיקון לפיו, בכל מקרה שבו מעבירה רשות מקומית כספים למאבק, ראשית על המדינה לקזז מתמיכתה באותה רשות סכום כסף השווה לסכום שהועבר לצורך המאבק.
השופט אליקים רובינשטיין, שכתב את פסק הדין העיקרי, סבר כי רשות מקומית רשאית להעביר כספים למימון מאבק נגד תוכנית מדינית של הממשלה. עם זאת, השופט רובינשטיין הוסיף כי יש לקבוע סייג, לפיו הכספים, שיוכלו לשמש למטרות המאבק הציבורי בהחלטת ממשלה הקשורה לעתיד היישובים, יהיו רק מאלה הבאים מתשלומי הארנונה של מי שמתגוררים באותה רשות ולא מהכספים שמעבירה הממשלה לאותה רשות.
הנשיא אהרן ברק והשופט גרוניס הצטרפו לחלק הראשון בעמדתו של רובינשטיין, אך התנגדו לסייג בדבר השימוש בכספי הארנונה בלבד.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט (בדימוס) מישאל חשין, התנגד לעמדתם של שלושת עמיתיו וכתב: "רשות מקומית מוסמכת להעניק שירותים מוניציפליים לתושביה. רשות מקומית מנועה מלעסוק בנושאים פוליטיים ובנושאי חוץ וביטחון". לדעתו של חשין הצטרפה רק השופטת דורית בייניש.
מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, אמר בתגובה כי "החלטת בג"ץ לאשר למדינה לקזז את התקציבים הניתנים לרשות מקומוי בגין פעילות פוליטית היא התקדמות חיובית, ותחסוך למשלם המסים הישראלי מיליוני שקלים".
במועצת יש"ע ברכו על ההחלטה והגדירו אותה כיום חג לדמוקרטיה. "בג"ץ הכיר בזכות ההפגנה והמחאה כזכויות חשובות", אמרה דוברת המועצה, אמילי עמרוסי. "שוב ראינו עתירה קנטרנית של שלום עכשיו שבג"ץ בדק ומצא שאינה עניינית ודחה אותה על הסף. המחאה הציבורית של מועצת יש"ע נעשתה על פי החוק וללא רבב וכך תמשיך להיות".
"שלום עכשיו" עתרה לבג"ץ בסוף 2004, בתקופה שלפני של חוק פינוי-פיצוי בכנסת.
לתנועה נודע כי מספר מועצות אזוריות ביהודה ושומרון מעבירות, לכאורה, כספים למועצת יש"ע כדי לממן את הקמפיין. ב"שלום עכשיו" מיהרו לעתור לבית המשפט נגד המועצות, בטענה שהן אינן רשאיות לממן את הקמפיין נגד תוכנית ההתנתקות, כיוון שהן עצמן אינן נאבקות על קיומן.
העתירה מתבססת על "הלכת גרינברג", שנקבעה לפני יותר מעשור, ובה פסק בג"ץ במסגרת הדיון הציבורי על מסירת רמת הגולן, שמועצה אזורית שנלחמת על עצם קיומה רשאית לממן מכספיה מאבק פוליטי.
בדיון שהתקיים לפני כשנה וחצי הורה הרכב מורחב של חמישה שופטים למשרד הפנים לערוך בדיקה באשר לסכומים שהעבירו המועצות. הבדיקה העלתה כי בין השנים 2004-2002 העבירו המועצות האזוריות כ-12 מיליון שקל למועצת יש"ע, כמעט פי שניים ממה שהעבירו בשנים קודמות.
כך למשל, הבדיקה העלתה שהמועצה האזורית מטה בנימין העבירה כ-5.5 מיליון שקל למועצת יש"ע, אך דיווחה רק על העברת 4.5 מיליון. כמו כן, נמצא שגם שלוש מועצות נוספות העבירו סכומים חריגים בגובהם. המועצה האזורית הר-חברון העבירה למועצת יש"ע כמיליון שקל, המועצה האזורית שומרון העבירה כ-850 אלף שקל והמועצה האזורית גוש-עציון העבירה כחצי מיליון שקל.
במשרד הפנים אמרו אז כי הבדיקה העלתה חשד סביר לכך שחמש מועצות אזוריות ביהודה ושומרון העבירו כספים למימון הקמפיין נגד ההתנתקות. שר הפנים דאז, אופיר פינס, הודיע כי בכוונתו לערוך שימוע לראשי המועצות האלו.
בעקבות הבדיקה הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על המועצות האזוריות ביהודה ושומרון להעביר כספים למימון הקמפיין עד להכרעה בעתירה.
בהכנת הידיעה השתתף ארז תדמור
נא להמתין לטעינת התגובות
