קו ההגנה האחרון מול הגדר
במקביל לירי הקסאמים, ממשיכים המחבלים לנסות ולחדור כל העת מרצועת עזה לתוך שטח ישראל
גם סקירתו של מפקד התיאום והקישור של צה"ל ברצועת עזה, אלוף-משנה ניר פרס, מלמדת כי המצב בגבול נפיץ ביותר. אל"מ פרס סיפר כי מצבם של תושבי הרצועה רק מידרדר וכי הניסיונות השונים להכניע את הפלשתינים, כמו לגרום להם לחיות רק על פולים ופיתות, לא הצליחו.
שר הביטחון פרץ לא היה צריך להמתין לתום הסקירה המודיעינית כדי להבין כי השקט לאורך גדר המערכת הוא מדומה בהחלט. הרעשים ששומעים האזרחים ביישובים העוטפים את רצועת עזה הם לא בהכרח רק של הקסאמים או של סוללות התותחים, אלא בחלק מהמקרים גם של גדוד השיריון שפרוס באזור ומונע ממחבלים לחדור לישראל ולהסתער על הכוחות.
מפקד גדוד השריון 77, סגן-אלוף יאיר וולנסקי, וחייליו הם העדים היותר טובים למציאות שהתפתחה בשטח מאז נסיגת כוחות צה"ל מרצועת עזה. באמצע דצמבר האחרון קיבל סא"ל וולנסקי אחריות על "גזרת כיסופים" - ממסוף קרני שבצפון הרצועה ועד מעבר סופה בדרום. סא"ל וולנסקי מכיר היטב את האזור, אך מהצד השני של הגדר, כאשר הוא וחייליו שמרו בשנים האחרונות על היישובים בגוש קטיף מפני חדירות מחבלים.
אבל מאז המצב בשטח השתנה. החמאס גזר על עצמו שתיקה מבצעית לכאורה, ופינה את השטח לאנשי הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות. בפני חיילי גדוד 77 ניצב האתגר ליצור שקט בגזרה לשעה אחת לפחות, אבל
המטרה של הגדוד הייתה לייצר קו הגנה בלתי חדיר והוא עמד במשימה. מחודש נובמבר ועד סוף חודש אפריל הרגו סא"ל וולנסקי וחייליו 23 מחבלים בגזרה – באמצעות ירי צלפים וירי טנקים - ולכדו 58 מסתננים שניסו לחדור לישראל, כשאחדים מהם היו חמושים.
לא פעם נתקלו החיילים בקשיים. לפעמים התעופפו להם קסאמים מעל הראש במהלך הפעילות, בחורף הם נאלצו להתמודד עם תנאי מזג אוויר קשים, ולא מעט מארבים שנמשכו 12 שעות ברציפות הפכו לשגרה. גם המחבלים לא הפסיקו לבדוק את ערנות החיילים מסביב לשעון, עד כדי כך שלא פעם מצא עצמו צוות טנק מעורב בשני אירועי ירי במשמרת אחת.
גדוד 77 מייצג את התמהיל עליו מדברים כבר שנים בצה"ל. כל מג"ד מחפש להיות יצירתי, אבל סא"ל וולנסקי עשה זאת עם המון תעוזה. הוא קיבל תחת פיקודו שתי פלוגות של גדוד שקד מחטיבת גבעתי, ויחד איתם, בסיוע כוח תצפיתניות וחיל-האוויר, הצליח לכופף את הגרף אחרי ששלח את המחבלים לחפש אחר בתולות בשמיים.
הכימיה בין הכוחות באוויר וביבשה הייתה טובה, אך בפני המג"ד וולנסקי ניצבו לא מעט אתגרים - איך מפעילים את החי"ר ואיפה למקם אותו? האם להשתמש בצלפים של גבעתי או במקלעים של הטנק? כל זאת כאשר המטרה היא לסגור את מעגל האש במהירות כדי להדביק את הריצה של המחבל ולגלות את הכוונות שלו.
למרות כל הפעילות המבצעית העמוסה, הצליח וולנסקי לשמור שאף אחד מחייליו לא ייצא עם שריטה. 16 שנים נמצא וולנסקי בצה"ל והוא מסוג המפקדים שמוכן להתלכלך, לקחת על עצמו אחריות רבה. לא בכדי הוא מככב בקלטות של הגזרה כשהוא צועק ללוחמים "סבלנות, סבלנות....בואו נראה לאן המחבל הולך...ואז...".
לאחרונה, לא מעט בעזרתו של מפקדם, יצאו חיילי גדוד 77 מקו הפעילות כשהם מחוזקים, התאווררו שבועיים באימון וכעת הם עושים את דרכם צפונה, הפעם כדי להתייצב מול איום אנשי חיזבאללה.
מדי שבוע מתפרסם הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב NRG מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
