פימשטיין יפצה המדינה על חיפושי השווא
בית משפט השלום בירושלים קבע כי אלי פימשטיין, שמרצה מאסר עולם על רצח בתו התינוקת הודיה קדם, ישלם למדינה יותר מ-1.425 מיליון שקל על חיפושי השווא שנערכו אחרי בתו
ביולי 2004 נגזר על פימשטיין מאסר עולם, לאחר שהורשע כי בדצמבר 2002 רצח את בתו הודיה, בת השנתיים, לאחר סכסוך עם אמה. במשך שלושה ימים בחודש דצמבר חיפשו כוחות גדולים של משטרה ומתנדבים את הודיה, לאחר שאביה סיפר כי נעלמה. כל המדינה התפללה כי התינוקת תימצא בריאה, אך גופתה נמצאה ביער ליד מושב עמינדב. לאחר זמן קצר נעצר פימשטיין בחשד לרצח.
שלושה שבועות לאחר הרצח, ב-26 בדצמבר, הגישה המדינה תביעה נגד פימשטיין, בדרישה שישלם מכיסו על חיפושי השווא, וזאת בטענה כי הוא ידע שהילדה מתה, אך בכל זאת גרם למשטרה להקצות כוחות רבים לחיפושים.
פימשטיין, מצדו, טען כי הוא היה תחת השפעות תרופות, ולכן ביצע את המעשים. אולם לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הטיעון במהלך משפט הרצח, חזר בו פימשטיין מהטיעון גם במשפט הפיצויים.
הבוקר קיבלה השופטת מלכה אביב את טענת המדינה וקבעה כי על פימשטיין לפצות את המדינה סכום של 1.425 מיליון שקל, בגין חיפושי השווא שבוצעו אחרי בתו. כמו כן ישלם פימשטיין עשרת אלפים שקל הוצאות משפט.
"עבריין היוצא לבצע דבר עבירה, צופה ויודע את תוצאות מעשיו, מדוע לא יחוייב הוא לפצות את המדינה בגין מעשיו, על הנזקים וההוצאות אשר נגרמו לה?" כתבה השופטת אביב בפסק הדין. השופטת הוסיפה שתי הערות ביחס לאופי
ההערה השניה היא כי האירועים שנקשרו לשמו של פימשטיין לא יצרו כלפיו אהדה, "בלשון המעטה". השופטת כותבת: "כיוון שהייתי מודעת לכך, הזהרתי את עצמי וקבעתי כי ביצוע הרצח ונסיבותיו כמו גם, הרשעתו של הנתבע, אינם אלא רקע להליך דנן ואין הם יכולים להשפיע על תוצאותיו של הליך זה".
בתחילת דצמבר 2002 הודיע אלי פימשטיין כי בתו, הודיה קדם בת השנתיים, נעלמה מביתו. כוחות גדולים של משטרה ומתנדבים חיפשו אחרי התינוקת באזור וכל המדינה חיכתה לבשורות טובות. לכל אורך שלושת ימי החיפושים הופיע פימשטיין לצד האם רוני קדם בכלי התקשורת, כשהוא בוכה ומחזיק את הדובי של הילדה.
לאחר שלושה ימים הגיעה למשטרה עדות שלפיה פימשטיין נראה חופר בור ביער המגינים שליד עמינדב. המשטרה וצוותי החיפוש הגיעו למקום וכעבור זמן קצר נמצא גופתה של הודיה בתוך הבור. פימשטיין נעצר והתברר כי הוא היה מסוכסך עם אמה של הודיה, רוני קדם, ותכנן את הרצח בקפדנות.
בחקירה התברר כי כאשר הגיעה התינוקת לביקור אצל אביה, הוא מילא את האמבטיה שבביתו במים, והטביל בהם את הודיה. בעודו אוחז בחוזקה בגופה העירום, הוא הכניס את ראשה מתחת למים. רק לאחר כמה דקות, כאשר השתכנע שהצליח לרצוח את בתו, הוא הרפה את אחיזתו. מיד לאחר הרצח הוציא פימשטיין את גופתה של הודיה מהמים. הוא הלביש אותה, נעל לה נעליים והכניס אותה לתיק גדול לצד מעדר וכפפות. עם התיק נסע ליער המגינים, ושם קבר אותה בבור שהוכן מראש. לאחר מכן התקשר למשטרה.
במשפטו טען פימשטיין כי בעת ביצוע הרצח הוא היה במצב "שכרות", כתוצאה מנטילת תרופה נגד דיכאון. אולם בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הטיעון. "ייתכן שהתרופה שנטל אשר חילצה אותו ממצב הדיכאון, אפשרה לו לאזור כוחות לבצע את המעשה", כתבו השופטים.
שלושת שופטי המחוזי החליטו להרשיע את פימשטיין ברצח וגזרו עליו מאסר עולם. "הנאשם היה יכול להימנע מעשיית המעשה", כתבו השופטים בהכרעת הדין. "הריגת הילדה היא תוצאה של מחשבה מופרעת ומעוותת שמקורה באישיותו הנרקסיסטית של הנאשם ואין מדובר במי שלא היתה לו יכולת לבחור בין עשיית המעשה לבין הימנעות מעשייתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
