על סוסים ומירוצים
בשבוע שעבר ארה"ב עקבה בדאגה אחרי מצבו של "ברברו", סוס המירוצים עטור הפרסים. הוא טופל בידי טובי הוטרינרים, אולם מדובר במקרה יוצא דופן. רוב הסוסים מומתים לאחר שרגלם נשברת כיוון שהטיפול בהם אינו משתלם. רגע לפני שההיפודרום נפתח בישראל, טלי לביא מבקשת שנחשוב על האכזריות שב"ספורט" הזה
ברברו הצליח להסעיר את אמריקה. הוא ייצג את כל מה שתעשיית מרוצי הסוסים למטרות הימורים מתיימרת להיות – זוהרת, ספורטיבית ומהנה.
סיפור פציעתו הקשה וקטיעת הקריירה המזהירה של הסלבריטי בן השלוש, זוכה מרוץ ה-"Kentucky Derby" וההימור המועדף לזכייה היסטורית ב-"Triple Crown", סחף את אמצעי התקשורת בארה"ב. במהלך השבוע האחרון ייחד לו הניו יורק טיימס מאמרים רבים, מהדורות חדשות נפתחו בכתבות סוחטות דמעות שהוקדשו לסוס המפורסם ופרשנים עסקו בהערכות של סיכויי הישרדותו.
כששמעתי לראשונה על פציעת הסוס נעצבתי מאוד. אך לאחר מספר דקות הבנתי - באופן מוזר מדובר בבשורה מעודדת עבור אוהבי הסוסים. כיצד?
התרסקותו של ברברו הציבה את תעשיית מרוצי הסוסים תחת זכוכית מגדלת והעמידה את המעורבים בה מול מראה. מקרה זה חייב את העולם להתעמת מול התפיסה המיושנת לפיה תעשיית מרוצי הסוסים היא לגיטימית. בעוד קהל המהמרים והצופים הזדעזעו למראה הסוס הנאנק מכאבים, התחוור להם כי את הסבל הזה הם עודדו בכך שמימנו את המרוץ מכיסם.
בהיבט הזה, הסוס המפורסם הצליח לעשות מה שלא עלה בידם של מאות סוסים אחרים. שכן בעוד הדיונים על הלגיטימיות של תעשיית מרוצי הסוסים בשיאם בעקבות פציעתו, המשיכה תעשיית מרוצי הסוסים למטרות הימורים לגבות את קורבנותיה האנונימיים, כאלו שלא "עושים כותרות".
כך גם הסוסה "הקסם של לורן" שקיפחה את חייה על מסלול המרוצים לפני ארבעה ימים. כמו סוסי מרוץ רבים, גם היא עברה אימונים מפרכים, וכמו רבים אחרים - גופה קרס תחת המעמסה. זוהי סוסה מבטיחה כשלעצמה, אך לא עד כדי כך שהתקשורת וההמונים יתעניינו במותה. אף אחד מהסובבים כמעט לא שם לבו ללבה, שחדל מלתפקד במהלך מרוץ. בגיל ארבע היא מתה מהתקף לב על המסלול, בעוד שבעולם אכזרי פחות הייתה צפויה לחיות עד גיל עשרים וחמש. כעת היא חלק מהסטטיסטיקה המטורפת של תמותה בתעשיית המרוצים. ובשביל מה?
סיפורם של מרבית הסוסים בתעשייה אינו דומה לזה של "ברברו". רובם אפילו לא קרובים לכך. לרוב, אלו אשר לאור יכולותיהם הפיזיות מוגדרים כצפויים להניב תועלת כלכלית, שורדים את תהליך הניפוי ונותרים בחיים. משוכה ראשונה הם צלחו – הם לא הומתו זמן קצר לאחר שנולדו.
אלה "זוכים" במשטר אימונים מפרך, החל מגיל שנה וחצי, בעודם תינוקות ממש. כמובן שבגיל צעיר זה המפרקים שלהם טרם סיימו את התפתחותם ועצמותיהם טרם התקשו. הם עתידים לפתח כיבי קיבה, וחלקם יפתחו גם דימומים בריאות, רשרושים בלב ויסבלו ממחלות נוספות. רבים מהם יסוממו בתחילת מרוץ בכדי שיוכלו להשלימו למרות מצבם הגופני הקשה. בממוצע, הם יחיו עד גיל שש ולא עד גיל עשרים וחמש כטבעם. הם נולדו לתעשייה אשר גוזרת עליהם התעללות בכל שלב ושלב.
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין "ברברו" לבין סוסי מרוץ אחרים, הוא הטיפול המסור והיקר לו זוכה ברברו כעת. בעוד הוא עובר תהליך שיקום ארוך במטרה להשמיש אותו כסוס הרבעה, מרבית הסוסים מומתים מיד כאשר הם שוברים את רגלם. "זמן שווה כסף", ולבעליו של סוס אין אינטרס כלכלי להחזיקו במהלך תקופת שיקום יקרה ומייגעת. זה פשוט לא משתלם.
בכתבה של ה"ניו יורק טיימס", המבכה את אופייה
לא רק בארצות הברית נגלים בקיעים בחומה הבצורה המקיפה את התעשייה. גם באנגליה, מדינה המזוהה עם מסורת ארוכת שנים של מרוצי סוסים למטרות הימורים, מתחילים להתעורר ספקות בנוגע למוסריותה של התעשייה. לאחרונה פורסמו בעיתון הבריטי "The Independent" נתונים רשמיים לפיהם כ- 180 סוסים מתים בשנה בבריטניה רק על מסלול המרוצים. כלומר, מספר זה אינו כולל את מאות הסוסים המומתים לאחר תום המרוץ, הרחק מעדשות המצלמה ומעיניהם הבוחנות של הצופים.
ובדיוק עכשיו, כשברחבי העולם מתחילים לעכל את מימדי האכזריות הטבועה בתעשיית מרוצי הסוסים למטרות הימורים, מתעוררים בעלי אינטרסים וקוראים למסד תעשייה זו בישראל. הממשלה הקודמת החליטה על הקמת היפודרומים. חברי כנסת מצהירים על כוונתם לקדם את היוזמה. יזמים מתכננים כבר את התעשרותם על גבם של הסוסים.
זוהי העת לפעול, לפני שתאוות הבצע תעביר את ישראל על דעתה.
המעוניינים להצטרף למאבק, מוזמנים לפנות אלי:
03-6243242
tali@hakolchai.org
הכותבת, טלי לביא, היא הדוברת של עמותת הכל חי, עמותה אחות של CHAI ארה"ב, הפועלת לעזרת בעלי חיים ולקידום החינוך להומניות
נא להמתין לטעינת התגובות
