טוני בלייר, במיוחד בשבילך
משרד הבריאות הבריטי ערך לאחרונה מחקר מקיף שבדק עד כמה הניסויים בבע"ח רלוונטיים גם לבני אדם. התוצאות הראו שרק טיפול אחד מתוך שישה שנסקרו, היה בעל תוצאות זהות באנשים ובחיות. ענת רפואה מקווה שהמחקר ישנה את התפיסה החזקה שניסויים בבע"ח חיוניים לרפואה
בעקבות מאבק עיקש והולך ומתגבר נגד ניסויים בבע"ח באנגליה – נושא שלא יורד מהכותרות לרגע – קרו שם לאחרונה שני דברים מעניינים במקביל: מצד אחד, הממשלה חוקקה חוקים נגד פעילים שמתנגדים לניסויים במטרה לכלוא כמה מהם מאחורי סורגים וראש הממשלה, טוני בלייר, הצהיר כי הוא תומך בניסויים הללו (ראה מסגרת). מצד שני, אותה ממשלה החליטה לבדוק האם "כצעקתה" ויזמה מחקר רציני בשאלת הרלוונטיות של ניסויים בבעלי-החיים, שכלואים מאחורי סורגים במעבדות, לבני-האדם.
שלושה צוותי חוקרים, בראשות פרופ' איאן רוברטס, מומחה לרפואה ציבורית, קיבלו מימון של 40,000 לי"ש ממשרד הבריאות הבריטי והתיישבו לבדוק האם קיימת התאמה בין תוצאות הניסויים בבעלי-חיים בפיתוח תרופות לבין תוצאות אמיתיות בבני-אדם שטופלו בתרופות האלה. תודו שהגיע הזמן שמישהו יעשה זאת. זיכרו גם שמדובר בניסויים שבעלי העניין טוענים שהם ממש הכרחיים מפני שהם נועדו למטרות רפואיות.
לאחר שנה של נבירה יסודית באלפי ניסויים בבעלי-חיים ותוצאותיהם והשוואתם עם תוצאות אמת בטיפול בחולים אנושיים, מתפרסם עכשיו באתר משרד הבריאות הבריטי המחקר המלא. אני שמחה לספר לכם שמכל העולם, אתם בין הראשונים שזוכים להיחשף לממצאיו. מאחר ואני מניחה שרבים מכם לא ישבו עכשיו לקרוא את כל 146 עמודי המחקר, אני מביאה לכם תקציר על קצה המזרק:
במחקר הושוו התוצאות הקליניות (בבני-אדם) של שישה טיפולים רפואיים, עם התוצאות שהתקבלו בניסויים בבעלי-חיים. תחומי המחקר היו: פגיעות ראש, קרישת דם, שבץ מוחי, מחלות פגים ובריחת סידן. כל אחד מהתחומים נסקר באמצעות "סקירה שיטתית" – בה מתבצעת סקירה מקיפה של הספרות הרפואית, תוך שימוש בשיטות המאפשרות לסכם את הידע ולהסיק ממנו מסקנות בצורה יותר מהימנה מאשר במחקרים בודדים. במלים אחרות, סקירה שיטתית, בדרך-כלל, מייצגת את הידע האיכותי ביותר שקיים.
סקירה אחת בחנה את השימוש בקורטיזון לטיפול בנפגעי ראש במצב קשה. היא הראתה שבניסויים בבעלי-חיים חלק מהם הראו שיפור במצב הפגועים וחלק אחר סיפק תוצאות עמומות, אולם בבני-אדם התרופה הראתה בבירור העלאת סיכון למוות והיא אף הוצאה משוק התרופות.
שתי סקירות נוספות בחנו את ההשפעה של שתי תרופות חדשות לטיפול בשבץ מוחי. בשני המקרים, התרופות שיפרו את מצבם של בעלי-החיים, לאחר שאלה
סקירה נוספת בדקה את ההשפעה של סטרואידים על שרידותם של עוברים הנולדים לפני זמנם כשריאותיהם אינן מפותחות במלואן. ניסויים שנערכו בקופים, פרות וארנבות הראו כי לתרופה השפעה חיובית על התפתחות הריאות של העוברים, אולם היא מעלה את סיכוייהם למות מסיבות אחרות שקשורות לסטרואידים. לעומת זאת, הטיפול בעוברים אנושיים הראה שאכן קיים שיפור בהתפתחות הריאות, אולם בניגוד לבעלי-החיים, אצלם לא היתה עלייה בתמותה.
בסקירה האחרונה שבדקה השפעת מינרל מסויים כטיפול למניעת בריחת סידן בעצם (אוסטאופורוזיס), היו תוצאות הניסויים בבעלי-חיים זהות לאלה של בני-האדם, אך משום מה הניסויים בבעלי-חיים המשיכו גם לאחר שהוכח שהטיפול יעיל בבני-אדם.
בשורה התחתונה, המחקר מראה שמתוך ששת הטיפולים שנחקרו, בחמישה מהם היו תוצאות שונות בתוצאותיהם בבעלי-חיים ובבני-אדם, ובטיפול אחד התוצאה היתה זהה.
המחקר הזה מעלה גם נקודה חשובה ומעניינת, לפיה נמצא שקיים ניתוק וחוסר תקשורת בין חוקרים המבצעים ניסויים בבעלי-חיים לבין רופאים המטפלים בחולים. כתוצאה מניתוק זה, לעיתים מתקיימים ניסויים קליניים (בבני-אדם) במקביל לניסויים בבעלי-חיים. ואף יותר מכך – תרופות שנכשלות בבעלי-חיים נכנסות בכל זאת לניסויים בבני-אדם. החוקרים מציינים תרופה מסויימת שלמרות שהגבירה בצורה מובהקת תמותה בבעלי-חיים נכנסה לשימוש בבני-אדם.
לאורך כל המחקר מעבירים החוקרים ביקורת חריפה על אופן ביצוע הניסויים בבעלי-החיים ועל איכותם הירודה. החוקרים מציינים שמרבית הניסויים בבעלי-חיים שנסקרו במחקר לקו ברשלנות, ממצאיהם היו עמומים ונתגלו בהם סתירות בתוצאות בין סוגי בעלי-החיים השונים שנבדקו.
לא נותר לנו אלא לחכות ולראות אם פרסום המחקר הזה ישפיע במשהו על התפיסה המושרשת של חיוניות הניסויים בבעלי-חיים "למטרות רפואיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
